חוזרת לרגע אחרי כמה שנים..

חוזרת לרגע אחרי כמה שנים..

שלום לכולם,
פעם הייתי פה הרבה..

מחר אזכרה לאמא, 9 שנים שהיא לא כאן.
השנה האזכרה מקבלת אצלי צד אחר, השנה גם אני כבר אמא!
אני אמא כבר חצי שנה לתאומות מהממות שקרויות על שם אמא (אותיות דומות).
עברתי תקופה מאוד קשה של כמעט 4 שנים של נסיונות, טיפולים, הפלות ומה לא..
וכל הזמן חשבתי איך זה לעבור את כל הקושי הזה עם אמא..

אני עדיין תוהה ועצוב שאמא לא כאן.

אז מחר האזכרה וכל כך חבל לי שאמא לא מכירה את הבנות שלי ושהן לא יכירו אותה מעבר לתמונות.

שבתשלום
 
שינויים גדולים, ובעיקר אמהות מדגישים את ה

החוסר.
אין ספק שקשה לדעת שהבנות המקסימות לא יזכו להכיר את סבתן הנפלא,
ושהיא לא זכתה להיות סבתא שלהן.

 

אשבל1

New member
לזיכרה של אמך

הוקוס פוקוס המון ברכות להולדת הבנות, אושר גדול לשמוע, ובוודאי יתן הרבה כוח לבנות אחרות כאן בפורום שמתמודדות עם הקשיים שעכשיו הם כבר מאחורייך


שמחה ששיתפת אותנו,שימחה גדולה להפוך מזוג למשפחה של ארבעה, ונכון, הכאב של ההחמצה הגדולה של אמך ושל הבנות הוא חלק מההתמודדות המלווה אותנו, תעדכני אותנו איך הן מתפתחות ומה שלומך...
 

mykal

New member
יום קשה יום זכרון,

לזכרה,
מבינה אותך, שפתאום 'המאזן' משתנה.
שהנה אמא לא שותפה פעילה בכל החויות שכ"כ רוצים אותה איתנו.
זה קשה, אבל הזכרון שלך יפצה,
תראי לבנות תמונה שלה, תספרי מה היא אהבה, מה היא עשתה.
ותלמדי ממנה כמה את יכולה להיות כמותה.
מאחלת לך הרבה נחת עם התאומות.
ושתגדלי אותן בהרבה אהבה שקיבלת מאמא שלך.
 
הוקוס יקרה.

אכן, שוב,הרגשות שמתערבבים.
מכירה לצערי מקרוב אך זה להפוך לאמא כשאמא שלי לא הופכת לסבתא.
זה מוזרכי הילדות מכירות אותה בתור "סבתא שפרה" - כשבעצם לא רק שהיא לא הייתה סבתא, אלא היו לה עט מאוד שני להיות אמא...
ובכל זאת אני מקפידה עם הבנות לקרוא לה כך, לספר עליה, לדבר עליה מידי פעם - לציי אם יש משהו שמישהי דומה לה בו...

אז, חיבוק והרבה צר על אמך,
וחיבוק ונשיקות לבנותה מקסימות והמהממות שלך!
 
הוקוס פוקוס אהובתי!!

כמה שאני מתגעגעת אליך!!

ביום שקיבלתי ממך את ההודעה על הולדת הבנות כל כך התרגשתי. למרות שחשבתי שבטח זה הגיע אלי בטעות כי לא דיברנו כל כך הרבה זמן, כל כך שמחתי בשבילכם.
אני מודה שעד אותו יום חשבתי עליך לא מעט, והרגשתי את התקופה הקשה שעברה עליך. ידעתי כמה חיכית לרגע הזה שתיהי אמא בעצמך...
אני מתארת לעצמי כמה התקופה הזו הייתה לא פשוטה וכמה אמא הייתה חסרה לך.

היום גם אנחנו מצפים לילד בע"ה, אמנם זו לא הייתה תקופה של 4 שנים וטיפולים, אבל זו הייתה שנה כלל לא פשוטה וזה לא בא בקלות כמו שציפינו. (אני כותבת לך ובדיוק יש ברקע את השיר עטוף ברחמים בביצוע של ריטה ועיברי לידר :) נשבעת שלא תכננתי...) אני חושבת על אמא המון, ואני בטוחה שזה רק ילך ויתחזק בהמשך.

בקיצור הוקוס יקרה שלי,
אני כל כך שמחה בשבילכם, ואני מתגעגעת אליך המון!
שולחת לך חיבוק חם ואוהב ובטוחה שאת אמא מהממת!!

 
למעלה