שאלה טובה.
עם רוב הלקוחות שלנו, (למעט גופים ממשלתיים או עירוניים) אנחנו עובדים על בסיס של הצעת מחיר חתומה, שהיא בעצם מהווה את חוזה ההתקשרות. ככול שההצעה מפורטת יותר - מפרטת את מה היא כוללת ומה לא, כך טוב יותר. ככול שיש פחות עניינים שיכולים להיות נתונים לפרשנות כזו או אחרת.
ברוב המוחלט של המקרים, אין בזה בכלל צורך. אם אם עולות שאלות של "פרשנות", פותרים אותן בעזרת אמון ורצון טוב. מצד שני - אם אין אמון ורצון טוב, או אם הם הולכים לאיבוד בדרך, גם החוזה הכי "דרקוני", שתפור למשעי, לא יעזור לפתור סכסוכים.
העניין הוא ש-אנחנו, האדריכלים, נותני השרות, מכירים את הבעיות ונקודות החיכוך שעלולות לעלות, מתוך ניסיון עבודה, ויודעים לעגן את הנקודות האלו בתוך החוזה. הלקוח, שלרוב בונה בפעם הראשונה, לא מכיר את תהליכי העבודה, וממה עליו להיזהר, וגם בזה הוא תלוי בעצם - באדריכל.
אני די בספק עם עורך דין, "תותח" ככל שיהיה, יוכל לפתור את הבעיה הזו. הם עלולים לבוא עם חוזה שמכיל מלא סעיפים חסרי משמעות - מרוב עצים לא רואים את היער.
המפתח הוא כמובן - אמון. אדריכל (או כל בעל מקצוע) הגון והוגן, יתריע ויכלול בחוזה או בהצעה שלו גם נקודות שהן כביכול "לטובת" הלקוח. אני חושב ומאמין שמצב כזה יפעל גם לטובותו של בעל המקצוע בעת הצורך.
וגם - כדאי ומומלץ לדבר ולהתייעץ עם אנשים שסיימו לבנות ולתכנן, שעברו את התהליך, ויכולים לדבר מתוך ניסיון.
