חוו"ד של רב נוסף. - חלק א'
שלום רבותי. מובאת חוו"ד של הרב שמואל בוטח שליט"א. הדברים נכתבו על ידו כתבובה למאמר שפורסם ע"י ד"ר לורה שליזנגר וז"ל: "דתיים קיצוניים נוהגים להקצות להומוסקסואלים אות קלון מיוחד משום שבמקרא מופיעה המילה "תועבה" ביחס ליחסי מין בין גברים. מה שהם נוהגים להשמיט, במקרים רבים בכוונה, היא העובדה שהמקרא מייחס אותה מילה בדיוק לאכילת טריפה, בפסוק "לא תאכל כל תועבה" (דברים יד/ג). כמו-כן משמשת המילה "תועבה" לתאר נישואי איש לגרושתו שהייתה בינתיים נשואה לאחר. עוד מעשה המתואר כתועבה הוא הקרבת קרבן שיש בו מום, כמצוין בדברים יז/א. ובספר משלי נכתב כי "שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו" והרשימה כוללת בין השאר "עיניים רמות, לשון שקר וידיים שופכות דם נקי". בהתחשב בכך שכל אלה נחשבים לתועבה, נשאלת השאלה מדוע לא מגנים הדתיים הקיצוניים האלה את השקרנים באותו להט שהם מגנים גייז ? האם הייתה ד"ר לורה שלזינגר (שבעקבות דבריה נכתב מאמר זה) מייחסת גם את ה"עיניים רמות", כלומר, היוהרה ל"טעות ביולוגית" ? " עכ"ל. הרב בוטח במאמרו הנז"ל מציין: "במקרא מצויינים שני סוגי חוקים: חוקי דת וחוקי מוסר. לדוגמא, חטא הרצח אינו רק חטא נגד האל (עבירה על חוק דת) אלא גם נגד האנושות (עבירה על חוק מוסר). לא כך הדבר לגבי האיסור על אכילת ציז'בורגר, שהינו חוק דת אך העבירה איננה עבירה על שום מוסכמה אתית. טענתה של ד"ר לורה בכך שהיא מתייחסת לאיסור המקראי על יחסים בין בני אותו המין כחטא מוסר במקום כחטא דת. יחסי מין בין גברים, ולא הימשכות אל בן אותו המין, נאסור במקרא מטעמי דת בלבד וניתן להשוות זאת לאיסור על עישון סיגריה בשבת. באף אחד מאלה אין סטייה. הדת אוסרת עליהם בגלל ציווי מקראי. גם נישואין בין גבר לאשה הינם ציווי דתי ולא מוסרי, אלא אם אנחנו מוכנים לבוז לכל הרווקים ולראותם כ"לא מוסריים". חיוני שדתיים יפסיקו להתייחס אל גייז ולסביות כאילו הם לוקים בסטייה ביולוגית או שהם רחוקים מאלוהים.. ראוי שהדתיים יתגברו סוף סוף על ההומופוביה שלהם, השקופה כל כך, ויבטלו את המדיניות המפלה הטוענת שיחסים עם בני אותו מין הם סטייה ושאלוהים בחר למתוח עליה ביקורת קשה במיוחד. בדיוק כמו נשים וגברים הטרוסקסואליים, גם גייז ולסביות הם בניו ובנותיו של הקב"ה, וביכולתם להביא אור ואהבה לעולם שהאפלה המצויה בו מקורה לא רק בחטא אלא גם ביחס של שיפוטיות שבטעות יסודו. על הטענה שההוכחה שיחסים עם בני אותו המין הם "סטייה" ו"חטא נגד האנושות" טמונה בכך שהתורה מטילה על יחסים כאלה עונש מוות, ענה הרב בוטח כדלהלן: "מלומד כה נכבד ודאי מודע לעובדה שגם על חילול שבת מוטל עונש זהה. בתורה אפילו מובא מקרה אמיתי של מחלל שבת שהוצא להורג בסקילה (במדבר טו/לב-לו) ולעומת זאת לא מובאת דוגמא כזאת המתייחסת ליחסים בין גברים. אם כך, מדוע לא להתייחס להומוסקסואליות כמו לנהיגה בשבת ? אומנם איננו נותנים את ברכתנו למי שעוברים על המצוה, אך מאידך אין לנו צורך לתקוף אותם ללא הרף. המאמר שכתבתי נועד להעלות את השאלה מדוע, בעידן חילוני כל כך, בחרו אנשים מאמינים לראות דווקא בהומוסקסואליות את החטא הנפשע ביותר. אפשר לטעון שהיחס המקביל שמפגינה אליה החברה שוחק את יסודות הנישואין והמשפחה. אני מניח שיש בזה אמת, לפחות בכל הנוגע למספר הגדול של גייז ולסביות המודים שהם נמשכים גם לבני המין השני, ושבנסיבות אחרות היו אולי שוקלים נישואין הטרוסקסואליים. אבל קיימים גם גייז ולסביות רבים המצהירים שמעולם לא נמשכו לבני המין השני, ואנו חייבים לשדר להם מסר של שיתוף ולא של הוקעה. במקום להתעסק לשווא בקשרים הרומנטיים שלהם, כדאי שנעודד אותם לכבד את השבת, לקיים בית כשר, ללמוד כתבי קודש ולהתקין מזוזה על דלת ביתם. אולם אם המשפחה היא אכן עצם העניין- רק 10% מהאוכלוסיה הם גייז ולסביות מוצהרים, בעוד שלמעלה מ- 60% מהאוכלוסיה מתגרשים. מדוע, אם כן, אין הדת מגנה את הגירושין ביתר חריפות מאשר את היחסים בין בני אותו מין ? יתירה מזאת, תרבות רדיפת-השמלות שאתה מעודדים כמעט כל תחומי התרבות הפופולרית באמצעים הפונים ללא-מודע, מהווה איום גדול לאין ערוך על מוסד המשפחה מאשר ההומוסקסואליות. מדוע, אם כך, אין הרבנים מגנים רווקים יהודים היוצאים עם נשים לשם בידור וללא כוונת התחייבות, ואינם מתייחסים אליהם בחומרה רבה בהרבה מאשר לגייז ? במאמרי הבהרתי שאני מתנגד לחלוטין לנישואין בין בני אותו המין וסבור שהיהדות הרפורמית הרחיקה לכת יותר מדי כשנתנה להם את הסכמתה, אבל אל ליהדות האורתודוקסית לשגות ולנקוט כתגובה בגישה קיצונית. מקומה של ההומופוביה לא יכירנה בדת, שאבן- הפינה שלה הינו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". ההתייחסות אל הומוסקסואליות כ"תועבה", במקום ניסיון להבינה, יכולה רק לגרום לניכור של אלפי יהודים. במקרים קיצוניים, חוסר הבנה כזה, יכול אפילו להוביל להתאבדות ל"ע. חלק ב' מגיע תיכף...
שלום רבותי. מובאת חוו"ד של הרב שמואל בוטח שליט"א. הדברים נכתבו על ידו כתבובה למאמר שפורסם ע"י ד"ר לורה שליזנגר וז"ל: "דתיים קיצוניים נוהגים להקצות להומוסקסואלים אות קלון מיוחד משום שבמקרא מופיעה המילה "תועבה" ביחס ליחסי מין בין גברים. מה שהם נוהגים להשמיט, במקרים רבים בכוונה, היא העובדה שהמקרא מייחס אותה מילה בדיוק לאכילת טריפה, בפסוק "לא תאכל כל תועבה" (דברים יד/ג). כמו-כן משמשת המילה "תועבה" לתאר נישואי איש לגרושתו שהייתה בינתיים נשואה לאחר. עוד מעשה המתואר כתועבה הוא הקרבת קרבן שיש בו מום, כמצוין בדברים יז/א. ובספר משלי נכתב כי "שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו" והרשימה כוללת בין השאר "עיניים רמות, לשון שקר וידיים שופכות דם נקי". בהתחשב בכך שכל אלה נחשבים לתועבה, נשאלת השאלה מדוע לא מגנים הדתיים הקיצוניים האלה את השקרנים באותו להט שהם מגנים גייז ? האם הייתה ד"ר לורה שלזינגר (שבעקבות דבריה נכתב מאמר זה) מייחסת גם את ה"עיניים רמות", כלומר, היוהרה ל"טעות ביולוגית" ? " עכ"ל. הרב בוטח במאמרו הנז"ל מציין: "במקרא מצויינים שני סוגי חוקים: חוקי דת וחוקי מוסר. לדוגמא, חטא הרצח אינו רק חטא נגד האל (עבירה על חוק דת) אלא גם נגד האנושות (עבירה על חוק מוסר). לא כך הדבר לגבי האיסור על אכילת ציז'בורגר, שהינו חוק דת אך העבירה איננה עבירה על שום מוסכמה אתית. טענתה של ד"ר לורה בכך שהיא מתייחסת לאיסור המקראי על יחסים בין בני אותו המין כחטא מוסר במקום כחטא דת. יחסי מין בין גברים, ולא הימשכות אל בן אותו המין, נאסור במקרא מטעמי דת בלבד וניתן להשוות זאת לאיסור על עישון סיגריה בשבת. באף אחד מאלה אין סטייה. הדת אוסרת עליהם בגלל ציווי מקראי. גם נישואין בין גבר לאשה הינם ציווי דתי ולא מוסרי, אלא אם אנחנו מוכנים לבוז לכל הרווקים ולראותם כ"לא מוסריים". חיוני שדתיים יפסיקו להתייחס אל גייז ולסביות כאילו הם לוקים בסטייה ביולוגית או שהם רחוקים מאלוהים.. ראוי שהדתיים יתגברו סוף סוף על ההומופוביה שלהם, השקופה כל כך, ויבטלו את המדיניות המפלה הטוענת שיחסים עם בני אותו מין הם סטייה ושאלוהים בחר למתוח עליה ביקורת קשה במיוחד. בדיוק כמו נשים וגברים הטרוסקסואליים, גם גייז ולסביות הם בניו ובנותיו של הקב"ה, וביכולתם להביא אור ואהבה לעולם שהאפלה המצויה בו מקורה לא רק בחטא אלא גם ביחס של שיפוטיות שבטעות יסודו. על הטענה שההוכחה שיחסים עם בני אותו המין הם "סטייה" ו"חטא נגד האנושות" טמונה בכך שהתורה מטילה על יחסים כאלה עונש מוות, ענה הרב בוטח כדלהלן: "מלומד כה נכבד ודאי מודע לעובדה שגם על חילול שבת מוטל עונש זהה. בתורה אפילו מובא מקרה אמיתי של מחלל שבת שהוצא להורג בסקילה (במדבר טו/לב-לו) ולעומת זאת לא מובאת דוגמא כזאת המתייחסת ליחסים בין גברים. אם כך, מדוע לא להתייחס להומוסקסואליות כמו לנהיגה בשבת ? אומנם איננו נותנים את ברכתנו למי שעוברים על המצוה, אך מאידך אין לנו צורך לתקוף אותם ללא הרף. המאמר שכתבתי נועד להעלות את השאלה מדוע, בעידן חילוני כל כך, בחרו אנשים מאמינים לראות דווקא בהומוסקסואליות את החטא הנפשע ביותר. אפשר לטעון שהיחס המקביל שמפגינה אליה החברה שוחק את יסודות הנישואין והמשפחה. אני מניח שיש בזה אמת, לפחות בכל הנוגע למספר הגדול של גייז ולסביות המודים שהם נמשכים גם לבני המין השני, ושבנסיבות אחרות היו אולי שוקלים נישואין הטרוסקסואליים. אבל קיימים גם גייז ולסביות רבים המצהירים שמעולם לא נמשכו לבני המין השני, ואנו חייבים לשדר להם מסר של שיתוף ולא של הוקעה. במקום להתעסק לשווא בקשרים הרומנטיים שלהם, כדאי שנעודד אותם לכבד את השבת, לקיים בית כשר, ללמוד כתבי קודש ולהתקין מזוזה על דלת ביתם. אולם אם המשפחה היא אכן עצם העניין- רק 10% מהאוכלוסיה הם גייז ולסביות מוצהרים, בעוד שלמעלה מ- 60% מהאוכלוסיה מתגרשים. מדוע, אם כן, אין הדת מגנה את הגירושין ביתר חריפות מאשר את היחסים בין בני אותו מין ? יתירה מזאת, תרבות רדיפת-השמלות שאתה מעודדים כמעט כל תחומי התרבות הפופולרית באמצעים הפונים ללא-מודע, מהווה איום גדול לאין ערוך על מוסד המשפחה מאשר ההומוסקסואליות. מדוע, אם כך, אין הרבנים מגנים רווקים יהודים היוצאים עם נשים לשם בידור וללא כוונת התחייבות, ואינם מתייחסים אליהם בחומרה רבה בהרבה מאשר לגייז ? במאמרי הבהרתי שאני מתנגד לחלוטין לנישואין בין בני אותו המין וסבור שהיהדות הרפורמית הרחיקה לכת יותר מדי כשנתנה להם את הסכמתה, אבל אל ליהדות האורתודוקסית לשגות ולנקוט כתגובה בגישה קיצונית. מקומה של ההומופוביה לא יכירנה בדת, שאבן- הפינה שלה הינו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". ההתייחסות אל הומוסקסואליות כ"תועבה", במקום ניסיון להבינה, יכולה רק לגרום לניכור של אלפי יהודים. במקרים קיצוניים, חוסר הבנה כזה, יכול אפילו להוביל להתאבדות ל"ע. חלק ב' מגיע תיכף...