חוות דעת
שלום רב , לפני שלושה שבועות , הגיע אבי לבית חולים עקב חולשה כללית וקוצר נשימה , יש לציין כי אבי חולה סרטן מוחי ועבר כימותאפיה והקרנות במשך חודש וחצי האחרונים , במשך ארבעה ימים שכב במיטתו בפנימית וקיבל אנטיביוטיקה כנגד דלקת ריאות (לא חזקה ) שאותה התחיל לקחת כשבועיים לפני האישפוז הנוכחי , לאחר ארבעה ימים בוצע צילום רנטגן שהראה בוודאות כי הריאות צבועות בלבן (דבר המצביע על תהליך דלקתי מפושט) , רק באותה נקודה הוחל למעשה הטיפול שכלל : לקיחת דגימה מן הריאות תוך והחדרת צינור להנשמה מלאכותית , הבדיקה גילתה כי מדובר בטפיל PCP , וכך לאחר שישה ימי אישפוז הוחל בטיפול אנטיביוטי ספציפי (רספרים) , כעת מצבו אנוש , הוא הועבר לטיפול נמרץ נשימתי , ומצבו מידרדר מיום ליום . כמו כן , לפני החדרת הצינור להנשמה מלאכותית , הוצעו שתי אלטרנטיבות , הראשונה : לקחת דגימה מן הריאות אך זו היתה כרוכה בהחדרת הצינור והנשמה עיי מכונה , או לחילופין לקחת "הימור מסוכן " ולתת אנטיביוטיקה ללא החדרת הצינור . הרופאים היו בעד האופציה הראשונה , וזאת למרות שהיה ידוע כי אבי במצב גופני מאוד ירוד עקב שילוב של כימותרפיה והקרנות , אימי החליטה על האפשרות הראשונה (בניגוד לעמדתי) , וכך בשלושת הימים הראשונים להחדרת הצינור ניתן להבחין כי ישנה התנגדות אינסטקטיבית לצינור ההנשמה , מה שגרם לאבי לאפיסת כוחות מוחלטת , ואף הביא את הרופאים להחלטה על קשירת ידיו מחשש שיוציא את הצינור. דעתי היא : כי היה איחור משמעותי במתן התרופה כנגד הטפיל , או לחילופין מתן אנטיביוטיקה חזקה יותר מזה שקיבל , מה שיתכן והיה מונע את ההתפשטות הדלקתית בריאות - איחור של 6 ימים . כמו כן (וזה כנראה יותר קשה להוכחה ) החדרת צינור להנשמה מלאכותית לאדם שיכול לנשום בכוחות עצמו גרם לפעולת התנגדות מטישה שבסופה אבי קרס מחוסר אנרגיות (כמובן אני לא שולל את התהליך הדלקתי עצמו), השילוב של השניים - הטפיל והצנור ביחד הביאו אותו למצבו הנוכחי . האם יש כאן עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית ? אני מדבר על שני הסטואציות שהוצגו . אבקש חוות דעת של כולם .
שלום רב , לפני שלושה שבועות , הגיע אבי לבית חולים עקב חולשה כללית וקוצר נשימה , יש לציין כי אבי חולה סרטן מוחי ועבר כימותאפיה והקרנות במשך חודש וחצי האחרונים , במשך ארבעה ימים שכב במיטתו בפנימית וקיבל אנטיביוטיקה כנגד דלקת ריאות (לא חזקה ) שאותה התחיל לקחת כשבועיים לפני האישפוז הנוכחי , לאחר ארבעה ימים בוצע צילום רנטגן שהראה בוודאות כי הריאות צבועות בלבן (דבר המצביע על תהליך דלקתי מפושט) , רק באותה נקודה הוחל למעשה הטיפול שכלל : לקיחת דגימה מן הריאות תוך והחדרת צינור להנשמה מלאכותית , הבדיקה גילתה כי מדובר בטפיל PCP , וכך לאחר שישה ימי אישפוז הוחל בטיפול אנטיביוטי ספציפי (רספרים) , כעת מצבו אנוש , הוא הועבר לטיפול נמרץ נשימתי , ומצבו מידרדר מיום ליום . כמו כן , לפני החדרת הצינור להנשמה מלאכותית , הוצעו שתי אלטרנטיבות , הראשונה : לקחת דגימה מן הריאות אך זו היתה כרוכה בהחדרת הצינור והנשמה עיי מכונה , או לחילופין לקחת "הימור מסוכן " ולתת אנטיביוטיקה ללא החדרת הצינור . הרופאים היו בעד האופציה הראשונה , וזאת למרות שהיה ידוע כי אבי במצב גופני מאוד ירוד עקב שילוב של כימותרפיה והקרנות , אימי החליטה על האפשרות הראשונה (בניגוד לעמדתי) , וכך בשלושת הימים הראשונים להחדרת הצינור ניתן להבחין כי ישנה התנגדות אינסטקטיבית לצינור ההנשמה , מה שגרם לאבי לאפיסת כוחות מוחלטת , ואף הביא את הרופאים להחלטה על קשירת ידיו מחשש שיוציא את הצינור. דעתי היא : כי היה איחור משמעותי במתן התרופה כנגד הטפיל , או לחילופין מתן אנטיביוטיקה חזקה יותר מזה שקיבל , מה שיתכן והיה מונע את ההתפשטות הדלקתית בריאות - איחור של 6 ימים . כמו כן (וזה כנראה יותר קשה להוכחה ) החדרת צינור להנשמה מלאכותית לאדם שיכול לנשום בכוחות עצמו גרם לפעולת התנגדות מטישה שבסופה אבי קרס מחוסר אנרגיות (כמובן אני לא שולל את התהליך הדלקתי עצמו), השילוב של השניים - הטפיל והצנור ביחד הביאו אותו למצבו הנוכחי . האם יש כאן עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית ? אני מדבר על שני הסטואציות שהוצגו . אבקש חוות דעת של כולם .