חוות דעת אישית

[Miss CB]

חוות דעת אישית

פלאשבק לכיתה ד'... "חוות דעת אישית" - היינו עושים בוקריפורטים על 'צמרמורת'. ספר גאוני, אני יודעת. המתח, גורם ההפתעה, ו... זה מפחיד כזה. אבל עכשיו אני כבר סוטה מהנושא. אז אני אתחיל את ההודעה מחדש: וואו! (האלטר אגו שלי, שכרגע שפוי, מבקש למסור שקיבלתי עותק עטוף ויפה של WISH YOU WERE HERE של הוורודים לפני מספר ימים, ושמעתי אותו כבר כמה פעמים. ומפה ה"וואו".) איזה אלבום מדהים... כל כך שונה. כן, שונה זאת המילה שחיפשתי. אלה מכם שחיו בתקופה ההזויה-משהו ההיא (איך אני מקאנה בכם אין לכם מושג) קיבלו את כל האלבומי םשל הטובים ביותר, וגם של הפחות, במנות מוקצבות אחד אחד, לפי תאריך ההוצאה. אבל לצעירים יותר בפורום בטח מוכרת ההרגשה של להתחיל להתעניין בלהקה מסוימת ואז לקנות את האלבומים בל ייותר מדי רווח בינהם, כי רוצים לשמוע עוד ועוד. בקיצור, כבר חצי שנה, בעצם יותר, שאני שומעת בעיקר ביטלז. ופתאום זה. הפזמונים כבודם במקומם מונח, מי אני שאזלזל, אבל זה כל כך שונה. אנ ירוצה להזכיר אגב, שזאת חוות דעת לאחר 4 שמיעות בערך (פלוס כמה חזרות לשמוע את HAVE A CIGAR שוב) ולא ביקורת. ובחזרה לנושא: איזה אלבום מדהים! SHINE ON YOU CRAZY DIAMOND פשוט מרגש, וכל כך עצוב. שני החלקים. אנחנו בעצם מדברים על מישהו שאין לי ממש מושג מי הוא באמת (הכוונה היא לסיד - שמעתי עליו אבל זה האלבום הראשון שאני שומעת של פלויד אז אני לא "מבינה בזה" כלום) אבל אחרי שקראתי את הליריקס והקשבתי למילים אני מרגישה כאילו הרגע סיימתי עבודה על חייו. טוב זאת הגזמה, ובכל זאת - השירים מעבירים את המסר של מי הוא היה, ובעיקר מה הוא היה, כל כך טוב. כל השירים נהדרים כמובן, עם תשומת לב מיוחדת ל-HAVE A CIGAR. אחחח, איזה שיר. האמת? אין לי עוד מה להגיד עליו, פשוט כי קשה לבטא את זה. אולי רק קצת על המילים של השיר - אתה קורא בין השורות, וזה משהו שמעט מאוד שירים (שאני מכירה בכל אופן) גורמים לך לעשות. אם לסיים במשפט קלישאתי-משהו, ובהחלט משומש אבל לא נורא: "המחשבה היחידה שחשבתי עליה כשהאזנתי לאלבום ושנאתי, הייתה המחשבה - למה זה כל כך קצר."

 

[HelterSkelter1]

אלבום מעולה

אבל הוא לא שונה בצורה קיצונית כל כך מהביטלס (המאוחרים). ועוד משהו: ההתייחסות לסיד בארט פה היא בעיקר אישית, ופחות בתור מוסיקאי כמובן. אם תכירי אותו יותר טוב, תגלי שהוא היה טוב, אבל יכל להיות הרבה יותר טוב. סה"כ אלבום טוב מאוד, אבל יש לו המשך גדול יותר, לא רק בתחום של פינק פלויד.

 

[Miss CB]

לא הבנתי.

"המשך גדול יותר לא רק בתחום של פינק פלויד". באיזה תחום אם כן? קריירת הסולו של סיד בארט? ושאלה באמת תמימה, פשוט כי אני לא יודעת: האם הייתה לו קריירת סולו בכלל, או שהוא אושפז לפני שהספיק להתחיל אחת?

 

[HelterSkelter1]

הבנתי

הייתה לו קריירה קצרה של 2 אלבומי סולו. "המשך גדול יותר לא רק בתחום של פינק פלויד". התכוונתי ללהקות רוק מתקדם אחרות. אבל לאט לאט, פינק פלויד זאת התחלה מעולה.

 

[Miss CB]

אה, המשך בכלליות...

חשבתי שאמרת, המשך לאלבום הזה... כן אני אגיע גם לדברים אחרים אבל תן לי קודם להנות מפינק פלויד זה עדיין האלבום הראשון שלי שלהם!

 

[קרימזון]

אם אהבת את ויש יו

נסי את Atom Heart Mother. יש להם הרבה נקודות במשותף אבל לדעתי ויש יו הוא כאפס וכעין לעומת המאסטרפיס אמא לב אטום.

 

[הניבלונגים]

קחי את הזמן שלך

וויש הוא אלבום מצויין להתחיל איתו מסע לעומק לכיוון לרוק המתקדם, או מסע מרתק לתוך עולם הפינק פלוייד, לטעמי את פגשת אלבום מצויין, שהוא האחרון מסוגו של ההלהקה, יהיהו פה רבים שיחלקו עלי, אבל אחרי וויש פינק פלוייד עשו מעט דברים ששווה לשמוע אותם, בכל מקרה אם תלכי בעקבות הוורודים אחורה, לעבר הצד האפל, או אטום הרט, או אפילו מאדל אין לי שום ספק שתוכלי להכיר עולם מענג ומרתק שיוביל אותך גם לרוק המתקדם וגם (בסופו של דבר) לפסיכדליה. אני ממש מקנא בך ששמעת את בפעם הראשונה, איזה כיף לך, אין כמו חווית הגילוי של יצירות מופת.

 

[קרימזון]

אני לא חושב

שהיא תאהב את מדל כאלבום שני שהיא שומעת, אבל אולי הפאק אצלי (לי לקח המון זמן עד שהחלטתי שהוא האלבום המועדף עליי שלהם, בדומה ל Tales From Topographic Oceans של יס). אחרי ויש יו האלבום היחיד שאני אוהב של פינק פלויד הוא Animals אבל הרבה אנשים סולדים ממנו ואני לא מבין למה, זה האלבום עם הליריקה הכי טובה של פינק פלויד ויש בו כ"כ הרבה כוח... אני חייב להודות שחוץ מ Shine on אני לא מת על ויש יו, אבל כל אחד והפינק פלויד שלו. בכל מקרה, שמעי בעצת הקולגה הקצת המון יותר מנוסה שלי.

 

[meandmeandme]

באמת אנימלס אלבום מצויין..

אני מבין איך אפשר לחשוב שאחרי אנימלס אין דברים ששווה לשמוע (למרות שאני מאוד אוהב את הפיינל קאט) אבל אחרי ויש נראה לי קצת מוגזם. אנימלס זה אלבום מופתי. ליריקה מעולה (מהטובה ביותר של ואטרס), אכן עוצמתי. מוסיקה נפלאה. יצירות ארוכות ומשמעותיות שבונות אלבום נפלא. וויש... אך.. אלבום מדהים.

 

[Miss CB]

תודה על התגובות...

אני אחליט כשיגיע הזמן איזה אלבום לקנות הבא (מה שיכול לקחת קצת זמן, כי כרגע אני אוספת כסף לגיטרה החשמלית שלי *יאיי*) אבל בכל אופן זה אלבום כל כך גדוש ומלא, שאני אהנה ממנו הרבהההההה מאוד זמן, וכשיתחשק לי לחדש אני כבר אמצא את הכסף לקנות עוד אחד. We're just two lost souls swimming in a fish bowl year after year... איזה אלבום!

 

[הניבלונגים]

לא הובנתי, כנראה

נו טוב, אני לא אכתוב יותר מהעבודה. ככה, אנימלס אלבום נחמד, לא הייתי מגזים ומצרף לו את הסופרלטיבים שהוצמדו לו, גם עכשיו וגם בעבר כאן, אבל בהחלט שווה לשמוע אותו, העניין הוא, שעד דרק סייד, פינק פלוייד היו במצב תמידי של חיפוש צליל וכיוון מוסיקאלי והגיעו למקומות מאוד מעניינים, לכן, לדעתי בפינק פלוייד עדיף להתקדם אחרוה בזמן ולא קדימה, כי החומרים המקודמים שלהם יכולים להיות פתיח מוסיקאלי מצויין להרבה כיוונים מוסיקאלים. ההצלחה של הדרק סייד הובילה אותם לסוג של קיפאון, בעוד שבוויש הם שמרו על סוג של קו מחשבה דומה לדרק סייד אבל המשיכו להתפתח ולהיות מושפעים מהסביבה המוסיקאלית שלהם (להקות הפרוג הבריטיות), אחרי וויש הם הסתגרו בתוך עצמם נשארו עם אלבומי הקונספט המנופחים של ווטארס גם אם היו להם רגעים גדולים (חלקים גדולים מאנימלס, קטעים מסוימים מהחומה, קטע אחד או שנים אח"כ), אין שם חדשנות אין הפתעה ויש מעט מאוד דברים לכתוב עליו. עם כל מה שאמרתי, האלבומים המוקדמים באמת של פינק פלוייד יכולים להיות שוק רציני למי שלא מכיר אותם, אטום הרט הוא אלבום מאוד קשה להאזנה, העוצה של קטע הנושא יכול לעבוד עליך בשני כיוונים או שאתה נשבע בקסם ולא עוזב לעולם או שאתה נרתע לתמיד ולא חוזר לשם, בכל מקרה כדאי לשמוע את זה אחרי שמתרגלים ליצירות ארוכות ולשילוב של מוסיקה קלאסית, הדרק סייד מאידך, הוא אלבום מושלם כאלבום שני של הוורודים, הוא לא מבולבל כמו הראשון ולא מנופח כמו האחרונים, יש בדיוק מינון מדיוק של הרמניות וצלילים שיוצרים אלבום שאם לא היה מושלם מידיי, היה מושלם. בקשר למאדל, הוא אולי לא הטוב שבאלמבומי פינק פלוייד, אבל בעיני הוא היפה שבהם, בהחלט שווה להקשיב לו אחרי הדרק סייד יש בו מספיק הרמוניה מספיק רגעי עונג בשביל להתאב, אחרי זה פתוחה הדרך למה שבעיני הוא יצרת המופת האמיתית שלהם: אטום הרט מאד'ר, ואז אפשר להגיע בנועם אפילו עד החלילן המטורף המחכה לכולם בשערי השחר, כשהוא מסטול לחלוטין.

 

[OzzzzzY]

מעט דברים ששווה לשמוע אותם?!?!?

Animals?!?!? מעט?!!?!?! ממש לא!!! אחד האלבומים היותר טובים של PINK FLOYD

 

[noosh]

אז סתם טיפים להמשך ../images/Emo13.gif

האמת שגם אני התחלתי מוויש, ועברתי לדארק סייד.. יצירת מופת לטעמי (יהיו כאלה שיחלקו עליי... טוב, נו, שיחלקו, בעיה שלהם

) מדארק סייד הדרך פתוחה לפנייך - או להתקדם קדימה, אל עבר אנימלס המעולה והווטרסי למדי, "החומה" וחבריו, או אל העבר דווקא - אל אטום הארט מאדר, מאדל (מדהים!!), ואל הפסיכדאליה - פייפר וסוספול אוב סיקרטס. ואם את רוצה דווקא להכנס אל עולם הפרוג (תכנסי, תכנסי, עולם הפרוג הינו עולם שכולו טוב

) - אני ממליצה לך להתחיל דווקא מאין דה קורט של קינג קרימזון, או מאווזת השלג של קאמל, שהם שניהם קלים יחסית לעיכול. וסתם טיפ אחרון, שכמובן מתאים לכל סוג של מוזיקה שהוא, אבל לפרוג בפרט כי הוא יחסית כבד (לא מבחינת רוק כבד, אלא מבחינת להרגיל את האוזן) - אל תפסלי שומדבר אחרי האזנה אחת, גם לא אחרי האזנה שניה או שלישית.. אפילו אחרי רביעית לא. לפעמים האסימון נופל אחרי מספר האזנות, וזה פשוט כיף

אז אם את לא אוהבת משהו שימי אותו בצד ותחזרי אליו אח"כ... אולי אז דווקא תתחברי אליו יותר וזהו!! תהני, עולם הפרוג עשיר מאוד, גם עולמם של פינק פלויד (סתם עצה, תתקדמי עד אנימלס וחזרי אחורה, אפילו שאת "החומה" כל אחד צריך להכיר, יומרני ככל שיהיה)

 

[Miss CB]

האמת, דווקא חשבתי על החומה

ועד כמה ש(יש ש, לא הכללה, נו)יש שאומרים שזה אלבום בכלל לא כמו שעושים ממנו, ושהמסרים שם לא עמוקים מספיק, עדיין נורא, אבל נורא, מעניין אותי כרגע לשמוע את זה. לא ידועת למה. כזה הד יש מסביב לזה, כל כך הרבה אהדה לזה בישראל (ולזה נחזור עוד שנייה) ומדברים על זה, שאני פשוט חייבת. אגב, אני יודעת שגם דארק סייד נחשבים בעיניי חלק ביצירת מופת, ובעייני החלק האחר לאלבום הטוב ביותר (ויש איזה אחד בסין שלא מת על זה... חחח) אבל זה נראה לי שאני עדיין לא אשמע משתי סיבות: אחד, זה די כבד לא? לא רוצה להתחיל מזה. ניקח את זה לאט לאט. שתיים: זה נחשב בעייני רבים לטוב ביותר שלהם, ואם יש דבר אחד שאני יודעת, זה לא להתחיל מהטוב ביותר. לווא דווקא לשמוע אותו אחרון אחרון, אבל גם לא שני - אחרת, אם גם אני אתלהב ממנו עד כדי כך, זה עלול ליצור תחשה של "וול איטס דאונהיל פרום היר". אני מדברת שטויות לפעמים, אני יודעת, אבל בראש שלי יש הגיון לשלוש השורות האחרונות. ולשאלה: הביטלס לא היו פה, לא בתור הביטלס בכל אופן, ורואים את ההשפעה - אוהבים אותם יחסית פחות מבאירופה וארה"ב למשל, שם הם היו. הרבה. פינק פלויד היו פה? ואם לא, איך זה שפה כן מתים עליהם כל כך?

 

[Jam Head]

לא יודע...

לא אוהב את הגישה של חובבי הפרוג - ההורדה הזאת בערכה של פינק פלויד. למרות שאולי הם לא הלהקה הכי מתוחכמת בעולם , הם עושים מוסיקה נפלאה ונכון אני מסכים שיש אלבומים יותר מורכבים טכנית או יותר מושלמים מזה אבל בכל זאת .

 

[Nir of GondoliN]

כמה אני מקנא בך

לשמוע את שיין און יו בפעם הראשונה.. עוד לא לשמוע את שארק סייד.. והכי - לגלות את היופי המדהים באקוס שהוא לדעתי עומד שלוב ידיים יחד עם אטום הארט מאדר בפסגת היצירה של פינק פלויד שואף אוויר פסגות.. גבוה גבוה מעל אנימלס והחומה.