חוויות משבת בבית

[רות014]

חוויות משבת בבית

אז נתקעתי בגלל השלג אצל ההורים בשבת.. אחותי הביאה מלא חברות לשבת מהשירות. ואז התחילו הלחצים של ללכת לתפילה ולהתלבש..ועוד.. ניסתי להסביר לאמא שלי שאני לא מבינה מה מפריע לה.. אז אני לא הולכת לתפילה .. אז.. היא אמרה ששבת זכור לא חשוב עם אני דתיה או לא צריך ללכת.. כי זה למחות את זכר עמלק.. היא חפרה לי במוח לקום.. שעה של השכמה.. בסוף נמאס לי והלכתי. היא אפילו הביאה לי את הבגדים שהיא רצתה שאלבש.. הרגשתי כל כך סתירה בין החיים שלי לבין מה שקורה.. אבל לא היה לי כוח .. כל פעם אני שואלת את עצמי עד כמה לכבד ועד כמה להתעקש על העיקרונות שלי.. איך אתם מתמודדים ?אם השאלה הזאת.. יש רעיונות יצרתיים?

 

[יוצא ללא שאלה]

גם אני גר עם ההורים

ואני משלים עם זה שיש דברים עם כל הרצון שלי לא לעשות אותם - אני עושה, כמו ללכת בבוקר לביהכ"ס, להתפלל ערבית (רק 2 תפילות בשבוע...) ולפעמים גם לרחוץ ידיים.... לעומת זאת, אני מתלבש איך שמרגיש לי, לא מתפלל ומניח תפילין, לא מברך ועוד. החיים מזמנים אותנו למצבים שאנו צריכים להסתגל ולחיות אותם כפי הכמות הזמן שנדרש (נכון אני נשמע כמו חכם סיני?...) התקווה הגדולה שלי שבעוד כ4 חודשים אני עוזב את הבית לטובת לימודים ואז אני שוב אחייה כפי ראות עיניי, כך שאני יודע שזה תקופה קצרה שצריך לעבור אותה בלי תקלות מיוחדות... את צריכה למצוא את התקווה הפרטית שלך לחופש משלך ולהתקרב אליו... שבוע טוב.

 

[G י ט ר י ס ט]

שבוע טוב לך

ראשית קבלי ח"ח על השרידות הגבוהה שהפגנת.אני לא עושה שבתות וחגים בבית ההורים בדיוק בגלל קונפליקטים שיכולים לצות ללא יכולת להניע את עצמי וליסוע מהם חזרה לדירתי. כמו כן,מנסיון שלי עם אנשים אנוסים (חיים בבית ההורים שעדיין דתיים אפילו שהאמונה מהם והלאה) זה לא קל אף פעם,ואין כמעט רעיון יצירתי שיפתור לך את החיכוכים התמידיים בין ההיגיון שלך כיוצאת לבין האמוציות האמוניות של הורייך. מאחל לך המון בהצלחה במקום שבו את נמצאת,ואני בטוח שמקום ואפילו אם הוא וירטואלי שמחבק ועוטף אותך ברגעים קשים יכול להוות תרופה חלקית לבעיה שאת חווה.

 

[רות014]

לפעמים אני אומרת שאם רק יהיה לי חבר'ה לעשות

איתם שבת המצב יהיה יותר פשוט. כי כרגע כמעט תמיד ואני עם דתיים ואז אני מתברברת עם עצמי סתאםם ושבת לבד בדירה לא בא ליץץ

 

[G י ט ר י ס ט]

תמיד תוכלי להתארגן

מראש על אירוחים עם אנשים כלבבך,שבטח לא יכללו ישיבה בדירה אלא טיולים/בילוים/חבר'ה/והרבה הרבה צחוקים... לא חסרים חבר'ה שישמחו להתארגנויות קבוצתיות

רק באהבה.

 

[רות014]

השאלה מאיפה ממציאים את החבר'ה האלה?

 

[מבולבלונת]

מכאן

בדיוק מכאן. את בכתובת הנכונה.

 

[sceptic1]

אני מציע שתארגני משהו

נראה לי שאפשר למצוא פה לפחות 5 אנשים שישמחו להצטרף.

 

[מבולבלונת]

אם את בעיסקי הבייביסיטר

אני אשמח לתת לך מחסה לשבת, תמורת שרותי בייביסיטר בלילות שישי/מוצאי שבת. אני זקוקה נואשות לפעמים לצאת להתאוורר אבל עלות של בייביסיטר לכמה שעות זה יום עבודה שלי בערך. וגם יהיה לך נחמד כאן אולי. נ.ב התמורה היא כדי שתחושי בנוח, בשבילך כמובן נ.ב 2 ההודעה מיועדת לכל מי שאוהבת לעשות בייביסיטר, אוהבת לעשות מצוות, ומוכנה גם לישון מחוץ לבית של אבא אמא.

 

[sceptic1]

ככה מכניסים אורחים?

 

[מבולבלונת]

שתגיד תודה

תאמין לי שהיא תהנה מכל רגע.

 

[sceptic1]

אין לי ספק

 

[עדי אחת]

תזמינו גם אותי?

את מהצפון במקרה? אני ממש צריכה להרגיש שבת חילונית פעם, לפני שאני מחליטה. ומבחינת בייביסיטר את מסודרת, יש לי ותק של שנים.

 

[מבולבלונת]

מוזמנת בכיף!

מהמרכז. תביאי המלצות

ותתלבשי לא צנוע בעליל.

 

[עדי אחת]

חולצת בסיס צמודה... מספיק לא צנוע?

 

[כבשה תוהה]

תלוי באיזה צבע החולצה...

 

[N0Way]

נשמע כמו הזמנה לסטוץ...

 

[מבולבלונת]

מה את יודעת

גם חשבתי על זה, מה היה קורה לו גבר היה כותב כזו הודעה.
אה, אשרינו שאנו בננות.

 

[0Neo0]

אינטריגות תמיד יכולות לצוץ..

תנסי למצוא איזון דק ביחסייך עם ההורים, ובמקביל תבדקי אופציות לעזוב.. מקוה שתסתדרי

 

[מרובע חסום]

חח היה לי מזל שבמקרה לא הייתי בבית השבת...

אחרת גם אני ככל הנראה הייתי נאלצת לבקר בבית הכנסת.... אני גרה בבית כרגע.. והאמת? כל עוד זה לא משהו שממש מפריע לי (נניח לקום בבוקר שבת לתפילה זה די מעיק) אני מוכנה לעשות בבית של ההורים שלי כל מה שהם מבקשים: ברכות, חצאית בזמנו, 4 שעות בין בשר לחלב, נטילת ידיים/הכנס כאן עוד כל מיני דברים. חבל לי על מריבות מיותרות. בסך הכל זה לא באמת גוזל ממני הרבה, וכולם יודעים שזה כדי לכבד ולא כי אני באמת מאמינה בזה. הגבול שלי עובר בחיים שלי מחוץ לבית, אני חושבת. אם אמא שלי תנסה לכפות עלי ללכת עם חצאית מחוץ לבית או לחכות בין בשר לחלב- פה יעבור הגבול שלי. אבל אחרת? בשביל יחסים תקינים אני מוכנה גם לקום מידי פעם גם לתפילה כשצריך לשמוע זכור... (אבל מצד שני, ההורים שלי מבינים וקולטים לאט לאט... אני מניחה שאם הם היו פחות מקבלים אז הייתי יותר משתגעת. אבל החלק הזה כבר עבר ב"ה

)