חוויות מהסדר?

שש שבע

New member
חוויות מהסדר?

איזה כיף כשאתה בעל הבית? אז התחלנו כמו כולם וסיימנו ב-11 "כ"כ מוקדם", אני אומרת לאיש שלי, והוא "מה יש? שכחנו משהו מההגדה? לא עשינו הכל?" וכולם, כולל הכלה, עשו דברים, היא כל הזמן שאלה "מה לעשות? במה אני אעזור? " ואני כמו תמיד "יש לי יותר מיד אנשים במטבח, כולם לעוף מפה" ומי שרצה עף, ומי שרצה לעזור נשאר, גם הכלה, אבל מכיון שהכל היה מוכן כמעט, לא היה הרבה מה לעשות, עשינו ועם כל הכבוד לסדר, אנחנו לא עושים מזה יום לימודים ארוך כתוב "וחי בהם" במצוות, ולא ,"ויסבול בהם" ואנחנו דוקא דתיים. , הילדים הלכו לישון הזוג הצעיר יצא לטייל בחוץ, ולא מצא נפש חיה, ואני הלכתי לישון, קבלתי עיסוי רגליים מרגיע (תקנאו תקנאו ) ונרדמתי. לשנה הבאה בירושלים, שיבנה בית המקדש ונזכה לעלות לרגל.
 

עציון

New member
שש שבע, ממש לרוחי, כל הכבוד!!!

אני ממש מעריץ אנשים כמוך ולו מהסיבה שאיני לבד באותו ענין. אז ככה,מעולם לא יצאתי מהבית בליל הסדר. מי שרצה בא אלי. שנית, הסדר מנוהל בצורה המתחשבת במארחים. ובהם בלבד. מאחר והמארחים מגיעים לשולחן עייפים, אין כל סיבה להאריך בסדר ותמיד,תמיד לאחר שעתיים היינו במיטה. עד כה לא היו תגובות ניזעמות מצד האורחים על תנאים אלו. גם אצלי, הכלה היתה על הכיפק. עזרה. לא ישבה בחיבוק ידיים. אבל כלזה כאין וכאפס למה שמחכה לי בשביעי של פסח- החג ביום ג. או אז, אנחנו עם מקסימום אורחים ומינימום עזרה. כולם נסיכים. כולן נסיכות. לא מלכלכות הידיים. לא נוקפים אצבע. וזה עושה לי את הסיוט של החג. עד אז, נמלא את המצברים.
 

מיגנובה

New member
הסדר אצלנו היה מטריף../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

היינו אצל אחי עם אימי ואחיותי. לא חמתי - ולא בטיח
נהנינו מכל שניה
קראנו את ההגדה מתחילתה ועד סופה עם כל הניגונים וכל השירים - בסגנון מרוקאי - והיה פשוט אגדה
את סיום הארוחה וקריאת ההגדה אמא שלי חתמה במשפט הבא: אשרי האמא שיש לה ילדים כאלה - ואשרי החמות שיש לה חתן וכלה כאלה
וכולנו כמובן הסכמנו איתה
 
למעלה