חוויות יפות
שני כדורים אדומים במישור הפרדה כחול ישנם חלומות שאל לנו להגשים שמא יפוג החלום ויתנפץ אל מציאות. אחד מחלומותי היה לראות שמש שוקעת בים בעוד ירח מלא זורח מהים, ואני בתווך בין מים לשמיים ובין המאורות. ניתן לחזות בזה מסיפון יכטה או מנקודה דרומית/צפונית של פנינסולה, ורק ביום אחד בחודש - יום ירח מלא. בביקורי הראשון בהודו הגעתי לשפיץ הדרומי, ועוד צעדה ארוכה לסוף תת היבשת עד אחרון העצים יצא מקו הראיה, ולאכזבתי העננים לא שיתפו פעולה והסתירו את המחזה. חודש מאוחר יותר בסרילנקה נסעתי לקצה הדרומי וכשעתיים לפני שקיעה יצאתי לחפש את השפיץ. הלגונה הראשונה נראתה מבטיחה, אבל כמו שיודע כל מטרק בהרים, לאחר כל פאס מסתתר הפאס הבא, והמפרץ השני הסתיר, ולאחריו השלישי והרביעי, ולקראת שקיעה עדיין נפרש לו המפרץ הבא בדרך לזה שאחריו, ולמלון הגעתי לאחר שעות רבות והרבה קילומטרים באור ירח נגוהות מלא בלי שהגשמתי את השיגעון הפרטי שלי. באי שקוקו שביפן הרחוקה לא נמצאה גישה לים ביום הקובע, ומשם עוד נדדתי הלאה הלאה ליבשות אחרות רחוקות, והחלום נשאר חלום. יום אחד בטיסת בלהות מקובה לאירלנד בתנאי משאית זבל באירופלוט, כשהמלצריות ששכחו להתגלח באותו יום, אבל תרגלו את משמעת ה"קאפו" ביחס לנוסעים האומללים, ולאחר סיבוב לארוחה קלה, ניסו להכריח אותנו לישון כשהשמש עדיין במרומים, כשהם/ן פוקדות עלינו לסגור חלונות. ואני מסרב, ובחשש רב פותח חריץ צר כדי לראות את האל רע סוגר את עיניו והולך לישון, ולפני הקיץ הקץ על היום ובטרם קרן שמש אחרונה כבתה, פתח מישהו את החלון בצידו השני של המטוס, והפלא ופלא, ירח גאה ומלא זרח לו מעל האוקיינוס, ולראשונה ראיתי את שתי המאורות טובלות באוקיינוס מלוח של דמעות. המשך הטיסה עבר עלי בנסיונות לשנן "איח-נישט-שפראחן-דוייטש" לפני ההגעה לאירופה, כשהגרון התחיל להתייבש, והרי כבר עברו 4 שעות מאז סיבוב הסוהרות האחרון, ובדחילו החלטנו אני ושווצרי אחר להעיז וללכת לבקש משהו לשתות. הגורילות המיוזעות ישבו ועישנו בקדמת המטוס, כשעל השולחן נוטף עגלי טל של קרירות ניצב לו קנקן מיץ תפוזים, כאילו קורא לנו "בואו שתו". בקול מפוחד שאלנו את המאמות (פאפות?) אם נוכל לשתות משהו וכלאחר יד נשלחנו לשתות מהברז בשרותים. לא אלאה אותכם בסיבובים האין סופיים בגובה נמוך מאל האחו הירוק והגבעות הריקות של אירלנד בשל הענן הזעיר שבחר לרבוץ מעל שדה התעופה היפה של שאנן אירלנד, ובנחיתה המפחידה שלאחר אותה טיסה, אבל אני את שלי עשיתי - הגשמתי חלום, ראיתי את הכדורים הבוהקים של הבריאה טובלים בים של שמיים ובמיים משמימים.
שני כדורים אדומים במישור הפרדה כחול ישנם חלומות שאל לנו להגשים שמא יפוג החלום ויתנפץ אל מציאות. אחד מחלומותי היה לראות שמש שוקעת בים בעוד ירח מלא זורח מהים, ואני בתווך בין מים לשמיים ובין המאורות. ניתן לחזות בזה מסיפון יכטה או מנקודה דרומית/צפונית של פנינסולה, ורק ביום אחד בחודש - יום ירח מלא. בביקורי הראשון בהודו הגעתי לשפיץ הדרומי, ועוד צעדה ארוכה לסוף תת היבשת עד אחרון העצים יצא מקו הראיה, ולאכזבתי העננים לא שיתפו פעולה והסתירו את המחזה. חודש מאוחר יותר בסרילנקה נסעתי לקצה הדרומי וכשעתיים לפני שקיעה יצאתי לחפש את השפיץ. הלגונה הראשונה נראתה מבטיחה, אבל כמו שיודע כל מטרק בהרים, לאחר כל פאס מסתתר הפאס הבא, והמפרץ השני הסתיר, ולאחריו השלישי והרביעי, ולקראת שקיעה עדיין נפרש לו המפרץ הבא בדרך לזה שאחריו, ולמלון הגעתי לאחר שעות רבות והרבה קילומטרים באור ירח נגוהות מלא בלי שהגשמתי את השיגעון הפרטי שלי. באי שקוקו שביפן הרחוקה לא נמצאה גישה לים ביום הקובע, ומשם עוד נדדתי הלאה הלאה ליבשות אחרות רחוקות, והחלום נשאר חלום. יום אחד בטיסת בלהות מקובה לאירלנד בתנאי משאית זבל באירופלוט, כשהמלצריות ששכחו להתגלח באותו יום, אבל תרגלו את משמעת ה"קאפו" ביחס לנוסעים האומללים, ולאחר סיבוב לארוחה קלה, ניסו להכריח אותנו לישון כשהשמש עדיין במרומים, כשהם/ן פוקדות עלינו לסגור חלונות. ואני מסרב, ובחשש רב פותח חריץ צר כדי לראות את האל רע סוגר את עיניו והולך לישון, ולפני הקיץ הקץ על היום ובטרם קרן שמש אחרונה כבתה, פתח מישהו את החלון בצידו השני של המטוס, והפלא ופלא, ירח גאה ומלא זרח לו מעל האוקיינוס, ולראשונה ראיתי את שתי המאורות טובלות באוקיינוס מלוח של דמעות. המשך הטיסה עבר עלי בנסיונות לשנן "איח-נישט-שפראחן-דוייטש" לפני ההגעה לאירופה, כשהגרון התחיל להתייבש, והרי כבר עברו 4 שעות מאז סיבוב הסוהרות האחרון, ובדחילו החלטנו אני ושווצרי אחר להעיז וללכת לבקש משהו לשתות. הגורילות המיוזעות ישבו ועישנו בקדמת המטוס, כשעל השולחן נוטף עגלי טל של קרירות ניצב לו קנקן מיץ תפוזים, כאילו קורא לנו "בואו שתו". בקול מפוחד שאלנו את המאמות (פאפות?) אם נוכל לשתות משהו וכלאחר יד נשלחנו לשתות מהברז בשרותים. לא אלאה אותכם בסיבובים האין סופיים בגובה נמוך מאל האחו הירוק והגבעות הריקות של אירלנד בשל הענן הזעיר שבחר לרבוץ מעל שדה התעופה היפה של שאנן אירלנד, ובנחיתה המפחידה שלאחר אותה טיסה, אבל אני את שלי עשיתי - הגשמתי חלום, ראיתי את הכדורים הבוהקים של הבריאה טובלים בים של שמיים ובמיים משמימים.