חוויה חוץ גופנית!
בזמן האחרון, כשאני הולך לישון בלילה (זה קורה רק בלילה, ולא אם אני נרדם בצהרים לדוגמא) אז אני מן "נתקע" במצב המעבר בין להיות ער ללהיות ישן. תודעתי חצי צלולה וחצי רדומה. כלומר, זו לא התודעה ההזויה דרכה אפשר לקבל הכל, כמו שקורה בחלומות. וזו לא דעה צלולה כמו בחיים האמיתיים בה המונולוג הפנימי זורם כמעט כל הזמן. מה שקורה הוא שחוש ההיגיון נכנס איתי לתוך החלום, ואיתו תודעה צלולה מספיק כדי להבין מה קורה לי. אני מרגיש הרגשת אינטנסיביות מאוד חזקה שאופפת אותי, ולאחר מכן אני מתחיל לאבד את גופי. אני מרגיש כמרחף מתוך גופי, ואני רואה את החדר החשוך, השמיכה, המיטה, אותי, מתרחקים לאט לאט. אני מרגיש שמוקד התודעה שלי יוצא מגופי ומתחיל לשוט לאנשהו כלפי מעלה. אם אני רוצה להתעורר, אז הרצון בלבד מניע את מוקד התודעה לחזור אל גופי. אבל אני לא מסוגל להזיז את גופי עד שאני לא "חוזר לתוך עצמי". בפעמים הראשונות שזה קרה קרה נורא נבהלתי. חשבתי שנתקעתי ב"קומה" או משהו, ונורא נבהלתי שאינני מסוגל להזיז את הגוף עד שאני לא "חוזר לתוך עצמי". פחדתי לחזור לישון. כל מני מחשבות מוזרות קפצו לראשי. חשבתי שיש לי סכיצופרניה או סרטן מוח בחלק האחראי על דמיונות או כל מני דברים. אבל לאט לאט זה נהיה פחות ופחות מפחיד, ויותר ויותר מסקרן, מרתק ומסעיר. שמתי לב שככל שאני מתפתח כבן אדם מבחינת צלילות אישיות והארות פנימיות, כך "עוצמת" החוויה הזו הולכת וגדילה. עד עכשיו לא הצלחתי לעזוב הכל ופשוט להיסחף בחוויה. אני תמיד בוחר לחזור בחזרה לגופי בנקודה מסויימת. אבל אני מאוד מאוד רוצה פשוט להפסיק לחשוש ולזרום עם החוויה החוץ גופנית המדהימה הזו. תוכלו לעזור לי? אני מרגיש שאוכל להתמודד עם זה בעצמי (אני מאמין גדול של "קונג-פו" כדרך חיים. לא כאומנות לחימה, אלא כדרך לשלוט באומנות המיומנות. אומנות הלמידה וההדרכה העצמית) אך בהחלט אוכל להיעזר בהדרכה מאדם אחר. מקווה -מאוד- שתוכלו לעזור לי. תודה מראש.
בזמן האחרון, כשאני הולך לישון בלילה (זה קורה רק בלילה, ולא אם אני נרדם בצהרים לדוגמא) אז אני מן "נתקע" במצב המעבר בין להיות ער ללהיות ישן. תודעתי חצי צלולה וחצי רדומה. כלומר, זו לא התודעה ההזויה דרכה אפשר לקבל הכל, כמו שקורה בחלומות. וזו לא דעה צלולה כמו בחיים האמיתיים בה המונולוג הפנימי זורם כמעט כל הזמן. מה שקורה הוא שחוש ההיגיון נכנס איתי לתוך החלום, ואיתו תודעה צלולה מספיק כדי להבין מה קורה לי. אני מרגיש הרגשת אינטנסיביות מאוד חזקה שאופפת אותי, ולאחר מכן אני מתחיל לאבד את גופי. אני מרגיש כמרחף מתוך גופי, ואני רואה את החדר החשוך, השמיכה, המיטה, אותי, מתרחקים לאט לאט. אני מרגיש שמוקד התודעה שלי יוצא מגופי ומתחיל לשוט לאנשהו כלפי מעלה. אם אני רוצה להתעורר, אז הרצון בלבד מניע את מוקד התודעה לחזור אל גופי. אבל אני לא מסוגל להזיז את גופי עד שאני לא "חוזר לתוך עצמי". בפעמים הראשונות שזה קרה קרה נורא נבהלתי. חשבתי שנתקעתי ב"קומה" או משהו, ונורא נבהלתי שאינני מסוגל להזיז את הגוף עד שאני לא "חוזר לתוך עצמי". פחדתי לחזור לישון. כל מני מחשבות מוזרות קפצו לראשי. חשבתי שיש לי סכיצופרניה או סרטן מוח בחלק האחראי על דמיונות או כל מני דברים. אבל לאט לאט זה נהיה פחות ופחות מפחיד, ויותר ויותר מסקרן, מרתק ומסעיר. שמתי לב שככל שאני מתפתח כבן אדם מבחינת צלילות אישיות והארות פנימיות, כך "עוצמת" החוויה הזו הולכת וגדילה. עד עכשיו לא הצלחתי לעזוב הכל ופשוט להיסחף בחוויה. אני תמיד בוחר לחזור בחזרה לגופי בנקודה מסויימת. אבל אני מאוד מאוד רוצה פשוט להפסיק לחשוש ולזרום עם החוויה החוץ גופנית המדהימה הזו. תוכלו לעזור לי? אני מרגיש שאוכל להתמודד עם זה בעצמי (אני מאמין גדול של "קונג-פו" כדרך חיים. לא כאומנות לחימה, אלא כדרך לשלוט באומנות המיומנות. אומנות הלמידה וההדרכה העצמית) אך בהחלט אוכל להיעזר בהדרכה מאדם אחר. מקווה -מאוד- שתוכלו לעזור לי. תודה מראש.