חוויה חוץ גופית
אני אוהב להגיע הביתה, להסיר את אבק היום, להתיישב בכורסא הגדולה ולמתוח רגליים קדימה.
המון זמן לא הסתובבתי באוטובוסים, אבל היום ככה יצא התרוצצתי ברחבי הארץ
שמתי לב שכל המשוגעים שם בחוץ, יש להם בעיה של ויסות חושי, הם תמיד לבושים ביותר מידי שכבות
כאילו קר נורא שם בעולם.
בבית אני לוגם קפה טרי שנשפך טיפה על הריצפה, אולי זה סימבולי שטיפה נופלת לה מהקפה החם.אבל היא תנקה אותה מאוחר יותר
המשוגעת הראשונה הייתה בסניף הדואר, לבושה במין שכבות על שכבות וכובע נאפלי צבעוני שמכסה את האוזניים.
היא פרצה קדימה דרך התור, החליטה שהגיע זמנה לקבל שירות.
צרחות ביזאריות על הפקידה שזה תורה, וקללות על המדינה, המשטרה הפקידה מסוף המחשב התקוע
דווקא קהל העומדים בתור הצליח יפה לגלגל עיניים לזוויות בלתי אפשריות, העיקר לא להתעמת עם המטורללת.
בבית אני משחק על אצבעות הרגלים, מפשק את האצבעות וזה נעים נורא, העור רך ונעים.
לאוטובוס עלה בחור צעיר ודי חתיך, הפנים שלו היו מכוסות ביותר מידי שערות אני חושב
בטח הוא צריך לגלח את המצח ולצייר פרצוף בינות השיער.
נהג האוטובוס שכח להודיע לנוסעת לרדת בזמן, במקום להתנצל הוא פצח בצעקות שהיא כל הזמן מדברת בטלפון.
השקט בבית נעים, אני אוהב כשהיא מציתה לי סיגריה ומגישה לי את הקפה שלה, הקפה שלה תמיד טעים יותר.
יש לו טעם של נתינה גדולה, אני יודע שהיא חמדה את הקפה הזה לעצמה.
אוטובוס מספר 7 הגיע והנוסעים לבית חולים וולפסון הסתערו על הנהג.
המשוגע עם הטרנינג והמעיל הגדול התחיל לצרוח, מה קרה? מחלקים שם זהב.
והמשיך למלמל לעצמו כעסים על ההתפרצות האנושית אל מול הנהג האומלל.
הבית מוגן מפני מטורפי העולם עם בעיית ויסות חושי וכובעי צמר גדולים מידי
אני נמתח בכורסא, הרגליים מונחות בנוחות על הגוף העירום שלה.
היא מלקקת את טיפת הקפה שנפלה, משאירה בית נקי ואז מגישה לי את המאפרה.
עוד מעט אתן לה להתחכך ברגלים, הגוף שלה מושלם ורך, כשאגמור את הקפה
אפתח את המכנסיים.
אני אוהב להגיע הביתה, להסיר את אבק היום, להתיישב בכורסא הגדולה ולמתוח רגליים קדימה.
המון זמן לא הסתובבתי באוטובוסים, אבל היום ככה יצא התרוצצתי ברחבי הארץ
שמתי לב שכל המשוגעים שם בחוץ, יש להם בעיה של ויסות חושי, הם תמיד לבושים ביותר מידי שכבות
כאילו קר נורא שם בעולם.
בבית אני לוגם קפה טרי שנשפך טיפה על הריצפה, אולי זה סימבולי שטיפה נופלת לה מהקפה החם.אבל היא תנקה אותה מאוחר יותר
המשוגעת הראשונה הייתה בסניף הדואר, לבושה במין שכבות על שכבות וכובע נאפלי צבעוני שמכסה את האוזניים.
היא פרצה קדימה דרך התור, החליטה שהגיע זמנה לקבל שירות.
צרחות ביזאריות על הפקידה שזה תורה, וקללות על המדינה, המשטרה הפקידה מסוף המחשב התקוע
דווקא קהל העומדים בתור הצליח יפה לגלגל עיניים לזוויות בלתי אפשריות, העיקר לא להתעמת עם המטורללת.
בבית אני משחק על אצבעות הרגלים, מפשק את האצבעות וזה נעים נורא, העור רך ונעים.
לאוטובוס עלה בחור צעיר ודי חתיך, הפנים שלו היו מכוסות ביותר מידי שערות אני חושב
בטח הוא צריך לגלח את המצח ולצייר פרצוף בינות השיער.
נהג האוטובוס שכח להודיע לנוסעת לרדת בזמן, במקום להתנצל הוא פצח בצעקות שהיא כל הזמן מדברת בטלפון.
השקט בבית נעים, אני אוהב כשהיא מציתה לי סיגריה ומגישה לי את הקפה שלה, הקפה שלה תמיד טעים יותר.
יש לו טעם של נתינה גדולה, אני יודע שהיא חמדה את הקפה הזה לעצמה.
אוטובוס מספר 7 הגיע והנוסעים לבית חולים וולפסון הסתערו על הנהג.
המשוגע עם הטרנינג והמעיל הגדול התחיל לצרוח, מה קרה? מחלקים שם זהב.
והמשיך למלמל לעצמו כעסים על ההתפרצות האנושית אל מול הנהג האומלל.
הבית מוגן מפני מטורפי העולם עם בעיית ויסות חושי וכובעי צמר גדולים מידי
אני נמתח בכורסא, הרגליים מונחות בנוחות על הגוף העירום שלה.
היא מלקקת את טיפת הקפה שנפלה, משאירה בית נקי ואז מגישה לי את המאפרה.
עוד מעט אתן לה להתחכך ברגלים, הגוף שלה מושלם ורך, כשאגמור את הקפה
אפתח את המכנסיים.
