אבי סלומה10
New member
חוה לנדאו ז"ל
חוזר עכשיו מלווייתה של חוה לנדאו ז"ל.
חוה, בת 90 במותה [מחר 22.12 יום הולדתה] נולדה באוסטריה ונפגעה בלידתה בשיתוק מוחין. עלתה לארץ בשנת 1932 עם הוריה ואחיה שלמה. בתחילה עלו על הקרקע בקיבוץ ועד מהרה עברו לעיר גבעתיים לשכונת בורוכוב. למדה בחינוך הרגיל ואף נתנה שעורי עזר לתלמידים שנזקקו לכך. בצעירותה למדה הוראה ופסיכולוגיה קלינית ועזרה גם לחבריה הנכים. בשנות השישים יזמה יחד עם הסופרת דבורה עומר את כתיבת הספר "אני אתגבר" על התמוודדות עם הפגיעה שיתוק מוחין. כמו-כן, כתבה בעצמה את ספרה "כושלות רגליי"
חוה לוותה אותי כארבעים שנה, בתחילה כפסיכולוגית ולאחר מכן כידידה ובעיניה הייתי יציר רוחה "היהלום שבכתר" כך הגדירה אותי. היא עודדה אותי ללמוד ולהתפתח, להתקדם ולא לשכוח לעזור לאחרים. עודדה אותי לעצמאות , לנישואין ולהביא ילדים לעולם. תמיד אמרה לי "אל תירא עבדי יעקב"....
שלמה ז"ל אחיה הצעיר היה טייס בחיל האוויר ונפטר לפני מספר שנים. הקיפו אותה ידידות וידידים גיסתה ואחייניותיה בעליהן וילדיהן.
אתמול נפטרה והיום הובאה לקבורה בבית העלמין חולון.
יהי זכרה ברוך.
כמו שאני, הביטי בי
שווים פי וליבי.
ללא מורא מביט
בכשול גופי בי.
מגדלור היית לי,
הארת דרכי
בלכתך...
חוזר עכשיו מלווייתה של חוה לנדאו ז"ל.
חוה, בת 90 במותה [מחר 22.12 יום הולדתה] נולדה באוסטריה ונפגעה בלידתה בשיתוק מוחין. עלתה לארץ בשנת 1932 עם הוריה ואחיה שלמה. בתחילה עלו על הקרקע בקיבוץ ועד מהרה עברו לעיר גבעתיים לשכונת בורוכוב. למדה בחינוך הרגיל ואף נתנה שעורי עזר לתלמידים שנזקקו לכך. בצעירותה למדה הוראה ופסיכולוגיה קלינית ועזרה גם לחבריה הנכים. בשנות השישים יזמה יחד עם הסופרת דבורה עומר את כתיבת הספר "אני אתגבר" על התמוודדות עם הפגיעה שיתוק מוחין. כמו-כן, כתבה בעצמה את ספרה "כושלות רגליי"
חוה לוותה אותי כארבעים שנה, בתחילה כפסיכולוגית ולאחר מכן כידידה ובעיניה הייתי יציר רוחה "היהלום שבכתר" כך הגדירה אותי. היא עודדה אותי ללמוד ולהתפתח, להתקדם ולא לשכוח לעזור לאחרים. עודדה אותי לעצמאות , לנישואין ולהביא ילדים לעולם. תמיד אמרה לי "אל תירא עבדי יעקב"....
שלמה ז"ל אחיה הצעיר היה טייס בחיל האוויר ונפטר לפני מספר שנים. הקיפו אותה ידידות וידידים גיסתה ואחייניותיה בעליהן וילדיהן.
אתמול נפטרה והיום הובאה לקבורה בבית העלמין חולון.
יהי זכרה ברוך.
כמו שאני, הביטי בי
שווים פי וליבי.
ללא מורא מביט
בכשול גופי בי.
מגדלור היית לי,
הארת דרכי
בלכתך...
