חודש ראשון
אזהרה - לכל הפרודים החדשים שבתוכינו, אני ממליץ שלא לקרוא את ההודעה ובוודאי שלא את הפסקה האחרונה. אם בחרתם כן לקרוא, על אחריותכם בלבד. היום היה לי יום עמוס בעבודה. טוב, אמנם רק שלוש שעות עבודה, אבל בשלוש שעות האלו היינו צריכים לעשות ראיון, לערוך אותו לחמש דקות ובדרך לערוך עוד שתי דקות כתבה ולהעביר בלווין המוקדם שהיה לנו. בדרך הלכתי לי הביתה, קניתי לי שתי חולצות חדשות (French Connection ו-DKNY אם אתם מתעקשים), והרגשתי שיש משהו כזה באוויר מוזר. הגעתי הביתה, שיחקתי קצת במחשב, דיברתי קצת עם חברים, שכבתי במיטה לצפות במהדורת החדשות המקומיות של 5, ובחלוף 10 דקות נרדמתי. וכמה חלומות היו לי.. חלמתי על הכל. על הגן, ועל איך שאף פעם לא בחרו אותי לקבוצות כדורגל בבית ספר, ועל הצופים (הייתי שם עד מבואות כיתה י"ב), ועל זה שאני משתתף באיזו תוכנית מציאות מוזרה, ועל האקס השני שלי (אם מישהו מכם תופס אותו - תשמרו עליו חזק חזק. הוא שווה את זה), ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכר אבל הספיקו לשמור אותי ישן 4 שעות. אחרי שהתעוררתי ידעתי שקורה משהו היום, שיש משהו, שאולי שכחתי לעשות משהו, אבל לא הצלחתי להבין מה זה. ראיתי טלוויזיה (יש! שלושה פרקים של סאות'פארק!), דיברתי עם אנשים, שיחות מאוד קצרות, הייתי ממש חסר סבלנות, מן משהו לא מוסבר כזה. בשתיים וחצי בלילה, לפני כרבע שעה, סופסוף הרגשתי שוב עייפות ונכנסתי למיטה. פתאום הבנתי למה למרות שכל יום בחודש האחרון רע יותר מהחצי שנה שקדמה לו, רע יותר מהרגיל. היום לפני חודש הסתיימה מערכת היחסים האינטנסיבית ביותר והמשמעותית ביותר שהיתה לי אי פעם. מערכת יחסים שבפעם הראשונה נתתי מעצמי, פיזית ונפשית, 100 אחוז. לפני יומיים ישבתי עם חבר באיזה באר, היה נורא כיף, ואז כריסטופר עבר שם עם חברים שלו, ובאותה השנייה נגמר לי הערב (לפחות הוא היה רגיש מספיק כדי להגיד להם לא להשאר בבאר הזה...) אני מוקף באנשים ועמוס במחמאות ומחוזר ומבוקש ואנשים רוצים בחברתי, ואוהבים אותי וכו' וכו'... אבל... לא טוב לי. ואומרים לי שהזמן ובלה בלה, ויעבור ובלה בלה, ויהיה קל יותר ועוד בלה. וגם נתנו לי כל מיני נוסחאות (מטופשות ביותר אם מותר לי להביע את דעתי) על כמה זמן יקח לי להתגבר בהתאם לכמות הזמן שהיינו ביחד (במקרה שלי, ע"פ הנוסחאות שקיבלתי זה יקח בין חודש לשנה. חודש כבר לא יקרה...). אני עדיין רוצה אותו, אני מתגעגע אליו כל כך, וזה לחלוטין לא נראה קל יותר מקודם. וזה מגיע אחרי שבשבוע שעבר סיפר לי חבר שהוא ראה את האקס שלו מלפני חמש שנים והבין שהוא עוד לא התגבר עליו. סתם רציתי לפרוק לפני שאני באמת נכנס למיטה...
אזהרה - לכל הפרודים החדשים שבתוכינו, אני ממליץ שלא לקרוא את ההודעה ובוודאי שלא את הפסקה האחרונה. אם בחרתם כן לקרוא, על אחריותכם בלבד. היום היה לי יום עמוס בעבודה. טוב, אמנם רק שלוש שעות עבודה, אבל בשלוש שעות האלו היינו צריכים לעשות ראיון, לערוך אותו לחמש דקות ובדרך לערוך עוד שתי דקות כתבה ולהעביר בלווין המוקדם שהיה לנו. בדרך הלכתי לי הביתה, קניתי לי שתי חולצות חדשות (French Connection ו-DKNY אם אתם מתעקשים), והרגשתי שיש משהו כזה באוויר מוזר. הגעתי הביתה, שיחקתי קצת במחשב, דיברתי קצת עם חברים, שכבתי במיטה לצפות במהדורת החדשות המקומיות של 5, ובחלוף 10 דקות נרדמתי. וכמה חלומות היו לי.. חלמתי על הכל. על הגן, ועל איך שאף פעם לא בחרו אותי לקבוצות כדורגל בבית ספר, ועל הצופים (הייתי שם עד מבואות כיתה י"ב), ועל זה שאני משתתף באיזו תוכנית מציאות מוזרה, ועל האקס השני שלי (אם מישהו מכם תופס אותו - תשמרו עליו חזק חזק. הוא שווה את זה), ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכר אבל הספיקו לשמור אותי ישן 4 שעות. אחרי שהתעוררתי ידעתי שקורה משהו היום, שיש משהו, שאולי שכחתי לעשות משהו, אבל לא הצלחתי להבין מה זה. ראיתי טלוויזיה (יש! שלושה פרקים של סאות'פארק!), דיברתי עם אנשים, שיחות מאוד קצרות, הייתי ממש חסר סבלנות, מן משהו לא מוסבר כזה. בשתיים וחצי בלילה, לפני כרבע שעה, סופסוף הרגשתי שוב עייפות ונכנסתי למיטה. פתאום הבנתי למה למרות שכל יום בחודש האחרון רע יותר מהחצי שנה שקדמה לו, רע יותר מהרגיל. היום לפני חודש הסתיימה מערכת היחסים האינטנסיבית ביותר והמשמעותית ביותר שהיתה לי אי פעם. מערכת יחסים שבפעם הראשונה נתתי מעצמי, פיזית ונפשית, 100 אחוז. לפני יומיים ישבתי עם חבר באיזה באר, היה נורא כיף, ואז כריסטופר עבר שם עם חברים שלו, ובאותה השנייה נגמר לי הערב (לפחות הוא היה רגיש מספיק כדי להגיד להם לא להשאר בבאר הזה...) אני מוקף באנשים ועמוס במחמאות ומחוזר ומבוקש ואנשים רוצים בחברתי, ואוהבים אותי וכו' וכו'... אבל... לא טוב לי. ואומרים לי שהזמן ובלה בלה, ויעבור ובלה בלה, ויהיה קל יותר ועוד בלה. וגם נתנו לי כל מיני נוסחאות (מטופשות ביותר אם מותר לי להביע את דעתי) על כמה זמן יקח לי להתגבר בהתאם לכמות הזמן שהיינו ביחד (במקרה שלי, ע"פ הנוסחאות שקיבלתי זה יקח בין חודש לשנה. חודש כבר לא יקרה...). אני עדיין רוצה אותו, אני מתגעגע אליו כל כך, וזה לחלוטין לא נראה קל יותר מקודם. וזה מגיע אחרי שבשבוע שעבר סיפר לי חבר שהוא ראה את האקס שלו מלפני חמש שנים והבין שהוא עוד לא התגבר עליו. סתם רציתי לפרוק לפני שאני באמת נכנס למיטה...
