חודשיים לפני...

anipola

New member
חודשיים לפני...

אשמח לתובנות מהמנוסות

אני שבוע 29 צפויה ללדת באמצע יוני בערך. בבית ילדוץ בן 4
1. בבדיקה האחרונה המובילה היתה עכוז והרופא כבר רוצה לקבוע קיסרי. אני מבואסת מזה כי ממש לא רוצה ניתוח! אשמח לשמוע סיפורים מעודדים על עוברים שהתהפכו וגם על החלומות קלילות מקיסרי... וגם _ מישהי לקחה דולה ללידה?

2. בשבוע האחרון הילדוד התחיל להתנהג ממש רע. כל הזמן מתמרד, לא ממושמע בכלל, מרביץ ובועט ברהיטים, בוכה ונעלה מכל פיפס -גם מאיתנו ההורים וגם בגן מהילדים. אני רוב הזמן עסוקה ב לפייס אותו ולוותר לו. אני ממש מנסה להיות איתו כמה שיותר ולתת לו מקסימום צומי אבל אני מותשתתת ועייפה. גם ככה כבד לי לזוז מטר וכל דבר נהיה הפקה של שעה עם סצנות.... ואני גם רוצה לשמור על הגבולות והסמכות וגם מבינה שעובר עליו משהו רגשי. בקיצור קצת אובדת עצות ומיואשת כרגע (הולך מצויין עם ההורמונים והדכדוך ש ל שליש אחרון). אשמח לתובנות וטיפים של מי שעברה משהו דומה...

תודה מראש וסליחה על החפירה
 

אפי78

New member
הי אנטילופה

לגבי המנח - אצלי המוביל היה תקוע במצג עכוז עוד מהשקיפות ולא זז משם. מכיוון שהייתי בשמירה בגלל קיצור צוואר אז גם לא העזתי לעשות כל מיני עמידות ראש ודברים כאלה שפחדתי שיפתחו לידה. לכן, כבר משבוע בערך כמו שלך התחלתי לעכל את עניין הניתוח.
הגדול שלי היה בן 2.5 לפני הלידה והוא נולד לידה וגינלית מהירה ולכן דיי התאכזבתי מהעניין.
אבל ניסיתי למצוא יתרונות, כמו למשל שמבחינת התינוקות הם לא צריכים להתאמץ בלידה, בנוסף, לעיתים לידת תאומים מתפתחת לקיסרי וכשזה מגיע בהפתעה זה יותר מבאס אני חושבת.
מבחינת הניתוח, חששתי כמוך, אך בסופו של דבר צריך להאמין שהכל יהיה בסדר. וכך היה אצלי, הניתוח עבר בשלום בלי תופעות לוואי מיותרות. הקטנים הוצאו מהרחם וכולם בריאים וזה בסופו של דבר הכי חשוב.
לגבי ההחלמה, לי השבוע הראשון היה קשה, אך השתדלתי ללכת הרבה (הקטנים היו בפגיה שהיתה רחוקה מהמחלקה ולכן טיילתי הרבה), לא עשיתי לעצמי הנחות וקמתי בלילות לשירותים.
משככי כאבים מאוד עוזרים, ומומלץ לקחת.

לגבי הילדון, שלי היה יותר קטן ופחות היתה ברורה ההשפעה עליו אז רק שולחת חיבוקים וכוחות, והכי חשוב לשמור כמה שאפשר על קור רוח כדי לא לגרום לצירים ושאר צרות...
,,
 
למעלה