אני אמא לילד בן 10
שמאובחן כ-ADHD. אני כל כך מכירה את מה שאת מספרת לגבי החוגים, לגבי קייטנות וכל מסגרת אחרת, אנחנו לא מכריחים, אלא מציעים, לרוב הוא מסרב, באותם פעמים שהוא הסכים תמכנו בו ונתנו לו את החופש המלא להחליט, כמובן שהסירוב הגיע מהר מאוד, לאחר נסיונות שכנוע עדינים ומענה שלילי מצידו, ויתרנו, אבל נתנו לו תחושה שזה בסדר, לא קרה כלום, אולי הוא ימצא משהו אחר שהוא כן אוהב וננסה שוב, לא רצינו שיחווה זאת כתחושת כישלון קשה, כי גם כך, אני מניחה, הוא חווה זאת ככישלון. עד שמצאנו את החוג המתאים לו- שחיה. הוא מתמיד כבר שלוש שנים קיץ וחורף, פעמים בשבוע לא מוותר ואנחנו איתו. אני חושבת שזה גם עניין של בשלות וגם עניין של התמדה. בהצלחה