Clockwork Peach
New member
חובות יומולדת
לפני שבוע ומשהו ביקשתי מכם המלצות לסעודת יומולדת משותפת לאמא ולי, בליווי בני זוגנו, אשר כונתה בחיבה מסוייגת מלווה בזעזועים קלים בעמוד השדרה- ארוחת מבוכה. המלצת בונוס נוספת התבקשה ליום וחצי של בילוי בירושלים, לרגל יום ההולדת שלי ויום השנה עם החבר.
חלפו עברו להם ימים אלו, נושאים עמם הצלחות, כשלונות וציר סרטנים, והגיע הזמן לשלם את חובי ולכתוב ביקורות.
ראשית, ארוחת מבוכה:
לאחר שבמשך כשבועיים יצרתי לובי נאה ל"מזללה", כשאני מזכירה את שם המקום כבדר"כ אגב בשיחות חולין, שולחת לאמא קישורים לתפריט סתם כך בליווי "אוי, זה לא יועד לך, אבל אם כבר אז..", מזמזמת ניגון "מזללה" זעיר שהלחנתי לכבוד האירוע באירועים משפחתיים רנדומליים, וגו' וגו'- הרמז עבר בהצלחה.
"הזמנו מקום ב'מזללה'!" הודיעה אמא, לקול צהלותיי המוחנקות היטב "אחים שלך ייהנו מאוד!"
רגע, מה?
"כן, רק נאסוף את ר' בת ה-11 מחוג הבלט ונגיע מיד, אין שום בעיה"
רגע, מה?
"כן, גם הם מצטרפים. לא תהיה להם בעיה למצוא משהו לאכול, נכון?..."
אוקי, אז "קפה נואר" איט איז,
[האחים בכניסה למקום: "אוף, אבל אין לנו מה לאכוללללל..."]
מנות ראשונות:
לחם עם חמאה (14 ש"ח)- הוזמן פעמיים. שני סוגי לחם חמימים, שומדבר מיוחד.
קרפצ'יו סינטה בקר (48 ש"ח) - הוזמן פעמיים. מנה סטנדרטית מאוד אך טעימה, מגיעה עם פרוסות "ברוסקטה", קרי- בגט קלוי וטעים, במקרה שלנו- לעיתים שרוף מעט.
סביצ'ה ים תיכון עם טחינה וצ'ילי (49 ש"ח) - מנה נחמדה שהתקבלה בהתלהבות בשולחן, אם כי בעיניי סלט הירקות הקצוץ ומטבל הטחינה שנלוו לדג העלימו כמעט לגמרי את טעמו המקורי.
שרימפס וקלאמרי ברוטב עגבניות וזעתר (57 ש"ח) - מנה מצוינת בעיניי, שכבר אכלתי שם בעבר. הוזמנה ע"י אחותי בת ה11, שביקשה שיעזרו לה כי וודאי לא תסיים את המנה, ונותרה עם צלחת מבריקה למשעי עוד טרם נעצה בה מזלג. שום דבר מיוחד- פשוט פירות ים, ככל הנראה מופשרים היטב, עם רוטב עגבניות סמיך מצויין. חבר שלי, שזו לו הפעם הראשונה בה טעם שרימפס, ביקש טעימה נוספת מיד. מכל המנות שטעמתי במקום- זו המוצלחת ביותר בעיניי.
עיקריות:
שניצל חזה עוף (62 ש"ח) - לפעמים, אפילו הרבה פעמים למעשה, יש לי תחושה שכולם מבינים משהו שאני לא. "מאד מן", נניח. פשוט לא הבנתי את הסדרה הזו. אפילו אל ה"סופרנוס" בזמנו, מביך להודות, לא הצלחתי להתחבר באמת. לעזאזל, מישהו עוד צריך להסביר לי את הקפיטליזם!...השניצל של קפה נואר, מתברר, נופל באותה קטגוריה. מה זה? זה נורא גדול וזה דקיק ויש לזה טעם של פירורי לחם ומרקם חולי בהתאם.
שניצל עגל חלב (79 ש"ח) (צ'יפס במקום הפירה הקבוע) - ולעזאזל, גם כשזה עשוי מבקר יש לזה בדיוק אותו טעם!!... אז יאמר לזכותם שהפירה היה טעים מאוד (הצ'יפס בינוני), ושחובבי הז'אנר חובבים את הז'אנר וזהו, ושההצלחה שלהם מדברת בעד עצמה, וכו'...בכל מקרה, לא הבנתי את זה. סלט החסה הקטן שהגיע עם שתי המנות היה חביב.
פרגית בגריל עם בצל ועגבניה שרופים (65 ש"ח) - לא טעמתי, עפ"י מזמין המנה היה טעים מאוד.
המבורגר (62 ש"ח) - המזמין אכל מבלי להתלונן, אך הוא ילד נבוך במיוחד בן 15 במפגש משפחתי מביך, כך שמילולי יותר מדי הוא לא היה.
פילה בס עם ריזוטו דלעת וזעפרן (98 ש"ח) - המנה של אמא, שככל הנראה די נהנתה ממנה, אם כי הקפידה לבקש ממני תדירות להחליף עמה מנה לשם הגיוון. בעיניי הדג היה טעים, והריזוטו מאוד לא. ייתכן ואני פשוט לא אוהבת ריזוטו באופן בסיסי, כי טרם טעמתי כזה שיגרום לי לרצות לקחת ביס נוסף.
לינגוויני פירות ים בציר פירות ים ועגבניות (78 ש"ח) - הוזמן פעמיים, ע"י אחי בן ה-17 ומשהו ועל ידי. גם אחי, שאין לו בעיה עקרונית עם פסטה, וגם אני, שנמנעת ממנות כאלו עקב שעמום בביס שלישי (המנה הוזמנה על ידי כי כללה את המס' הרב ביותר של פירות ים, שחבר שלי ביקש במיוחד לטעום), התאכזבנו למדי. פירות הים היו חביבים, וגם הפסטה טעימה במידה, אבל הכל היה מונוטוני להחריד ונמאס מהר מאוד. לא מנה שאזמין שוב, וכך גם אחי, שהוא פחות או יותר אוכל-כל, ואם אפשר- הרבה מהכל.
קינוח לא הוזמן מטעמי שובע כללי, אך החשבון כלל גם בקבוק "יין החודש" איטלקי, לדעתי ממונטפלצ'יאנו (אם כי לא בטוח), שהיה טעים בהחלט, ועלה כ-149 ש"ח.
בסה"כ, הארוחה הייתה נחמדה למדי, אבל לא שומדבר מיוחד- ולי אישית קצת הרסה את הרושם מהמקום.
מלבד מנת השרימפס והקלמרי ברוטב עגבניות הטעימה באמת- אין שום מנה שאחזור בשבילה. כך שככל שזה תלוי בי אישית, ככל הנראה לא אחזור...
לפני שבוע ומשהו ביקשתי מכם המלצות לסעודת יומולדת משותפת לאמא ולי, בליווי בני זוגנו, אשר כונתה בחיבה מסוייגת מלווה בזעזועים קלים בעמוד השדרה- ארוחת מבוכה. המלצת בונוס נוספת התבקשה ליום וחצי של בילוי בירושלים, לרגל יום ההולדת שלי ויום השנה עם החבר.
חלפו עברו להם ימים אלו, נושאים עמם הצלחות, כשלונות וציר סרטנים, והגיע הזמן לשלם את חובי ולכתוב ביקורות.
ראשית, ארוחת מבוכה:
לאחר שבמשך כשבועיים יצרתי לובי נאה ל"מזללה", כשאני מזכירה את שם המקום כבדר"כ אגב בשיחות חולין, שולחת לאמא קישורים לתפריט סתם כך בליווי "אוי, זה לא יועד לך, אבל אם כבר אז..", מזמזמת ניגון "מזללה" זעיר שהלחנתי לכבוד האירוע באירועים משפחתיים רנדומליים, וגו' וגו'- הרמז עבר בהצלחה.
"הזמנו מקום ב'מזללה'!" הודיעה אמא, לקול צהלותיי המוחנקות היטב "אחים שלך ייהנו מאוד!"
רגע, מה?
"כן, רק נאסוף את ר' בת ה-11 מחוג הבלט ונגיע מיד, אין שום בעיה"
רגע, מה?
"כן, גם הם מצטרפים. לא תהיה להם בעיה למצוא משהו לאכול, נכון?..."
אוקי, אז "קפה נואר" איט איז,
[האחים בכניסה למקום: "אוף, אבל אין לנו מה לאכוללללל..."]
מנות ראשונות:
לחם עם חמאה (14 ש"ח)- הוזמן פעמיים. שני סוגי לחם חמימים, שומדבר מיוחד.
קרפצ'יו סינטה בקר (48 ש"ח) - הוזמן פעמיים. מנה סטנדרטית מאוד אך טעימה, מגיעה עם פרוסות "ברוסקטה", קרי- בגט קלוי וטעים, במקרה שלנו- לעיתים שרוף מעט.
סביצ'ה ים תיכון עם טחינה וצ'ילי (49 ש"ח) - מנה נחמדה שהתקבלה בהתלהבות בשולחן, אם כי בעיניי סלט הירקות הקצוץ ומטבל הטחינה שנלוו לדג העלימו כמעט לגמרי את טעמו המקורי.
שרימפס וקלאמרי ברוטב עגבניות וזעתר (57 ש"ח) - מנה מצוינת בעיניי, שכבר אכלתי שם בעבר. הוזמנה ע"י אחותי בת ה11, שביקשה שיעזרו לה כי וודאי לא תסיים את המנה, ונותרה עם צלחת מבריקה למשעי עוד טרם נעצה בה מזלג. שום דבר מיוחד- פשוט פירות ים, ככל הנראה מופשרים היטב, עם רוטב עגבניות סמיך מצויין. חבר שלי, שזו לו הפעם הראשונה בה טעם שרימפס, ביקש טעימה נוספת מיד. מכל המנות שטעמתי במקום- זו המוצלחת ביותר בעיניי.
עיקריות:
שניצל חזה עוף (62 ש"ח) - לפעמים, אפילו הרבה פעמים למעשה, יש לי תחושה שכולם מבינים משהו שאני לא. "מאד מן", נניח. פשוט לא הבנתי את הסדרה הזו. אפילו אל ה"סופרנוס" בזמנו, מביך להודות, לא הצלחתי להתחבר באמת. לעזאזל, מישהו עוד צריך להסביר לי את הקפיטליזם!...השניצל של קפה נואר, מתברר, נופל באותה קטגוריה. מה זה? זה נורא גדול וזה דקיק ויש לזה טעם של פירורי לחם ומרקם חולי בהתאם.
שניצל עגל חלב (79 ש"ח) (צ'יפס במקום הפירה הקבוע) - ולעזאזל, גם כשזה עשוי מבקר יש לזה בדיוק אותו טעם!!... אז יאמר לזכותם שהפירה היה טעים מאוד (הצ'יפס בינוני), ושחובבי הז'אנר חובבים את הז'אנר וזהו, ושההצלחה שלהם מדברת בעד עצמה, וכו'...בכל מקרה, לא הבנתי את זה. סלט החסה הקטן שהגיע עם שתי המנות היה חביב.
פרגית בגריל עם בצל ועגבניה שרופים (65 ש"ח) - לא טעמתי, עפ"י מזמין המנה היה טעים מאוד.
המבורגר (62 ש"ח) - המזמין אכל מבלי להתלונן, אך הוא ילד נבוך במיוחד בן 15 במפגש משפחתי מביך, כך שמילולי יותר מדי הוא לא היה.
פילה בס עם ריזוטו דלעת וזעפרן (98 ש"ח) - המנה של אמא, שככל הנראה די נהנתה ממנה, אם כי הקפידה לבקש ממני תדירות להחליף עמה מנה לשם הגיוון. בעיניי הדג היה טעים, והריזוטו מאוד לא. ייתכן ואני פשוט לא אוהבת ריזוטו באופן בסיסי, כי טרם טעמתי כזה שיגרום לי לרצות לקחת ביס נוסף.
לינגוויני פירות ים בציר פירות ים ועגבניות (78 ש"ח) - הוזמן פעמיים, ע"י אחי בן ה-17 ומשהו ועל ידי. גם אחי, שאין לו בעיה עקרונית עם פסטה, וגם אני, שנמנעת ממנות כאלו עקב שעמום בביס שלישי (המנה הוזמנה על ידי כי כללה את המס' הרב ביותר של פירות ים, שחבר שלי ביקש במיוחד לטעום), התאכזבנו למדי. פירות הים היו חביבים, וגם הפסטה טעימה במידה, אבל הכל היה מונוטוני להחריד ונמאס מהר מאוד. לא מנה שאזמין שוב, וכך גם אחי, שהוא פחות או יותר אוכל-כל, ואם אפשר- הרבה מהכל.
קינוח לא הוזמן מטעמי שובע כללי, אך החשבון כלל גם בקבוק "יין החודש" איטלקי, לדעתי ממונטפלצ'יאנו (אם כי לא בטוח), שהיה טעים בהחלט, ועלה כ-149 ש"ח.
בסה"כ, הארוחה הייתה נחמדה למדי, אבל לא שומדבר מיוחד- ולי אישית קצת הרסה את הרושם מהמקום.
מלבד מנת השרימפס והקלמרי ברוטב עגבניות הטעימה באמת- אין שום מנה שאחזור בשבילה. כך שככל שזה תלוי בי אישית, ככל הנראה לא אחזור...
