חובה לקרוא!
את מה שכתב הרמח``ל בספרו דרך ה`` לפני 600 שנה: ``מן הענינים העמוקים שבהנהגתו יתברך שמו, הוא ענין ישראל ואומות העולם, שמצד הטבע האנושי נראה היותם שוים באמת, ומצד עניני התורה הם שונים שנוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי. והנה עתה נבאר בענין זה באור מספיק, ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה, ומה שבו מתחלפים זה מזה. אדם הראשון קודם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדרגה נכבדת מאד, ראויה למעלה רמה נצחית, ואלו לא היה חוטא, היה משתלם, ומתעלה עוד עלוי על עלוי; והנה, באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משער מחכמתו יתברך שמו, על פי אמתת מה שראוי לשלמות הנהנים בטובו יתברך שמו, והיו כולם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושערו מלפני יתברך שמו, משערות בהדרגות מיוחדות, פרוש - שיהיו בהם ראשיים ונטפלים, שרשים וענפים, נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד, כאילנות וענפיהם, ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משער בתכלית הדקדוק. והנה, בחטאו, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החשך והעכירות שיעור גדול, וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו ועמד במדרגה שפלה מאד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מזומן ומוכן אלא למדרגה פחותה ממנה פחיתות רב, ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם, כולם במדרגה השפלה הזאת שזכרנו. ואמנם, אף על פי כן, לא חדל מהימצא בכלל מדרגת המין האנושי - מצד שרשו האמיתי - בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו, ולא נדחה אדם הראשון לגמרי, שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה ובבחינה כוחנית אל המדרגה העליונה. והנה נתן האדון ברוך הוא, לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו, ושישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה, והניח להם זמן לדבר, כמו ששערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה - ועל דרך מה שמנחת עתה לנו, לשנהיה משיגים השלמות והמדרגה בקבוץ בני העולם הבא, כמו שזכרנו לעיל - כי הנה, כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול. והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי, שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי, פרוש - שיהיה בתחלה זמן ההשתדלות לשרשים שבתולדות, ואחר כך לענפים שבהם; המשך בתגובות>
את מה שכתב הרמח``ל בספרו דרך ה`` לפני 600 שנה: ``מן הענינים העמוקים שבהנהגתו יתברך שמו, הוא ענין ישראל ואומות העולם, שמצד הטבע האנושי נראה היותם שוים באמת, ומצד עניני התורה הם שונים שנוי גדול, ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי. והנה עתה נבאר בענין זה באור מספיק, ונפרש מה שבו מתדמים זה לזה, ומה שבו מתחלפים זה מזה. אדם הראשון קודם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה ומדרגת האנושיות לפי המצב ההוא היתה מדרגה נכבדת מאד, ראויה למעלה רמה נצחית, ואלו לא היה חוטא, היה משתלם, ומתעלה עוד עלוי על עלוי; והנה, באותו המצב הטוב היה לו להוליד תולדות, מספר משער מחכמתו יתברך שמו, על פי אמתת מה שראוי לשלמות הנהנים בטובו יתברך שמו, והיו כולם נהנים עמו בטוב ההוא. ואמנם התולדות האלה שהיה ראוי שיוליד, נגזרו ושערו מלפני יתברך שמו, משערות בהדרגות מיוחדות, פרוש - שיהיו בהם ראשיים ונטפלים, שרשים וענפים, נמשכים זה אחר זה בסדר מיוחד, כאילנות וענפיהם, ומספר האילנות ומספר הענפים הכל משער בתכלית הדקדוק. והנה, בחטאו, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החשך והעכירות שיעור גדול, וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו ועמד במדרגה שפלה מאד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מזומן ומוכן אלא למדרגה פחותה ממנה פחיתות רב, ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם, כולם במדרגה השפלה הזאת שזכרנו. ואמנם, אף על פי כן, לא חדל מהימצא בכלל מדרגת המין האנושי - מצד שרשו האמיתי - בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו, ולא נדחה אדם הראשון לגמרי, שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה ובבחינה כוחנית אל המדרגה העליונה. והנה נתן האדון ברוך הוא, לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו, ושישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה, והניח להם זמן לדבר, כמו ששערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה - ועל דרך מה שמנחת עתה לנו, לשנהיה משיגים השלמות והמדרגה בקבוץ בני העולם הבא, כמו שזכרנו לעיל - כי הנה, כל מה שהוא השתדלות צריך שיהיה לו גבול. והנה ראתה החכמה העליונה היות ראוי, שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי, פרוש - שיהיה בתחלה זמן ההשתדלות לשרשים שבתולדות, ואחר כך לענפים שבהם; המשך בתגובות>