מלאך האהבה
New member
חובה לקרוא!!!!!!!!
מכתב זה נכתב מלפני שנה שהגבתי להודעה של איזה מישהי אני לא כזה דיכאוני האמת היא כל דבר שאני כותב אני לא יודע מה אני הולך לכתוב בהתחלה או מה כתבתי בסופו ולכן זה כזה נוגע זה כניראה התת מודע שלי אין לי מושג בטח אחרי שתקראו תדביקו לי איזה סטיגמה אבל זה הכתיבה שלי ולא מעניין אותי אני גאה בה ואיתה לכל אורך הדרך לטוב ולרע אני חושב ששוה לקרוא-אותי זה מרגש כל פעם זה מרגש כל פעם מחדש לא כי אני זה שכתב את זה... אין לי מושג למה פשוט משהו שם עוקץ אותי מחדש כל פעם... מקווה שתהנו תלמדו או תתרגשו - זה משהו שכתבתי בשנה האחרונה... ואילת הזכירה לי תדפים האלו בעקבות תגובה שלה להודעה שלי ופשוט שלפתי אותם כדי לכתוב לכם למרות שאני יודע שה הרבה ואסבול מזה אבל שום דבר טוב לא בא בקלות... קריאה מהנה... -------------------------------------------------- קצת ממה שחולף בראש... אממ...אני לא יודע אם זה ימצא חן בעינכם ואם לא אני לא יודע מה תהיה דעתכם על מה שאני הולך לדבר פה אבל האמת שלכל ... אחד טעם שונה ואני אומר מה שאני חושב ומי שהחליט לקרוא שיהנה אז ככה אני מרגיש כאילו שהעולם הוא מעין אקווריום אני לא יודע למה יש לי כישרון כתיבה כזה מעולה ואני בכלל לא מנצל אותו , אז מה זה שווה? המון פעמים אני מייעץ לאנשים ואני סליחה עם כל הכבוד רואה את החיים... בעולם שלנו כחסרי תכלית כי כל דבר הולך הפוך אפילו דברים הגיוניים כבר לא הגיוניים תמיד אומרים שהסטנדרט שלי זה אדם טוב וכ``ו וכ``ו ובתכלס נמשכים לאדם שמתייחס רע. אני לא מבין את הקטע... אצלי זה לא ככה ואני רואה זאת כטיפשות אבל שוב אני עוד אהבל , אני לא פונקציה אני סך הכל שונה מאוד מהרבה אנשים החשיבה שלי הולכת לא בצורה עקומה וקשה לי לראות את מה שקורה סביבי איזה עולם זה עשוי מזכוכית שביר למילים שביר למעשים שביר שביר ושוב שביר... במקום לחיות בשלום יש מלחמה במקום לבוא ולדבר על הכל מפנימים פנימה במקום לבוא ולבחור באדם טוב בוחרים ברע אז איפה איפה אני נמצא? אני לא מסוגל לראות דברים ולא לנסות לעזור.... מה לעשות זו מגרעה אצלי... למרות שאני יודע שזה לא יעזור אני בכל זאת מנסה הרי הכל צריך לבוא מעצמך... אנשים אומרים שההגיון והדרך הנכונה היא כזו ופועלים בדרך הלא נכונה אז מה אתם רוצים? שכולם יהיו רעים אליכם? אז מה אתם רוצים מלחמה ובנים שנופלים? אז בקיצור מה אתם רוצים... חלום? מציאות? דימיון?
או שקל אולי ? את האמת אני לא מוצא שום משמעות נמאס לי פשוט , נמאס לי מהכל אני קם בבוקר ועושה הכל ושום דבר לא ממש חשוב הרי גם ככה כל העולם עקום אעלק עולם עגול איזה עגול עקום לאלה... הפוך על כל צירו ואם לדייק עומד באויר אוייש עזבו אתם בטח לא קראתם עד פה מה זה משנה אני מתבונן באקווריום שביר עולם סדוק מתחילתו ועד סופו אז מה אני אמור להיות רע? מה אני אמור לוותר על כל עיקרון נורמלי בי? מה? מה? שונא אנשים צבועים... שונא את כל הרשעים... שונא את אלו שאת השקר מביאים... שונא תעולם על היותו עקום... אני יודע שכל אדם שונה בתכליתו מאדם אחר אבל למה בכולם נטוע רוע? למה כולם חייבים להרוס במקום לבנות? נמאס נמאס ושוב נמאס... רוצה עולם חדש רוצה עולם ללא שופטים , ללא שילטון , ללא מלחמה , ללא אנשים רעים , שנהיה אנשים שונים אבל למה כל שאר הדברים הדפוקים למה העולם הולך על כסף? אז מה אם אין לי כסף ואני לא דוגמן אז לא יסתכלו עלי? אז מהאם אני לא רשע ומנייאק סליחה על הביטוי אז לא יאהבו אותי ? איזה מין עולם עקום הרי העולם הוא עגול אי אפשר לסובב קצת עד שיצא משהו יותר טוב? אני לא מושלם אני סה``כ אדם אבל יש גבול לאי מושלמות יש גבול לדרישות , למעשים ולדברים שמתרשים אני כאן יושב וכותב מחיוך בתחילת המכתב אני יושב עם דמעות בעיניים ואפילו אין לי מושג למה סימן שאני צודק... הייתי אומר שהעולם הולך לא בדרך ההגיון כי ההיגיון אמור להיות ישר והעולם מזה עקום... עזבו אני סתם דפוק ואתם בטח לא טרחתם לקרוא אני סתם שפכתי דברים שבאו מהלב מצטער על אלו שגזלתי מזמנם היקר יום טוב... שבוע טוב... בקיצר חיים טובים... אם יש כאלה בכלל... ------------------------------------------------- אני לא עם דמעות כרגע אזכיר לכם זה נכתב כמו שהוצג בשנה... האחרונה ...ולגבי עניין הדמעות בעיניים זה אכן קרה ביי
מכתב זה נכתב מלפני שנה שהגבתי להודעה של איזה מישהי אני לא כזה דיכאוני האמת היא כל דבר שאני כותב אני לא יודע מה אני הולך לכתוב בהתחלה או מה כתבתי בסופו ולכן זה כזה נוגע זה כניראה התת מודע שלי אין לי מושג בטח אחרי שתקראו תדביקו לי איזה סטיגמה אבל זה הכתיבה שלי ולא מעניין אותי אני גאה בה ואיתה לכל אורך הדרך לטוב ולרע אני חושב ששוה לקרוא-אותי זה מרגש כל פעם זה מרגש כל פעם מחדש לא כי אני זה שכתב את זה... אין לי מושג למה פשוט משהו שם עוקץ אותי מחדש כל פעם... מקווה שתהנו תלמדו או תתרגשו - זה משהו שכתבתי בשנה האחרונה... ואילת הזכירה לי תדפים האלו בעקבות תגובה שלה להודעה שלי ופשוט שלפתי אותם כדי לכתוב לכם למרות שאני יודע שה הרבה ואסבול מזה אבל שום דבר טוב לא בא בקלות... קריאה מהנה... -------------------------------------------------- קצת ממה שחולף בראש... אממ...אני לא יודע אם זה ימצא חן בעינכם ואם לא אני לא יודע מה תהיה דעתכם על מה שאני הולך לדבר פה אבל האמת שלכל ... אחד טעם שונה ואני אומר מה שאני חושב ומי שהחליט לקרוא שיהנה אז ככה אני מרגיש כאילו שהעולם הוא מעין אקווריום אני לא יודע למה יש לי כישרון כתיבה כזה מעולה ואני בכלל לא מנצל אותו , אז מה זה שווה? המון פעמים אני מייעץ לאנשים ואני סליחה עם כל הכבוד רואה את החיים... בעולם שלנו כחסרי תכלית כי כל דבר הולך הפוך אפילו דברים הגיוניים כבר לא הגיוניים תמיד אומרים שהסטנדרט שלי זה אדם טוב וכ``ו וכ``ו ובתכלס נמשכים לאדם שמתייחס רע. אני לא מבין את הקטע... אצלי זה לא ככה ואני רואה זאת כטיפשות אבל שוב אני עוד אהבל , אני לא פונקציה אני סך הכל שונה מאוד מהרבה אנשים החשיבה שלי הולכת לא בצורה עקומה וקשה לי לראות את מה שקורה סביבי איזה עולם זה עשוי מזכוכית שביר למילים שביר למעשים שביר שביר ושוב שביר... במקום לחיות בשלום יש מלחמה במקום לבוא ולדבר על הכל מפנימים פנימה במקום לבוא ולבחור באדם טוב בוחרים ברע אז איפה איפה אני נמצא? אני לא מסוגל לראות דברים ולא לנסות לעזור.... מה לעשות זו מגרעה אצלי... למרות שאני יודע שזה לא יעזור אני בכל זאת מנסה הרי הכל צריך לבוא מעצמך... אנשים אומרים שההגיון והדרך הנכונה היא כזו ופועלים בדרך הלא נכונה אז מה אתם רוצים? שכולם יהיו רעים אליכם? אז מה אתם רוצים מלחמה ובנים שנופלים? אז בקיצור מה אתם רוצים... חלום? מציאות? דימיון?
או שקל אולי ? את האמת אני לא מוצא שום משמעות נמאס לי פשוט , נמאס לי מהכל אני קם בבוקר ועושה הכל ושום דבר לא ממש חשוב הרי גם ככה כל העולם עקום אעלק עולם עגול איזה עגול עקום לאלה... הפוך על כל צירו ואם לדייק עומד באויר אוייש עזבו אתם בטח לא קראתם עד פה מה זה משנה אני מתבונן באקווריום שביר עולם סדוק מתחילתו ועד סופו אז מה אני אמור להיות רע? מה אני אמור לוותר על כל עיקרון נורמלי בי? מה? מה? שונא אנשים צבועים... שונא את כל הרשעים... שונא את אלו שאת השקר מביאים... שונא תעולם על היותו עקום... אני יודע שכל אדם שונה בתכליתו מאדם אחר אבל למה בכולם נטוע רוע? למה כולם חייבים להרוס במקום לבנות? נמאס נמאס ושוב נמאס... רוצה עולם חדש רוצה עולם ללא שופטים , ללא שילטון , ללא מלחמה , ללא אנשים רעים , שנהיה אנשים שונים אבל למה כל שאר הדברים הדפוקים למה העולם הולך על כסף? אז מה אם אין לי כסף ואני לא דוגמן אז לא יסתכלו עלי? אז מהאם אני לא רשע ומנייאק סליחה על הביטוי אז לא יאהבו אותי ? איזה מין עולם עקום הרי העולם הוא עגול אי אפשר לסובב קצת עד שיצא משהו יותר טוב? אני לא מושלם אני סה``כ אדם אבל יש גבול לאי מושלמות יש גבול לדרישות , למעשים ולדברים שמתרשים אני כאן יושב וכותב מחיוך בתחילת המכתב אני יושב עם דמעות בעיניים ואפילו אין לי מושג למה סימן שאני צודק... הייתי אומר שהעולם הולך לא בדרך ההגיון כי ההיגיון אמור להיות ישר והעולם מזה עקום... עזבו אני סתם דפוק ואתם בטח לא טרחתם לקרוא אני סתם שפכתי דברים שבאו מהלב מצטער על אלו שגזלתי מזמנם היקר יום טוב... שבוע טוב... בקיצר חיים טובים... אם יש כאלה בכלל... ------------------------------------------------- אני לא עם דמעות כרגע אזכיר לכם זה נכתב כמו שהוצג בשנה... האחרונה ...ולגבי עניין הדמעות בעיניים זה אכן קרה ביי