DontGiveUp
New member
חדש פה
היי, אציג את עצמי בקצרה, בן 26 מהמרכז, בולימי יותר מעשר שנים. התחלתי טיפול לפני שלושה חדשים, ומאז ההקאות והזלילות התחלפו בחרדות איומות וקשות (שמעולם לא חוויתי משהו דומה בעבר). קשה לי עם זה מאוד, אבל אני נחוש להפטר מהפרעת האכילה שלי. יש לי תחושה שלבנות קל יותר לדבר עם החברות והסביבה הרובה על ההפרעה. כגבר זה נראה לי פחות מציאותי... מצאתי את הפורום במקרה (גגלתי "הפרעת אכילה"), קורא סמוי זמן מה והיום החלטתי "לצאת מהארון". בברכה
א.
היי, אציג את עצמי בקצרה, בן 26 מהמרכז, בולימי יותר מעשר שנים. התחלתי טיפול לפני שלושה חדשים, ומאז ההקאות והזלילות התחלפו בחרדות איומות וקשות (שמעולם לא חוויתי משהו דומה בעבר). קשה לי עם זה מאוד, אבל אני נחוש להפטר מהפרעת האכילה שלי. יש לי תחושה שלבנות קל יותר לדבר עם החברות והסביבה הרובה על ההפרעה. כגבר זה נראה לי פחות מציאותי... מצאתי את הפורום במקרה (גגלתי "הפרעת אכילה"), קורא סמוי זמן מה והיום החלטתי "לצאת מהארון". בברכה