מסכים איתך לגבי הקולנוע....
לגבי מבחנים - לא לבחן את הבחור ברמה של להעמיד אותו בסיטואציות לא נעימות ושאלות מביכות כדי לקבל את האינפורמציה. אלא לשאול את עצמך האם אני מתחבר לסוג הבנאדם שהוא, הדעות שלו, השקפת החיים שלו האם היא מתאימה לי, האם אני אסתדר איתו, האם אני נמשך אליו, האם אני אוהב את הריח שלו, האם הוא ברמה מספקת בשבילי. הרבה פעמים קורה שבסיטואציות מאוד מרגשות אנחנו סופגים את ההתרגשות מעצם קיום הסיטואציה: דייט, התרגשות, פרפרים, השקעתי בעצמי התלבשתי יפה אני מרגיש טוב, בטוח בעצמי, מוכן לחלוק את עצמי ולקבל מישהו אחר. בנוסף הכמיהה לקשר ולאהבה בד"כ מעגלת פינות בעניין סיפוק הרצונות שלנו. ולפעמים הרגשות האלה משתלטים, ובהם אנחנו מתאהבים, בתחושה הכללית מעצם המעמד, ולא באדם שמולנו. לכן חשוב להיות מדי פעם בשליטה, ולשאול את עצמך שאלות מהותיות (זה רלוונטי יותר אם אתה יודע מה אתה מחפש, מה עושה לך טוב, מה לא, ממה להתרחק...) לדעתי זה שלב מאוד חשוב וקריטי! מצד שני לא צריך להיות מקובע וללכת רק לפי תבנית, זה חשוב לזרום עם הסיטואציות ולגלות לבד ככל שעובר הזמן... סליחה על החפירות, זו דעתי. או יותר נכון, ככה הייתי נוהג בסיטואציה הזאת, אם הייתי בה כיום.