חדש עם הרבה שאלות

[אופטימירון]

חדש עם הרבה שאלות

לפני כחודשיים חויתי התקף ראשון כאשר כמה שעות אח"כ היה לי עוד התקף. לפני כחודש עברתי עוד התקף. יש לי מליון חרדות וכמה שאלות. האם יש מגבלה על עבודות כלשהן? האם סיפרתם לחברים/ משפחה? אם כן-למה ואיך קבלו זאת? אם לא-למה לא? איך אתם מתמודדים במסגרות שאתם נמצאים בהם (עבודה/לימודים)? האם יש הבדלים בין סוגי אפילפסיה? לי היו 2 התקפים תוך כדי שינה, האם הם מסוכנים? האם יש הבדל בין אפילפסיה שההתקף בה הוא בשינה ובין במצב ערנות? האם דיווחתם למשרד התחבורה או שלא? למה ואיך אחרי שנה מותר לנהוג? זהו לבינתיים חג שמח

 

[מכורה לפיתוי שלך]

שלום, ברוך הבא לפורום

לי קוראים ענבל, אני בת 17 יש לי אפילפסיה מאז ומתמיד.. ביסודי כולם ידוע שיש לי אפילפסיה כי היו לי הרבה בזמן שיעורים ובגן הילדים.. אבל בתיכון לא ממש ידעו עד שהיה לי התקף בטיול שנתי.. אבל הרבה לא יודעים לקשר אותו אלי.. כי הרבה לא ידעו למי בדיוק זה קרה.. אבל אין לי בעיה לדבר על זה יצא לי כבר הרבה פעמים לדבר על זה עם אנשים. מגבלות.. אמממ אתה צריך לישון טוב(לפחות 7-8 שעות) לא יודעת.. חחחח.. לי בתור נערה.. המגבלות לא מעיקות עלי כלל לתרופות אני רגילה(3 פעמים ביום) אני לא יכולה רכבות הרים וכאלה.. אין לי בעיה.. במסיבות אני נעמדת עם הגב לפליקר.. וזה בהחלט הבדל.. (האורות הבהבים יכולים להיות טריגר).. אין לי ממש מגבלות.. אתה צריך להודיע למשרד התחבורה.. אבל אין לי מושג מה התהליך שתעבור. אחרי שנה ללא התקף מותר מפני שזה אומר שאתה מאוזן.. ומצבך יציב.

 

[גוּזיד]

אמ .. [:

כל עוד אתה מאוזן, ע"י כדורים - אין שום מגבלה. תלוי בתופעות לוואי של הכדורים שאתה לוקח. אבל בדרך כלל, צריך להקפיד על לפחות 7 שעות שינה. חברים/משפחה - חלק מהמשפחה יודעים. וגם כמה חברים. למה? אמ אני לא חושבת שכל העולם צריך לדעת. לא מתביישת... אני פשוט לא אוהבת את הגישה הזאת של אנשים כשהם מגלים שיש לך מחלה כלשהי ואז הם מתחילים להתייחס אלייך פתאום יותר יפה, בקיצור - רחמים, צביעות, גועל.. אבל זה כבר תסבוך שלי

וכל אחד צריך לבחור אם הוא רוצה לספר ולמי לספר. לימודים - עם הכדורים, קצת קשה כשיש מינונים חדשים, אבל מתחשבים בבית ספר, לפעמים. יש לחץ והכל. אבל איכשהו מסתדרים. חוזרים לזה. וגם ההתקפים לא ממש חזקים, אז אפשר להסתדר איתם. סוגי אפילפסיה - יש אפילפסיה מוקדית ואפילפסיה כללית. מה שרב הוא בעצם מספר סוגי ההתקפים, לא סוגי האפילפסיה. יש הבדל בין התקף בשינה לבין התקףבמצב ערנות. אבל זה יכול להיות תחת אותו סוג אפילפסיה. הסיכון הוא אותו סיכון. אתה לא מטופל ע"י כדורים? משרד תחבורה - יש צורך לדווח למשרד התחבורה על אפילפסיה. זהו. =] לא צריך יותר מדי להכנס ללחץ.

 

[frusciante]

גם אני די חדש בעולם האפילפסיה...

אני קיבלתי את ההתקף הראשון שלי לפני איזה שנתיים אבל לא דיוותי לאף אחד, מפני שגם לא ייחסתי לזה איזושהי חשיבות. הייתי אמור להתגייס בינואר (פרופיל 97 כמובן), אבל 6 שבועות לפני הגיוס היה לי התקף שני, אושפזתי, ולאחר מכן דיווחתי לצבא. שני ההתקפים שלי היו במצב של התעוררות מתוך שינה, כלומר חוסר גדול בשינה, התעוררות ומיד התקף. כרגע אני על תרופות ולא קיבלתי אף התקף אפילו בתנאי חוסר שינה. אניווי, אני מציע לך קודם כל להיבדק בבית-חולים, על מנת לדעת כמה שיותר על המצב שלך. אצל כל אחד האפילפסיה קצת שונה. בקשר לנהיגה, לא דיווחתי למשרד התחבורה, אני יודע שכל עוד אני על תרופות וישן מספיק, הסיכוי שאני אקבל התקף בנהיגה הוא אפסי. הכי חשוב זה שתעשה קודם את כל הבדיקות האפשריות, תגיע למינון המקסימלי של התרופות, ואז תראה לאן העניינים מתגלגלים.

 

[יוסי מאיל]

שלום רב

אני מציע לך מיד לאחר חול המועד ליצור קשר עם אי"ל ולקבוע פגישה עם היועץ של אי"ל הקרוב לסניף מגוריך. בחול המועד ניתן לקבל פרטים ומשלוח חומר הסברה בטלפון 02-5000283 החל מ 9:00 רבים וטובים קיבלו אפילפסיה ככל שתדע יותר תחשוש פחות אני מפנה אותך גם לאתר של אי"ל בכל זאת חג שמח יוסי אונטרמן מנהל אי"ל-אגודעה ישראלית לאפילפסיה

 

[דינה רשף]

אופטימירון ברוך הבא../images/Emo24.gif

מנצלת על המענה המאוחר. האם קיבלת תשובות לשאלותיך? אם יש לך עוד שאלות/תהיות, כל דבר אחר, אתה מוזמן לשאול. ערב נעים, דינה.

 

[סגולה כתומה]

ברוך הבא!

זה המקום לשאול את כל השאלות וראיתי שכבר קיבלת הרבה מידע. הכי חשוב - להתייעץ עם נוירולוג ולהגיע לטיפול התרופתי המתאים שיאזן אותך. כדאי מאוד לספר לחברים קרובים ולמשפחה כדי שלא תרגיש לגמרי לבד, וגם כדי שידעו איך לעזור ואיך להתנהג במקרה של התקף. מעבר לזה, תחליט למי אתה רוצה לספר ועד כמה לחשוף. מהנסיון של הבן שלי למדתי שבד"כ זה מתקבל בלי בעיות מיוחדות. חוצמיזה, תמיד יש לך את הפורום - כאן נמצאים אנשים שיודעים הרבה, עברו ועוברים את מה שאתה עובר ושמחים תמיד לעזור.