חדש, חדיש ומחודש

[oren29at]

חדש, חדיש ומחודש

קצת מוזיקה חדשה לאזניים זקנות-

1) אלבום חדש לניל יאנג! כלומר, מחודש. כלומר, כבר דיברנו עליו בכמה הזדמנויות. הופעה (או המיטב של שבוע הופעות) ב Cellar Door, מועדון קטן בוושינגטון ד.ק., מ 1970. אפשר להאזין לאלבום כולו, וגם לקנות אותו בשלל פורמטים (כרגיל, הפורמט הדיגיטלי מגיע ללא חוברת. ועם זאת, ובהתחשב באופן העני שבו נארזים תקליטורי ההופעות של ניל יאנג מהשנים האחרונות, יתכן שלא מדובר באבדה גדולה).

2) אלבום בדרך לאלון אולארצ'יק, שיתוף פעולה מוזיקלי עם אלעד אדר האלמוני למדי. לפני כמה ימים היתה כתבה של בן שלו ב"הארץ" על שת"פים בין מוזיקאים ותיקים לצעירים. הוא טוען שם שזאת דרך מצוינת של מוזיקאים ותיקים להתרענן ולחדש. אני חושב שזאת מחשבה ישראלית מובהקת, ושבעולם הגדול מוזיקאים ותיקים מסתדרים לא רע בעצמם, או עם שותפיהם הוותיקים, ועושים מוזיקה לא רעה בכלל ( דילן, יאנג, ניק קייב- סתם דוגמאות שעלו לי לראש). בכל מקרה, הנה עוד שת"פ כזה, של אחד היוצרים הישראליים שאני הכי אוהב, ושלו היה אנגלי או אמריקאי היה נהנה ממעמד והערכה מוצקים של קהל אדוק שהולך אחריו באש ובמים. חכם אבל לא מתחכם, סנטימנטלי אבל לא מדי, ישראלי אבל לא יהודי. הנה קליפ מוצלח לשיר הראשון מתוך האלבום שבדרך. השיר, לדעתי, נהדר.

 

[droriko]

"זה גדול מדי תחתוך לי"

כמה צפוי שהסמולני הזה קרן בחר לא לעשות ברית מילה לילד שלו.

אף פעם לא השתגעתי מאולארצ'יק,ב-80 הוא עוד היה קצת ניסיוני, אבל ב-20 שנה האחרונות זה נראה שהוא התמקם היטב במסגרת הנוחה של אמצע הדרך. למרות הכיסוי של העיבוד החדשני זה עדיין עוד שיר מתקתק של אולארצ'יק עם אותם המלודיות בדיוק.
אגב בלי קשר הוא בסיסט בן זונה

 

[Abbe Faria]

"זה אידיוט מדי, חסוך ממני"

כמה צפוי לקחת שני דברים חיוביים (ס/שמאלני ואי עשיית ברית מילה) ולהציג אותם בצורה שלילית...

 

[droriko]

קוראים לזה בדיחה

 

[Abbe Faria]

תכלס... (אולי אפשר להגדיר גם את הודעתי ככה)

בינתיים גם הקשבתי לשיר החדש של אולארצ'יק... חביב ביותר.

 

[droriko]

זה בול ההגדרה של אלון ב-20 שנה האחרונות

"חביב ביותר"

ואגב ,אני מאד אוהב את הבן אדם(כן למרות שהוא לא עשה ברית מילה

) אהבתי את הדברים שהוא עשה עם אתי אנקרי ודני בסן, אהבתי את שעשועי כאילו, אפילו אהבתי את האלבום ילדים הזה שהוא עשה לפני 20 שנים(עד היום אני אוהב את השירים שם) אבל לא יודע ב-20 שנה האחרונות הוא הפך להיות מתקתק מדי, השיר הזה עוד איכשהוא עובר בגלל העיבוד, אבל שירים מזעזעים כמו "בואי נגיד שאני שלך" ו"סלואו צמוד" מנוגדים לגמרי לאלון הצעיר שלא לקח את עצמו ברצינות והיה מגניב.

 

[oren29at]

האוטוביוגרפיה שחיכיתם לה- הגיטריסט של ג'נסיס

מייק רת'רפורד (כמה קוראים איבדתי עכשיו?

) מוציא את ספר זכרונותיו The Living Years, על שם אחד השירים המפורסמים ביותר שהוא כתב.

אני מניח שעכשיו תצוף כל הרכילות המרושעת החוצה: ממה היתה עשויה מסיכת השועל המפורסמת של פיטר גבריאל? מה באמת קרה לשיער של פיל קולינס? האם לטוני בנקס יש אח תאום שהוא, אכן, רואה חשבון (או פקיד מס)? ומאיזה חומר היו עשויים הנעצים שרת'רפורד שם על הכיסא שעליו ישב סטיב האקט?

הישארו עימנו, יהיה משעמם להפליא.

 

[Barmelai]

אל תזלזל

זה הכי קרוב שמישהו הגיע לפוזיציה של זבוב על הקיר. רת'רפורד, שמשקלו בלהקה היה משקל זבוב, הצליח גם להיות שם כל הזמן וגם לא להטריד איש בנוכחותו, חוץ מזמזום תועה פה ושם. וזה שהספר קרוי ע"ש אחד השירים הדלוחים בהסטוריה של הרוק עדיין לא אומר שום דבר, אז בבקשה אל תזלזל.

 

[oren29at]

חלילה לי מלזלזל

אני סתם דרוך משיעמום. אני מקווה שסולו הכתיבה שלו יהיה יותר וירטואוזי מסולואי הגיטרה הנשכחים שלו בג'נסיס.

מה שכן, הצלחתי לשים את ידי על חלק מראיון שרת'רפורד יערוך בתחילת השנה הבאה לשם קידום הספר. זה ילך ככה:

רת'רפורד: אז היינו, הלהקה ואני, באולפן, והתחיל ויכוח בכמה שמיניות להשתמש. הטונים עלו, ונהיה לא נעים, ואז פול...

מראיין: פיל?

רת'רפורד: פול. קאראק. אז הוא אמר שהוא מוותר על השמיניות שלו, וזה סיים את הויכוח ברוח טובה. אז הדלקנו את זה עוד פעם...

מראיין: וזה היה הסינגל?

רת'רפורד: את הקומקום, כדי להכין לכולם משהו חזק לשתות. קפה, אולי נס. ככה גם נולד הלהיט "All I Need is a Miracle".

מראיין: ספר לנו קצת על ההופעות החיות, החיים בדרכים

רת'רפורד: פעם אחת הגענו לאיזה חור באנגליה, קנט או משהו, בגשם שוטף. והיה חשש שלא נצליח להופיע, בגלל הבגדים להופעה, ופיטר נכנס ואמר שהקונטיינר עם הבגדים בסדר גמור, וכולנו חייכנו בהקלה.

מראיין: ברור, כי אז פיטר יכל ללבוש את התלבושת של השועל

רת'רפורד: למה שיעשה דבר כזה?

מראיין: כי הוא מופיע, וצריך לשיר וכל זה

רת'רפורד (צוחק): לשיר? פיטר הוא איש הלוגיסטיקה שלנו. אפילו במקלחת הוא לא שר. רציני כמו קבר, עם חיבה מסוימת לתחתוני נשים. (עוצר לרגע, מהרהר) על איזה תלבושת שועל דיברת בדיוק?

מראיין (ממשיך הלאה): והיחסים בין טוני לבין סטיב- הם דיברו ביניהם? לא דיברו? איך הם הסתדרו באולפן?

רת'רפורד (נראה מבולבל): מי זה טוני? (מוציא סלולרי מהכיס, מחייג): הלו, סטיב? זה מייק, אחיך הקטן. כן. לא, הכל בסדר. תשמע, אני באיזו שיחה עכשיו, ואני חייב לברר- הכרת איזה טוני מתישהו? היה לך, או לנו, חבר משותף בשם הזה? תיארתי לעצמי, תודה. (סוגר את הטלפון). לא, לא מכיר טוני, וגם סטיב, אח שלי, לא מכיר

מראיין (נרגז משהו, אך שומר על איפוק בריטי עילאי): אני מודה מאד למייק רת'רפורד, הגיטריסט לשעבר של ג'נסיס ומייק והמכונאים...

רת'רפורד (טופח לעצמו על המצח) שיט! ג'נסיס! אני לא מאמין! שכחתי מהם לגמרי. בטח שאני זוכר סיפורים! היה את היום ההוא שפיטר ופיל...

מראיין (מסיים את משפט הסיום שלו, אדיש בשלב הזה לאורח): ...בשבוע הבא, באותה השעה. להתראות!

(קרדיטים, פרסומות)

 

[Barmelai]

כן זה נשמע כמו רת'רפורד קשישא

ביום טוב.

 

[ציףציף1000]

ובינתיים, בסטימצקי מוכרים את האוטוביורפיה של

מוריסי. חפרפרותיי בחו"ל מוסרים שהחלק הראשון של הספר מעניין - החלק בו הוא מדבר על ילדותו - אם כי הוא מגזים בתאור סיבלותיו. החלק השני, בו הוא בעיקר מקטר על הסיבוכים המשפטיים מול ג'ויס ורורק - משעמם להפליא. כ"כ הוא לא כותב כמעט בכלל על הדבר הכי מעניין (אותי): איך וכיצד נכתבו השירים. וכן ניכר שהספר לא עבר עריכה רצינית ע"י איש מקצוע - כנראה חלק מהחוזה בינו לבין "פנגווין".

 

[oren29at]

שני סרטי רטרו מתרגשים עלינו

1) נתחיל מהשני דווקא, החדש יותר, שעוד לא יצא: American Hustle יוצא בארה"ב ב 20.12. הוא מבוסס על סיפור אמיתי, על שני נוכלים שגויסו ל FBI אי שם בסוף שנות השבעים כדי להפיל את ראש עיריית ניו ג'רזי המושחת, או משהו כזה. למעשה, הזדמנות נוספת לשחזור תקופתי של הסבנטיז, עם פאות לחיים, שיער מוגזם אצל גברים ואצל נשים, בגדים שפג תוקפם כבר ב 1979, ומוזיקה שאפשר לקרוא לה "קלאסית". הפסקול, כאמור לא מאכזב, או שכן: שירים של אלטון ג'ון, ELO, אמריקה וכיו"ב, שאין חובב מוזיקה בוגר שלא מכיר אותם בעל פה. למעשה, אפשר לחסוך את קניית (או שמיעת) הפסקול, ולשיר את השירים בלב, בזמנכם החופשי.

כמעט. כי יש נעימה אחת חדשה של ג'ף לין. אז כדי שתוכלו להשלים את הפער, אני מצרף את הנעימה להאזנה (מספיקה האזנה אחת, מנסיון)

קישורים:

הטריילר:

http://youtu.be/h5Cb4SFt7gE

האתר הרשמי של הסרט:

http://www.americanhustle-movie.com/site/#cast

הפסקול:

http://www.amazon.com/dp/B00GVFJ54A

המספר הנוסף- הנעימה של ג'ף לין

https://soundcloud.com/legacyrecordings/stream-of-stars-by-jeff-lynne

2) ובמעבר חד לאחור, אל הסרט Inside Llewyn Davis של האחים כהן, שהוצג בפסטיבל קאן במאי האחרון, ויצא להקרנות מסחריות בארה"ב בשבוע שעבר. סיפורו של לווין דייויס, זמר פולק נודד שמשתקע בגריניץ' וילג', ניו יורק, ב 1961. דייויס הוא כמובן משל, והסרט הוא אלגוריה על הסצינה המפורסמת שהולידה זמר עוד יותר מפורסם. הקאסט כולל את אוסקר אייזק האלמוני בתפקיד הראשי, אבל גם את ג'סטין טימברלייק וג'ון גודמן, חבר טוב של הכהנים ואיש ששווה לבדו מחיר של כל כרטיס קולנוע.

בנוגע לפסקול: הוא מורכב משירי פולק, מן הסתם כאלה שמאפיינים את התקופה, בביצוע של השחקנים עצמם (טריק שהכהנים השתמשו בו בפסקול "אחי איפה אתה", אם אינני טועה). ההוא שאין צורך להגיד את שמו קופץ לביקור בשיר הלפני אחרון.

על סמך נסיון העבר שלי, הכהנים יכולים להבריק או לשעמם. אני מקווה שפה הם מבריקים, כי חבל לבזבז מה שנראה כמו סיפור ורקע טובים על סרט מחורבן.

קישורים:

הטריילר (אחד מהם):

http://youtu.be/LFphYRyH7wc

האתר הרשמי של הסרט:

http://www.insidellewyndavis.com/home

הפסקול:

http://www.nonesuch.com/albums/inside-llewyn-davis

המספר הנוסף- אוסקר אייזק הוא לווין דייויס, מתוך הפסקול:

http://youtu.be/SQyPVBtLXk0