שלום לך
האם לספר או לא, זה החלטה מאוד אישית, ותלויה באופי של אח שלך והסתכלות שלו על החיים. אני עם למעלה מ-22 שנה סוכרת סיפרתי למעט מאוד אנשים: אוהבת את הפרטיות שלי, ושונאת שמרחמים עלי. אבל יש גם כאלה שמעדפים שהסביבה תדע כמה שיותר וחושבים שזה הרבה יותר פשוט ונכון. אני מצרפת לך
קישור לשרשור שהיה לפני כמה ימים בנושא זה. אבל יש כמה אנשים שחובה לספר להם: כמו לדוגמא אחות ביה"ס או מישהו אחר שידע לטפל בו במצבי קצה (היפוגליקמיה, היפרגליקמיה). ועליך בתור אח בוגר לזכור דבר אחד- אח שלך כבר גדול ויש לו דעות מוחלטות על חייו את יכול ליעץ, לתמוך, לעזור. אבל החלטה צריכה להיות שלו בין אם הוא מחליט לספר או לא אתה צריך לכבד זאת!