חדשות רעות!

smailie

New member
חדשות רעות!

קיבלתי היום את הציון האחרון שלי מהקורסים לתואר הראשון. הממוצע המשוקלל שלי הוא אפילו לא "%80". הוא רק "79%"! אני מפחדעכשיו שלא יקבלו אותי לתואר שני! אני רוצה לשפר, אבל אין לי אפילו כסף לשלם את דמי הבקשה למבחן חוזר וההורים שלי לא רוצים לעזור לי... אם לא יקבלו אותי לתואר שני, אעשה תואר ראשון מחדש ואז יהיה לי ממוצע יותר גבוה ויקבלו אותי על מלגה... כנראה שזאת הברירה היחידה שיש לי עכשיו!
 
האם תואר ראשון בפעם שניה

הוא ללא תשלום
....כי אם לא אז אולי עדיף שתשקיע כסף בבקשה למבחן חוזר...ו"תקרע" את התחת בדגירה על החומר. בכל מצב אתה יכול להיות גאה בעצמך...לא כל אחד עם טוראט עם כל הקשיים... מסוגל ללמוד בגיל כזה
תגיד...כמה עלות הגשת בקשה למבחן חוזר...
 
יש עוד כמה קריטריונים

יש עוד כמה קריטריונים לתואר שני. באם אתה נחשב לתלמיד טוב בפקולטה שלך ומרצי החוג התרשמו ממך לטובה אני מאמין שתתקבל לתואר שני. שווה לנסות. לגבי תיקון ציון המבחן יש גם מועד ב'. דרך אגב מהו תחום הלימודים שלך?לפעמים יש מצבים שאין טעם לעשות תואר שני באם אתה לא מתכונן לעסוק בכך. על כל פנים שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך. משה
 

smailie

New member
תשובה למשה מלמן

מדובר במבחנים שעברתי לפני שנתיים ושלוש, גם במועדי ב'. תחום הלימוד הוא ספרות עם - ישראל (ומדעי המדינה כחטיבה שנייה) וכן תעודת הוראה. אני מעוניין להתקבל לתואר שני בארכיאולוגיה או בתחום אחר הקשור ללימודי א"י, במטרה להדריך בבתי - ספר שדה (זה חלום שלי...) או לעסוק במחקר ולהמשיך לדוקטורט.
 
החוג ללימודי ארץ ישראל

אני סיימתי תואר שני בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. התמחיתי בעת החדשה . אנ חושב שבאוניברסיטת בר אילן בשנות ה-90 לא היה העת החדשה. אני מציע לך לבדוק אופציה ללמוד באוניברסיטת חיפה אם אתה יכול כמובן.לגבי דוקטורט הפקולטות מקשות על הסטודנטים בקבלת הדוקוטורט. לפני הדוקטורט כך בחשבון שקיימים 2 מסלולים בתואר שני. מסלול עם תיזה ומסלול בל תיזה. לתיזה לתואר שני צריכים להשקיע הרבה מאמץ ורוב הסטודנטים הנרשמים לתואר שני נרשמים למסלול ללא תיזה כי רב תלמידי תואר שני הם בעלי משפחות ואין להם הזמן הדרוש לכתיבת התיזה.רובם פונים למסלול בלי תיזה. לגבי דוקטורט המרצים לא ממליצים ללכת לדוקטורט אלא אם אתה הולך לעסוק בזה ממש. במידה וסיימת תואר שני ללא תיזה הם מתנים את קבלתך לתואר השני בהשלמת התיזה לתואר השני. כך זה באוניברסיטת חיפה היה. בכל מקרה אני מאחל לך הצלחה בכלאשר תפנה. באם יש לך שאלות נוספות אשמח באם תכתוב לי במסרים. בכל מקרה אונברסיטת חיפה היא יותר ליברלית מאוניברסיטת בר אילן בקשר להקלות לתלמידים. משה
 
ידרשו ממך לעשות השלמות כי אתה לא בוגר החוג

החוג ידרוש ממך לעשות השלמות לתואר שני כי אתה לא בוגר החוג בתואר ראשון.כך את זה בחשבון.
 

smailie

New member
אני "הולך" על זה בכ"ז

השלמות זו לא סיבה לוותר על החלום. היום זה השלמות ומחר אלה דרישות תובעניות אחרות של מסלול הלימודים. נכון? אז מה זה כבר משנה לי? אני מפחד שההורים שלי יפעילו עליי מכבש לחצים ויעשו לי שטיפת מוח ויצליחו לטרפד את השאיפות. רק זה חסר לי: לגור בבית בזמן הלימודים. שיעלה כמה שיעלה, אבל כשאני במושב, קרוב להורים, אני פשוט לא מסוגל ללמוד. עכשיו הם גם אומרים לי, שבגיל 33 זה כבר לא מתאים לגור במעונות של אוניברסיטה, כי כולם יותר צעירים ממני.
 
זה הכל סיפורים

לא חשוב הגיל העיקר האם אתה צעיר ברוחך?! נדמה לי שאתמול היה כתבה על אישה בת 81 שסיימה תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת חיפה. אז ללמדך שבכל גיל אפשר ללמוד. כך בחשבון שגם הדוקטורנטים נעים בסביבות הגיל שלך ואפילו יותר.אני עשיתי את התואר השני בין השנים 1994-1997 . הייתי אז בסביבות ה-40 שלי. אוניברסיטת חיפה השכילה שמאפשרת לכולם לעשות את כל הלימודים שלהם ביום אחד מרוכז מהבוקר עד הערב. אני למשל בכל יום ראשון הייתי לומד רצוף מ-10:00 בבוקר עד 18:00 והיו אפילו תלמידים שהגיעו מחאשקלון שם ללמוד. באם יסתדר לך ללמוד פעם בשבוע אז אני באמת לא חושב שצריכים מעונות בשביל זה. שוב שיהיה לך בהצלחה
 

smailie

New member
עדיין אוכל ללמוד טוב יותר במעונות

מאשר בבית. יש לי כבר ניסיון עם העניין הזה. בבית אני פשוט עם אנרגיות נמוכות ואין מי שיעזור לי. זאת בדיוק הבעייה, מה שאתה אומר: ההורים שלי מעדיפים שאשכח מלימודים לכמה שנים, אבזבז את החיים שלי בדברים שלא יביאו אותי לשום מקום ואולי / פעם / בעתיד / אם יהיה לי זמן / אם יהיה לי כסף / אם אני ארצה /, אז אשלים תואר שני. וזה לא נורא: הם מכירים הרבה אנשים שאין להם תואר שני והם מסתדרים בחיים יפים מאוד. אתה מבין? אם אשאר כאן, הם כבר ימצאו דרך להשפיע עליי לוותר על כך. וגם בקיבוץ יגידו, שזה שאני צריך יום חופש בשבוע בשביל ללמוד, זה סימן שאני חי "על חשבון אחרים" ושמאשרים לי את זה מעל ומעבר (ככה בדיוק התייחסו אליי כשניסיתי להשלים תעודת בגרות!!). אני רוצה לחסוך את זה מעצמי, אפילו אם יהיה עליי לעבוד במלצרות כל השבוע, כדי לממן לעצמי את שכר הדירה של המעונות. אני מוכן להכל, רק לא להישאר בבית...
 
יציאה ממהקן

נדמה לי שאתה צריך להתחיל לצאת מהחממה.לפי מה שאתה כותב גם הם מייחילים להגיע למצב שבו אתה תצא מהבית ותתחיל להקים לך חיי משפחה משלך. תחשוב אולי על הנקודה להקים חי משפחה משלך ואחרי זה תצא ללימודים. זאת עצה בלבד!!!!!
 

smailie

New member
חיי משפחה???

מאיפה הבאת את זה? אני הרי מתעקש לסיים דווקא עכשיו תואר שני עם תזה, כדי שאוכל להקים משפחה בראש שקט. אחר - כך הרי כבר באמת לא יהיה זמן ללימודים... חוץ מזה, אין סיכוי שהילדים שיהיו לי יכירו את סבתא וסבא שלהם. מה ייצא לי מזה? הם בטח ינהלו לי את החיים גם אז... הוריי אינם אקדמאים והתוצאות מדברות בעד עצמן. לא הייתי רוצה לגמור כמוהם...
 
לא קשור לאקדמאים בכלל!!!!

עליך להעמיד את ההורים שלך במקומם ולהראות להם שהילד גדול. ברגע שתדע לעמוד על שלך הם יבינו מהר מאוד שתקופת ההשתלטות שלהם על חייך הסתיימה. נכון בהתחלה יהיה קשה יהיה ריבים וניתוק אבל מהר מאוד המצב יחזור לקדמותו וכל אחד מהצדיים יידע את מקומו במערכת היחסים ביניכם. דע לך שרב הסטודנטים של תואר שני הקימו משפחות ואפילו יש להם ילדים. לרגע לא טענתי שלא תלך לתואר שני אבל לפעמים יש אילוצים במערכת. שוב מאחל לך הצלחה בכל דרך אשר תלך משה
 

smailie

New member
אילוצים במערכת? מה זה קשור?

הערב אמא שלי אמרה לי, שאנחנו צריכים להיפגש עם מזכיר הקיבוץ, כדי להגדיר את הסטאטוס שלי. אלה, מבחינתי, חדשות רעות. אני לא מתכוון לעשות שום הכנות, לכך שאשאר שם בשנים הקרובות. הציעו לי דירה גדולה יותר מכפי שיש לי כיום (שרווקים בישוב המגיעים לגיל 30 זכאים לה), אך ויתרתי עליה. לא נראה לי שההורים שלי מתעקשים דווקא על כך שאהיה נשוי. הם מודאגים מכך, שבגילי אני עדיין 'תקוע' ולמען האמת, גם אני. אבל אני לא אשם שהכל אצלי קרה נורא מאוחר. נכון? אשמח אם תהיה לי אפשרות לעבור לעיר ולהסתדר שם (מצדי לקרוע את עצמי במלצרות ולחיות על שכר - דירה בקושי. העיקר לא להישאר במושב).
 
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif לא לוותר על החלום../images/Emo70.gif אני מאמינה בך

ואתה יכול להצליח. בנפרד שלחתי לך מסר נראה לי שניתן למצוא פתרון סביר.
 

smailie

New member
מעוניין לשפר ששה מבחנים

אבל הם נערכים במועדים הרגילים (אוגוסט - מקסימום ספטמבר). לא ניתנים מועדים מיוחדים, לצורך שיפור ציונים.
 

spidergirl

New member
אז שישכרו לך דירה

או שישתקו. לא יודעת עד כמה אתה תלוי בהם כלכלית. אם לא - זה ממש לא עניינם ואם כן, תצטרך פשוט לחנך אותם שהם משלמים על הלימודים ולא קונים אותך בכסף הזה.
 

smailie

New member
אני תלוי בהורים שלי כלכלית

אם אני רוצה ואם לא... דירה הם לא יממנו לי, כי יש לי דירת- חדר בקיבוץ, שאני "מת" כבר לוותר עליה ולעבור למקום פחות מדכא, שאפשר גם להתקדם בו בחיים, בלי להיות תלוי בנסיעות ארוכות. במעונות האוניברסיטה יהיה לי כל מה שאצטרך והכל יהיה נגישד לי. גם החבר'ה בטח יהיו יותר מפרגנים.
 

smailie

New member
אני דווקא מוותר על הרבה דברים שהם מציעים לי

על טיול לחו"ל, שהם רצו לתת לי במתנה על - חשבונם ממש - ויתרתי. גם דברים יקרי ערך, שהם קונים לי מדי פעם, אני לא מוכן לקחת מהם. יש לי רק שתי מטרות: לימודים לתואר שני ומגורים במעונות. אני מאוד מאוד לא רוצה להגיע למצב, שאחר- כך אעמוד מול פרשת דרכים ולהתלבט איתם אם זה כדאי, אם זה משתלם וכו'. אם אני באמת ארצה להגיע לשם, אצטרך "להינעל" על המטרה, קיצוני וחסר התחשבות ככל שזה נשמע. שכל הכסף שהם מציעים לכל - מיני דברים, יילך על השאיפות האלה.
 
תגיד, סמיילי,

אין איזה קרוב משפחה לעניין שאתה בוטח בו שיכול לדבר עם ההורים? מישהו אחד לעניין (חכם וטוב) מהקיבוץ שיכול לדבר איתם? חבר משפחה, שכן, מ י ש ה ו ???
 

smailie

New member
לא. אין כזה

שתי האחיות שלי מסכימות איתם. לדעתן, לא יקרה כלום אם אוותר על תואר שני. הן גם לא שוללות את ההצעה להכניס אותי למסגרת טיפולית ונאחזות בכל - מיני דבריפ פעוטים, להוכחת צדקתן. וזה לא היה עד כדי כך מציק לי או מעורר כזאת התנגדות אצלי, אם הן לא היו "מנדנדות" לי בנושא כבר 15 שנה. גם סבא שלי ציני בקשר לשאיפות שלי, אבל הוא לא מבין שאם אשאר כאן, אהיה ללא עתיד שבו אוכל לעשות משהו רציני. אני בסך - הכל מנסה להתארגן לזה כלכלית כבר מעכשיו (ויש לי גם "מינוס" לסגור בנוסף לכל: הכל בגלל שהשתכנעתי לוותר על מעונות. רק הנסיעות הרבות למכללה ובחזרה הכניסו אותי לחוב, שהיה נחסך ממני, אם הייתי גר השנה במעונות).
 
למעלה