חדשה

שושה146

New member
חדשה

שלום לכולם, רק אתמול קיבלתי את הבשורה המרה כי יש לי לופוס, קשה לי לתאר מה עובר לי בגוף לאחר שקראתי את כל הדברים על המחלה( מצטערת שקראתי) . למען האמת הרופאים לא ממש הסבירו לי במה מדובר..... ואיזה סוג של לופוס זה. השאלה הכי חשובה שלי האם אפשר לנהל חיים מלאים עם הלופוס? (קראתי בויקיפדיה שניתן לחיות 20 שנה מרגע התפרצות המחלה. האם זה נכון?) כמו כן רציתי לדעת קצת יותר על ההתמודדות. עכשיו מפנים אותי לבדיקות דם לבדוק תפקודים. יש לי רק כתמים על הפנים ולא בצורת פרפר, מעולם לא היו לי דלקות פרקים.... לכן איך ולמה ואיזה סוג? לאיזה רופא הולכים? רופא עור?
 

gaia20

New member
היי שושה וברוכה הבאה

צר לי שקיבלת את הבשורה הזאת אבל שמחה שהגעת לכאן ואני מקווה שנוכל כולנו לעזור לך להתמודד יותר טוב עם המחלה. ראשית, אני רואה שיש לך הרבה שאלות שעליהן את צריכה לקבל תשובה מרופא ולכן אני מסיקה שאת עדיין לא בשלב של איסוף כל התוצאות של הבדיקות ופגישה מסודרת עם רופא שיסביר לך את כל המשמעויות של כל הבדיקות. לפיכך אני מציעה לך דבר ראשון לסיים את כל הבדיקות שטרם ביצעת ולגשת עם כל התוצאות לרופא *מומחה בלופוס* (ראומטולוג). טרם הפגישה להכין רשימה של שאלות - כל מה שעולה בדעתך,מהשאלה שנראת לך הכי חשובה ולשאלה שמרגיש לך שהיא טיפשית - אף שאלה לא טיפשית! לשאול הכל ולהתעקש על קבלת תשובות. שנית, בנוגע להתמודדות - כולנו (או רובינו) הבנו שזאת החבילה שלנו ואיתה צריך לחיות. כמו כן כל אחד מפתח עם הזמן דרכים ושיטות להתמודדות הטובה ביותר שהוא יכול. הדרך שלי היא לא לשקוע בזה - להמשיך ללמוד, להמשיך לעבוד. לא נורא אם לפעמים כואב, לא מוותרת לעצמי אם אני עייפה. אני משתדלת להיות פעילה כל הזמן, להביא את עצמי להצלחות וזה חיזוק בשבילי להמשיך לעשות את כל הדברים האלו, גם אם ההעדפה שלי היא להישאר במיטה ורק לישון. עד היום - זה די מצליח. אבל לא בטוח שהדרך הזאת מתאימה לך ולכן את, עם הזמן כמו שאמרתי - תפתחי לעצמך את הדרך שלך שתעזור לך לחיות כמו בנאדם רגיל. ולהבהרה - ניתן לחיות כך! אנחנו כאן, מרשים לעצמינו לענות כמעט על כל שאלה (שאלות שמיועדות לרופאים - כדאי לשאול רופא, אף אחד כאן לא רופא וכלם עונים רק מניסיון אישי). חשוב לציין - המחלה מאופיינת בגלים - התפרצות וריסימיה, ההתפרצות כמו שאת בטח מבינה היא לא טובה והיא כוללת חזרה של סימפטומים ורימיסיה היא נסיגה של המחלה והיעלמות כל הסימפטומים (לא בהכרח כולל היעלמות של תרופות). כמובן שהמטרה של כל חולה היא לשמור על הגוף כמה שיותר זמן במצב של רימיסיה. מאחר ורק אתמול אובחנת ואת עדיין בשלב של בדיקות ובירורים, לא ברור לי האם כבר התחלת לקבל טיפול תרופתי. בכל מקרה, נדרשות מכל חולה מספר פעולות על מנת לשמור על הגוף במצב של רימיסיה - קבלת טיפול תרופתי סדיר, ביצוע בדיקות תקופתיות וביקור אצל הרופא מיד לאחר כל פעם שביצעת בדיקות על מנת לוודא שהטיפול שאת מקבלת הוא נכון ומספיק וגם כדי למנוע התפרצות! שימי לב שיש בידיך למנוע אותה! מעקב צמוד יאפשר לרופא לעקוב אחר המדדים ולנבא את מהלך המחלה. אני רוצה לספר לך שהרופאה שלי הצליחה כבר כמה פעמים למנוע התפרצות אצלי, תודות לעירנות שלה ושלי, שלחה אותי לבדיקות ובסופן התברר שתחושת הבטן שלה הייתה נכונה והיא מיד פעלה על מנת לסכל את ההתפרצות, זה הצליח וכך אני מציעה גם לך לעשות - לא לוותר על מעקב אצל רופא. זה לא תמיד נעים,לפעמים זה מעייף ומציק, אבל זה שווה את זה כי החיים שלך יכולים לחזור למסלולם התקין - זה הרבה מאוד תלוי בך. אגב, בנוגע לנתון שהבאת בעניין ה-20 שנה מרגע ההתפרצות.... שטות מוחלטת! תשתדלי להמעיט בקריאה ברשת, זה מאוד מבלבל, מובאים שם מקרים קיצוניים ולרוב לא יהיו נכונים לגביך וכל שאלה שיש לך את יכולה לשאול כאן או את הרופא שמטפל בך. שיהיה בהצלחה והמשך ואנחנו כאן בשבילך!
 

EastGirl83

New member
יודעת משהו....

באמת מה שכתוב בויקיפדיה - לאור העובדה שזה בכלל מצויין כעובדה - מלחיצה אש!!! אני זוכרת שנתקלתי בזה רק במאי האחרון, זה היה באוניברסיטה, וחשכו עיני!!! ישר התקשרתי למשפחה שלי וספרתי לחברים שלי... חשבתי שזהו!!! יש לי עוד 4 שנים!!! אני לא מבינה למה הם לא מוחקים את זה..... רק השבוע יצא לי לשמוע על מישהי שיש לה לופוס מעל 20 שנה... לא מספיק יש לנו חרדות בעת התפרצות, עוד צריכים להוסיף שמן למדורה
 

EastGirl83

New member


קודם כל... תתרחקי מכל מה שכתוב בויקיפדיה... בלי שום קשר... האינפורמציה שם, 75% אינה נכונה!!! שלא לדבר על הסגנון....אבל במקרה של הלופוס, זה בכלל לא נכון! יש כאן בנות (ואולי גם בנים - אין לי מושג), שיש להן לופוס מעל 10 שנים (כולל אותי) והחיים הם חיים נורמלים לחלוטיין, כמובן שאת צריכה להיות במעקב, ולהבין, שבסך הכל, מדובר במחלה שאפשר לחיות איתה חיים נורמטיביים ואפילו יש כאן בנות שנכנסו להריון ויש להן משפחה והכל בסדר מהבחינה הזו. נכון שזה מלחיץ, נכון שזה מעציב, נכון שישנה תחושה של מגבלה... אבל בלב שלם אומרת לך שברגע שאת עם היד על הדופק עם המחלה הזו, אז אין לך דאגה בליבך. לגבי הרופא, את צריכה להיות במעקב אצל ראומטולוג במרפאה, אבל רגע.. מי בישר לך שיש לך לופוס? עשו לך בדיקות דם לפני זה על מנת לוודא שזה לופוס? ויש כל כך הרבה סוגים שונים של המחלה.. אני יודעת שיש לה עוד שם.. המחלה עם אלף סוגי פרצופים, וכל התפרצות יכולה להיות שונה מהראשונה.
 
צר לי לקלקל את השמחה

בטרם עת של הלופוס אבל אני כבר חיה איתה 29 שנה ואני לא מתכוונת להפסיק בעתיד הקרוב . הייתי כמובן מעדיפה בלי , אבל תשמעי לא כל אחד זוכה בחיים לא שיגרתיים כשלנו ..... באשר לרופאים , צריכה להגיע אלהם מאוד מוכנה עם דף נייר ושאלות , תהיות ולהתעקש לקבל אותם להרבה רופאים יש מחלה כרונית קשה של טלגרפיות תמציטיות ...יש לעודד אותם לדבר ולהבהיר במה דברים אמורים . לא יתכן שרופא יפיל עליך מחלה שכזו ותצאי מחדרו מבלי לדעת מה זה אומר . אנחנו פה לעזור לתמוך , ליצר תשובות ועוד יותר שאלות
 

EastGirl83

New member
הורדת לי לאת הלב עכשיו!!!!

בגלל הכותרת שלך.. כי אני זכרתי מה כתבתי בהודעה שלי... ולפתע אני רואה כותרת של הודעה מסוג זה.... ו... כל אחד היה מעדיף בלי!!!!! הלוואי ש.....!!!!
 
ה-חטיאר מתושלח הזה

לי סיפרו בגיל 20 שיש לי לופוס, מאז אני חי יותר מ-35 שנים ומתכוון לסיים אותם בערך בעוד 100 שנים. אני מזמין אותך לקפוץ ולקרקר בריקודי עם ו/או כל פעילות אחרת. תסביך אישי - ריקודים סלוניים יותר אינטילגנטים ויותר מענינים. מתושלח הצעיר
 

EastGirl83

New member
ריקודים

מוזיקה וריקודים... הם התרופה האמיתית לכל החיים!!!
 

bluli1

New member
היי שושה

קודם כל "ברוכה הבאה", החזרת אותי אחורה ב4 שנים כשאני קיבלתי את הבשורה... אני "חפרתי" בכל מקום אפשרי באינטרנט לגבי הלופוס ובאמת יש דברים שמאוד מוגזמים ולא נכונים! (כמו זה לגבי ה20 שנה) אפשרי בהחלט לנהל חיים מלאים עם לופוס. המבאס הוא שצריך להיות תחת מעקב צמוד של רופאים כמו רמאטולוג ורופא עיניים. וצריך לבדוק תמיד האם מותר לקחת תרופה מסויימת או להתשמש בתכשיר כזה או אחר אבל כדי שהמחלה תהיה בריגרסיה זה שווה בהחלט!זו הבריאות שלנו! לגבי ההתמודדות.. כל אחד מתמודד שונה. אני לדוגמא לא מסתירה מאף אחד שיש לי לופוס. (אני לא הולכת עם שלט על הצוואר ולא מצהירה זאת בכל הזדמנות) אבל אני לא מתביישת בזה. כל החברים שלי בבית ובעבודה יודעים לגבי הלופוס. הם מתעניינים ושואלים שאלות. וזה עוזר שאני מסבירה. אנשים רבים לא מכירים את המחלה כלל.. כל אחד גם מקבל את המחלה והתסמינים בצורה שונה. אצלי הוא מתבטא בדלקת פרקים ועייפות... אני מקווה שכבר נפגשת עם רופא והוא הסביר לך קצת יותר לגביך.. חשוב באמת לשאול את כל השאלות שעולות לך לראש (גם אם נדמה לך שהן טפשיות). בכל אופן, הפורום עוזר מאד להתמודד ולפרוק כשאת מרגישה צורך. רק בריאות
 
למעלה