חדשה, תובנות..
שלום לכולן!
זאת הפעם הראשונה שאני פה וזה הסיפור שלי..
כל החיים שלי היתי שמנה, באמת ששמנה ויפה, בהירה שיער בלונד גולש עיניים כחולות, גוף סקסי ופרופוציונלי למרות המידות הגדולות וכל הסביבה שלי כמובן הסכימה עם העובדה שאני יפה ותמיד היה ברקע המשפט שתמיד אומרים לכל שמנה :"אם הית מרזה היו עומדים בשבילך בתור" "כמה חבל שאת לא מרזה יש לך פנים יפות" וכל מיני כאלה וזה תמיד עבר ליידי, הרגשתי יפה וסקסית ושתמיד הנוכחות שלי במקום מסויים מורגשת.
לפני כשנה התחלתי לצאת עם מישהו, בן אדם עם ראש על הכתפיים, חכם מאוד, ניראה סבבה, עבודה מסודרת הכל טוב ויפה רק שהיתה לו בעיה אחת. הוא אף פעם לא הסכים להביא אותי לבית שלו כי הוא היה מתבייש, הוא התבייש מזה שאני שמנה וגם הוא התחיל עם המשפטים:" רק אם תיהי רזה אני אתן לך את הכל", "זה לא בריא" "את לא יכולה להכנס להריון כככה" עבר הזמן התרחקנו קצת ופתאום מצא חברה אחרת (יש לציין שהיא לא משהו בכלל) והוא אמר לי אני יודעה שהיא לא יפה ושהיא לא חכמה במיוחד אבל היא רזה. המשפט הזה חדר לתוכי כל כך וכל כך פגע בי שפתאום עירר את כל הביטחון שלי, אני כבר לא מרגישה סקסית ולא מרגישה יפה, אני מרגישה גדולה, גדולה מידי.
בקיצור אחרי כל כך הרבה דיאטות הבנתי שזה לא בשבילי והחלטתי ללכת על קיצור קיבה, הניתוח הולך ומתקרב ואני חושבת לעצמי האם אני כל כך פסיכית שאני מסוגלת שיחתכו אותי יכניסו לי גוף זר לגוף ליחיות הרמת חיים הרבה יותר נמוכה, לא להנות מאוכל יותר בגלל שכמה טמבלים לא יגידו לי את הדברים האלה? והתשובה היא כן אני חושבת שזה קצת פסיכי, זה לא הפתרון הכי טוב בשבילי אבל זה הפתרון היחיד..
תודה לכן על ההקשבה...
נטלי
שלום לכולן!
זאת הפעם הראשונה שאני פה וזה הסיפור שלי..
כל החיים שלי היתי שמנה, באמת ששמנה ויפה, בהירה שיער בלונד גולש עיניים כחולות, גוף סקסי ופרופוציונלי למרות המידות הגדולות וכל הסביבה שלי כמובן הסכימה עם העובדה שאני יפה ותמיד היה ברקע המשפט שתמיד אומרים לכל שמנה :"אם הית מרזה היו עומדים בשבילך בתור" "כמה חבל שאת לא מרזה יש לך פנים יפות" וכל מיני כאלה וזה תמיד עבר ליידי, הרגשתי יפה וסקסית ושתמיד הנוכחות שלי במקום מסויים מורגשת.
לפני כשנה התחלתי לצאת עם מישהו, בן אדם עם ראש על הכתפיים, חכם מאוד, ניראה סבבה, עבודה מסודרת הכל טוב ויפה רק שהיתה לו בעיה אחת. הוא אף פעם לא הסכים להביא אותי לבית שלו כי הוא היה מתבייש, הוא התבייש מזה שאני שמנה וגם הוא התחיל עם המשפטים:" רק אם תיהי רזה אני אתן לך את הכל", "זה לא בריא" "את לא יכולה להכנס להריון כככה" עבר הזמן התרחקנו קצת ופתאום מצא חברה אחרת (יש לציין שהיא לא משהו בכלל) והוא אמר לי אני יודעה שהיא לא יפה ושהיא לא חכמה במיוחד אבל היא רזה. המשפט הזה חדר לתוכי כל כך וכל כך פגע בי שפתאום עירר את כל הביטחון שלי, אני כבר לא מרגישה סקסית ולא מרגישה יפה, אני מרגישה גדולה, גדולה מידי.
בקיצור אחרי כל כך הרבה דיאטות הבנתי שזה לא בשבילי והחלטתי ללכת על קיצור קיבה, הניתוח הולך ומתקרב ואני חושבת לעצמי האם אני כל כך פסיכית שאני מסוגלת שיחתכו אותי יכניסו לי גוף זר לגוף ליחיות הרמת חיים הרבה יותר נמוכה, לא להנות מאוכל יותר בגלל שכמה טמבלים לא יגידו לי את הדברים האלה? והתשובה היא כן אני חושבת שזה קצת פסיכי, זה לא הפתרון הכי טוב בשבילי אבל זה הפתרון היחיד..
תודה לכן על ההקשבה...
נטלי
