>שם הבלוג הוא "יום אחד אולי"... ובקשר אלי... אני עדיין בשמירת שבת חלקית...לא מרגישה ממש קשר לכל הדברים האלה...קידוש, תפילות...לא אוהבת את זה ולא מתחברת לזה... כשאני אומרת "באופן חלקי" אני מתכוונת שיום יבוא ואני לא אשמור, כי נמאס לי שכדי לרצות איזה אלוהים שעושה לי הרבה צרות, אני צריכה כל הזמן לא לעשות דברים...הכל "אסור" ו"צריך"...ומה שמותר- מיותר... יותר מזה..העולם הדתי מלא סטיגמות, כורי היתוך שכאלה, שאני לא אוהבת, שאי שונאת.. אני לא באה מבית חרדי, כך שאין לי טענות כלפי משפחתי הפרזיטית... אבל גם בזה יש משהו... יש לי עוד מיליון ואחת סיבות, אני לא אפרט כאן הכל... זהו.. סה"כ טוב לי בחיים...שלא תחשבו לרגע שלא
וכן, אחלה של חתימה. משפט חזק. אמנם את זכויות היוצרים נשמור לניטשה, אבל זה לא מונע מאנשים להעביר לי או לרייצ' תמורה כספית או סטייקים כאוות נפשם (רק אל תעבירו את זה לאדמו"ר, הוא אוכל הכל לבדו)
אני יהודי רעב ללא אוכל. רחמנות יהודים טובים רחמנות!!!! עכשו שמתבחבשת התמתנה היא יכולה להיות מנהלת דגולה. רגע בעצם מכירת נהול הפורום מי מוכן לשלם סטייק אחד?? רגע שמעתי שתים??
עד הכתף? אמה? איזו אמה? עד המרפק? ואם החולצה לא מסתירה את המרפק? ואם כן אבל כשאת מרימה את היד רואים אותו? את יודעת שזה מחטיא. המנהלת שלנו תמיד הקפידה לומר בעדינות ``רואים לך את היצר הרע``
רק המנהלת? מיטב המורות היו נוהגות להעיר לנו כאשר בימי אוגוסט החמים העדפנו שלא לסבול, והפשלנו מעט את השרוול. רחמנא... שישימו מזגנים, אז אולי נשאיר את היצר הרע בשרוול. מה לעזאזל הם עושים עם כל התקציב המטורף שהם מקבלים?