חדשה פה...

חדשה פה...

היי לכולם! אני חדשה פה בפורום, וגיליתי אותו רק היום - בעזרתן של בנות מהאתר של באופן טבעי. לא ציפיתי לפורום לידות בית בארץ, כי שמעתי שזה נורא קשה לתכנן ולבצע לידת בית, ולכן חשבתי שהן כל כך נדירות, שלא יהיה פורום כזה. אני גרה בסקוטלנד כרגע. חודשיים אחרי המעבר לפה נכנסתי להריון, והלידה מתוכננת להיות באוגוסט פה. בהתחלה חשבתי, שאני אלד בבי"ח, כי ככה נולדתי וככה אני מכירה את העולם. אבל לפני כמה שבועות נפתחתי לנושא של לידות בית, והוא קוסם לי! בעיקר בתור אחת שנהיית חולה רק מלהיכנס בדלתות בית חולים ולא סומכת על רופאים בכלל! איך נפתחתי לנושא? קראתי סיפורי לידה מפה, והבנתי מהם, ששירותי הבריאות פה מציעים ליולדת עם הריון תקין ללדת בבית, עם מיילדת מטעמם. זאת אומרת, שאנחנו לא צריכים לשלם את המיילדת באופן פרטי, ויש גיבוי של בי"ח עם אמבולנס והכל, אם חו"ח צריך, וזו בהחלט הקלה, למרות שאם אני רוצה להצליח בלידת הבית, אסור לי לחשוב על האפשרות הזו בכלל. כזו אני. רק בעלי ואחי הצעיר (בן 18 ונמצא בארץ, כך שזה לא ממש עוזר...) יודעים על הרצון שלי בלידת בית. בעלי מאוד תומך, מתעניין ובעד. לאמא שלי אני לא אספר על אחרי הלידה, וזה מאוד כואב לי. יש לנו יחסים מאוד מסובכים, והיא מאוד ביקורתית כלפיי. עוד לפני שחשבתי בכלל על לידת בית, היא אמרה על ההריון: "רק שלא תלדי לי בבית!". בשבילי זה סימן, שהיא מכירה אותי כמו שאמא מכירה את בתה (הפתיע אותי), אבל לא מקבלת אותי כפי שאני. במצבים כאלה יותר מבעבר אני חושבת לעצמי: הלוואי ואמא שלי היתה אחרת... אני מאוד מתפתה לספר לה ולשכנע אותה בנושא, כך שהיא תעבור לתמיכה בי, אבל אני חוששת שהיא לא תשתנה בקטע הזה. אה, ואחרי ששיתפתי, יש לי שאלה: קראתי איפשהוא, שבארץ ממליצים ללדת בבי"ח, אם משקל העובר עובר את ה 4 ק"ג. האם זה נכון? אם כן, למה? מהם הסיכונים בבית בעקבות עובר גדול? האם זה נכון גם לבחורות ממש גבוהות (1.78 מ') ורחבות אגן? היה כיף לשתף. מקווה לתגובות. המשך חג שמח!!!
 
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif גם אני בניכר

אם כי הניכר שלי רחוק משלך
ואני צפויה ללדת חודשיים לפנייך
לי זהו הריון שלישי, לידה ראשונה בבית אחרי שתי לידות בי"ח (AND NEVER AGAIN). גם אני חששתי מאוד לשתף את אמי אבל אם תעשי פה חיפוש קליל תראי שבסוף דווקא הסתדר לנו יופי, והיא אפילו מגיעה ללידה (כלומר מכוונת להגיע, אבל תבוא רק שבוע לפני התל"מ כך שיכול להיות שאלד קודם לכן). ולשאלותייך - אני חושבת שכל מקרה לגופו, וזה משהו שחשוב להתייעץ עם המיילדת לגביו. למה את חושבת שיהיה לך עובר מעל 4 ק"ג? אגב, אם אני לא טועה מדובר בהערכה של 4.5 ק"ג ולא 4 (הבדל עצום). דיברתי בזמנו עם המיילדת שלי על לידת תינוק גדול (שלי דווקא לא היו גדולות, הכי גדולה שלי שקלה 3.410 והשניה 3.050) והיא אמרה לי כמה דברים: קודם כל, אשה גדולה ורחבת אגן, במיוחד כזו עם כפות רגליים גדולות יותר, תוכל לרוב ללדת תינוק גדול יותר (כנראה שיש איזו קורלציה בין אורך כפות הרגליים לרוחב הפנימי של האגן... זה מעניין, לא?). דבר שני, גם אם האשה קטנה ויש לה תינוק גדול, זה עדיין לא אומר שהיא לא תוכל ללדת תינוק גדול יותר. כל מקרה לגופו, וזה תלוי מאוד מאוד בתמיכה שהיא מקבלת, באמונה העצמית שלה ביכולת שלה ללדת תינוק גדול, ובאמונתם של התומכים בה (למשל אם יש לה רופא שאוטומטית שולח אותה לקיסרי או "מזהיר" אותה שלא תוכל ללדת וגינאלית, זה ישר שם אותה בקבוצת סיכון כי זה מוריד את האמונה העצמית שלה והיכולת להתמודד עם הלידה). סיכונים בבית הם ככל הידוע לי, בעיקר תקיעת כתפיים.
 
רוני, באיזה ניכר את??

המון תודה על התגובה. עודדת אותי מאוד. העניין עם כפות הרגליים מאוד מנחם אותי, ואני אבדוק אותו גם עם המיילדת שלי. אולי סוף סוף יהיה יתרון כלשהוא לכפות הרגליים הענקיות שלי, שגורמות לי רק עוול בכל חיפוש אחר נעליים... אני ממש מקנאה בך, שהצלחת לשכנע את אמא שלך לגבי לידת הבית, ושאת אפילו רוצה אותה ליידך בלידה. אצלי אני חסרת תקווה. אמא שלי תמיד חושבת מה שכולם חושבים. אין לה דעה משל עצמה, והיא מאמצת את דיעת הרוב. מאוד חשוב לה להיות "נורמאלית" לפי הגדרת הרוב בחברה. היא גם יודעת שאני ממש לא כזו, ומאוד מסתייגת מהדרכים שלי בגלל זה. גם אם אני אתן לה לקרוא מליון מאמרים בעד לידת בית, היא לא ממש תפנים את זה. אני מעדיפה לא לספר לה, אבל מודה שקשה לי עם זה מאוד, כי הייתי רוצה שיהיה אחרת. אם אני ממש כנה, אז למעשה אי השיתוף איתה נותן לי גם קצת תוספת רצון להוכיח, שאני כן יכולה ללדת בבית. אני מאוד רוצה להוכיח את זה לעצמי, רוצה לחוות את זה כמשהו שיישאר איתי לכל החיים, ולא כטראומה. אבל אני גם רוצה להוכיח לה את צדקתי - לאחר מעשה. אני יודעת שרוב הסיכויים שתהיה לנו מריבה נוראית בנושא אחרי הלידה, אבל אולי נוכל גם לצמוח ממנה. לפני הלידה אני לא מוכנה למלחמות האלה איתה. אני צריכה את כל האנרגיות שיש בי בשביל הלידה. לא רוצה להסתכן בהגעה למצב, שהלידה תתקרב, והיא עדיין לא תעבור לתמיכה בעניין, ואז הביקורת והקיטורים שלה רק יעיקו עליי ויפריעו ללידה שלי. וגם אם היא לא תהיה פה, היא תתקשר כל 5 דקות. וגם אם אני אנתק את הטלפון, עצם הידיעה שהיא מנסה להתקשר ולא מאמינה בי תקשה עליי. אז איפה את נמצאת? איך עובדת שם לידת בית? זה משהו שעושים דרך קופת חולים או באופן פרטי? אם דרך קופת חולים, באיזה שבוע היית צריכה להודיע להם על ההחלטה, ואיך זה בדיוק עובד (מגיעה אלייך מיילדת אחת? את נפגשת איתה לפני הלידה? וכו').
 

סטיוויה

New member
הי

אני מאד מבינה לליבך בעניין האמא. גם לי יש אמא כזו,פחות או יותר.ואצלי גם היה עניין של לידה בניתח קיסרי. אני נולדתי בניתוח וכך גם אחי. והלידה הראשונה שלי הסתיימה בניתוח והיה בתוכי מקום שגם היה חייב לשבור את השרשרת הזו וללדת אחרת לגמרי מאימי. אני חושבת שאם הייתי נותנת לה חומר לקרוא,ספרים וכ'ו זה היה עוזר קצת לשכך את הפחדים. אבל כנראה שיש כאן דינאמיקה שהאימהות שלנו חייבות תמיד לומר,מה שלא יהיה,את ההיפך ממה שאנחנו אומרות. וזה לא משנה כמה נשכנע אותן. אני חושבת שזה רעיון טוב להחליט לא לשתף אותה בהחלטה שלך ללידת בית. אבל,ואבל גדול...אבל את חייבת לעבוד עם עצמך על החלקים הללו בתוכך. החלקים של הילדה הקטנה שעדיין רוצה או מקווה שאמא תקבל אותה ככה כמו שהיא.את צריכה להגיע ללידה כאישה עצמאית,עצמתית שיודעת מאיפה היא שואבת תמיכה ומחשבות חיוביות. ומאיפה לא. ולא לכעוס על המקומות שלא נותנים תמיכה. אלא פשוט להכיר בהם ולשחרר אותם באהבה. חוץ מזה נראה לי שאין לך שום בעיה עם לידה בכלל ולידה ביתית בפרט. ברוכה הבאה והריון נפלא
 
לסטיוויה

מאוד אהבתי את מה שכתבת. זה כל כך נכון. אני יודעת, שאני עדיין צריכה לעבוד על עצמי, ומאוד מקווה להגיע להישגים מספקים עד הלידה. אני עכשיו בשבוע ה 22, כך שיש לי עוד לא מעט זמן בשביל זה. אני מרגישה ששיעורי היוגה עוזרים לי מאוד בזה. לפני ההריון לא ממש אהבתי יוגה, ולא הרגשתי טוב אחרי. אבל לפני 2-3 שבועות התחלתי קורס יוגה בהריון, וזה כל כך מחזק אותי. אני אחרי כל שיעור מרגישה כמו לביאה שמסוגלת להכל!!! תודה לך על ההבנה וההארה!
 
אני בארה"ב - חוף מזרחי

או ליתר דיוק, דרום ניו ג'רסי. כמעט כמו כל דבר אחר בארה"ב, כולל טיפולים רפואיים (אפילו קונבנציונליים), הכל פה נעשה באופן פרטי. יש לנו ביטוח רפואי, כמובן, אבל הוא לא מכסה את כל הלידה אלא רק חלק ממנה (אם בכלל את מבנות המזל שהביטוח שלהן מוכן לכסות להן את זה - אצלי יש כיסוי של חלק מהלידה כחלק מה BENEFITS שלי). אין פה קופות חולים ובכלל אין רפואה ציבורית, למעט רפואה ציבורית למעוטי יכולת (שלצערי, ברוב המקרים גם נראית ככה
). לביטוח שלי צריך להודיע כמה שיותר מהר על ההריון, על הרופא או המיילדת המטפלים בי, ועל מיקום הלידה המתוכנן. בלידת הבית ובמרפאת המיילדות שלי בחרתי מוקדם מאוד - שבוע או שבועיים לאחר שגיליתי שאני בהריון. הייתי בסביבות שבוע 8 או 9 כשיידעתי את הביטוח ולא היו שום בעיות (מלבד זה שהודיעו לי שבגלל שמדובר במרפאת מיילדות פרטית, ולא כזו ששייכת לביטוח שלי, הכיסוי הוא רק חלקי). כך שיוצא לי לשלם קצת יותר מ-2000 דולרין טבין ותקילין, והשאר הביטוח. אצלי זה כולל לא רק את הלידה עצמה, אלא גם מעקב רפואי אצל המיילדות (פעם בחודש עד שבוע 28, ואז פעם בשבועיים, ומשבוע 36 פעם בשבוע) שמפנות אותי לכל הבדיקות שאני בוחרת לעשות, ביקור בית אחד או שניים לפני הלידה, ועוד מס' ביקורים לאחר הלידה (ביקורי בית וגם במרפאה). אם עליי לעבור לביה"ח במהלך הלידה, המיילדות נשארות איתי והן אלו שמנהלות את הלידה (ולא רופאי ביה"ח כמו שנהוג בארץ). במרפאה 2 מיילדות וגם מיילדת מתלמדת אחת שמסיימת את לימודיה בחודשיים הקרובים (היא איתן כבר כמה שנים). ללידה תמיד תמיד תגענה שתיים - או שתי המיילדות, או אחת המיילדות והמתלמדת, או מיילדת + דולה או תומכת אחרת שהן עובדות איתה. לגבי אמך - אני מסכימה עם סטיוויה. במיוחד אם את יודעת שאיתה לא יעזור בית דין, חשוב שתעבדי על זה עם עצמך ושלא תשאירי קצוות לא סגורים. יש לך עוד כמה חודשים עד הלידה וזה זמן טוב לעבוד על זה עם עצמך, כך תגיעי ללידה שלמה ומזומנה
 

אשכר ש

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

איזה כייף שיש פתיחות לנושא אצלכם ושזה מסובסד. האם את יכולה לבחור כל מיילדת שאת רוצה? לגבי משקל התינוק, "על הנייר" זה אכן 4 ק"ג, אבל בד"כ צריך לברר זאת מול המיילדת בפגישה, כי הן נוטות להיות גמישות עם זה וליילד גם תינוקות במשקל גדול יותר. תרגישי חופשי לשאול כל דבר העולה על רוחך וחג שמח!
 
תודה! אני ממש שמחה להיות פה

ושמצאתי את הפורום הזה! תודה על המידע על הכללים "על הנייר" לגבי משקל התינוק המשוער. לשאלה על בחירת מיילדת: אם אני יולדת בבית דרך הקופה (יש רק "קופת חולים" אחת: NHS שזה NATIONAL HEALTH SERVICES), אין אפשרות לבחור את המיילדת. אני רק מקווה, שאני אוכל להכיר את כל המיילדות באיזור שלי (אני חושבת שיש 6 כאלה) עוד לפני הלידה, כך שלא תבוא לי מישהי ממש זרה לי - העיר מחולקת לאיזורים, ובכל איזור יש "קהילת מיילדות" שהיולדת משתייכת אליה אוטומטית, גם לבדיקות וכו'. אם אני רוצה לבחור לעצמי מיילדת, חייבים לקחת מיילדת פרטית, שתעלה סכומי עתק. אני יודעת שזה יקר בארץ, אז תחשבו שזה פה עוד הרבה יותר יקר...! בינתיים אני מקווה, שלא יהיה צורך באפשרות הזו, בעיקר כשאני מתכננת לקחת דולה, בתקווה שאמצא מישהי שמתאימה לי. דרך אגב, ביום ד' הקרוב אנחנו הולכים לספר במרפאה בפעם הראשונה, שאנחנו מתכננים לידת בית. נראה איך הם יגיבו... אני מקווה שהם באמת פתוחים לנושא כמו החוק, ושהחוק הוא לא רק אשלייה. פשוט שמעתי כבר על מקרים, שרופאים עשו מניפולציות וניסו להפחיד יולדות, שהן חייבות ללדת בבי"ח, למרות שלא היתה סיבה ממשית. אבל אני לא ממש פוחדת מזה, כי בעלי תומך בי ויעזור לי, אם יהיה צורך להיאבק איתם בנושא, ויש לי מדריכת יוגה מדהימה, שמאוד מתמצאת ותומכת בלידות בית (כתבה על זה גם ספר), ויש לי הרגשה, שאם יהיה צורך, היא גם תעזור לי בזה. תחזיקו לי בכל זאת אצבעות, שזה יילך טוב, ושהרופא או המיילדת לא יספרו לנו שטויות ולא יעצבנו אותנו סתם...
 

swann

New member
הי וברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

גם אצלינו, בקנדה, מיילדות זה משהו מסובסד מהממשלה ואפשר ללדת איתן או בבית חולים או בבית, בהנחה שההריון לא בסיכון כמובן. לגבי משקל התינוק, כמו שהמיילדת שלי אמרה - הן מתחילות לדאוג (לא משנה היכן הלידה אמורה להתרחש) רק אם נראה להם שהעובר קטן מדי. עוברים גדולים מתפתחים ככה אצל אמהות שאמורות ללדת אותם ככה. גם אם טבעי.
 
תודה swann

מעניין אותי מה נחשב להריון בסיכון. אני משערת שיהיה לי קצת יותר מדיי משקל (אני בטח אעלה עד הסוף בסביבות ה 20 ק"ג...), ושיהיו לי בעיות של ורידים ברגליים. גם דברים כאלה נחשבים להריון בסיכון? הכי היה עוזר לי לקבל רשימה של דברים שנחשבים (ובצדק) להריון בסיכון, כך שהלידה חייבת להתרחש בבי"ח. תודה!
 
אלו שאלות מצויינות לשאול את המיילדת

יש דברים כלליים שרוב המיילדות פועלות לפיהן, ויש דברים אישיים שכל מיילדת מחליטה בעבור עצמה (או לפעמים, חייבת לפעול לפי נהלים מסויימים). משקל גבוה לא בהכרח שם אותך ברמת סיכון, אלא אם כן את מגיעה לרמת OBESE. אני למשל, עולה מינימום 20 ק"ג בכל הריון או יותר, והמיילדת שלי אמרה לי שמבחינתה זה סבבה (ואני מראש לא רזה במיוחד, כך שאת ההריון אני גומרת בערך במשקל של
ה). גם ורידים לא נראים לי בעיה, אלא אם כן זה גורם לבעיית סירקולציה רצינית... רעלת הריון, למשל, היא סיכון ולא יילדו אותך בבית איתה. סכרת הריונית לפעמים נחשבת ולפעמים לא - תלוי במיילדת. תינוק קטן מידי שנראה כי לא מתפתח היטב. לידה שמתרחשת לפני 37 שבועות או אחרי 42 שבועות (שוב, יש מיילדות גמישות יותר)... יש מיילדות שמחשיבות נתוח קיסרי קודם לסיכון, ויש שמוכנות ליילד VBAC בבית. את יודעת איפה את יכולה לקבל המון מידע? בספר "ללדת בבית" של אילנה שמש. הוא בעברית, הוא ממצה, הוא מלא מידע שמתאים לא רק ללידה בבית בישראל עם אילנה אלא גם (ברוב המקרים) ללידות בית באופן כללי, ויש בו המון תמונות וסיפורי לידה מרנינים
 
יש בזה משהו.... אבל בכ"ז

אני הרגשתי שרוב המידע שהיא נתנה שם היה בר תוקף גם עבורי (שלא יולדת עם אילנה ובכלל לא בישראל). מה שכן, אני חושבת שהכי הרבה מידע שספציפי ליולדת הספציפית ולמיילדת הספציפית, ניתן לקבל ישירות מהמיילדת. לכבוד היולדת בניכר, הנה שוב קישור לשרשור בנושא "מה לשאול את המיילדת". ואצלי, לפחות, זה לא נגמר בתשאול הראשוני אלא ממשיך בכל פגישה ופגישה. תמיד יש לי עוד דברים לשאול שעולים בראשי לפני הפגישה, או דברים שעולים במהלך הפגישה. מכיוון שאת המעקב כולו אני מבצעת אצלן, יש לי הזדמנות לשאול בכל חודש (ועכשיו פעמיים בחודש
) את מה שמטריד אותי.
 

Manty

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

את מכירה את האתר הזה? ממליצה לך לקרוא בו כדי למצוא תשובות צפציפיות ללידה ב U.K בהצלחה
 
תודה!

כן, אני מכירה את האתר, וכבר קראתי כמעט את כולו. אם אני לא טועה, שם היו גם סיפורי האימה לגבי יולדות שתכננו ללדת בבית והמערכת נסתה לשכנע אותן, או אפילו לומר להן בפירוש שזה בלתי אפשרי (אין מספיק מיילדות בתאריך שלך וכד'), למרות שאין להם שום זכות. לפי החוק זכותה של היולדת ללדת בבית או בבי"ח, ועל המערכת לספק לה את האמצעים לכך. האתר באמת מאוד טוב. עדיין יש הבדל בין אנגליה וסקוטלנד, כי לכל אחת מהן יש את ה NHS שלה, ואפילו בתוך סקוטלנד יש הבדלים בין הערים/ישובים. רק לדוגמא, אני בעיר הבירה אדינבורו, ופה נותנים לנשים בהריון רק אולטראסאונד אחד כל ההריון - בשבוע ה 12, ובכל סקוטלנד (עד כמה שידוע לי) נותנים עוד אחד נוסף, בשבוע ה 20. בגלל זה אני חושבת שאני חייבת בעיקר לדבר עם אנשים מהעיר שלי, ואולי אפילו מאיזור המגורים שלי. גם אנשי המערכת הרפואית וגם נשים עם נסיון ו/או ידע. שוב תודה רבה!
 
גם בישראל, רוב הבדיקות נעשות באופן

פרטי... תלוי בקופה ואם יש לך ביטוחים משלימים או לא (שלא לכל האוכלוסיה יש). אם תקראי קצת בפורום הריון ולידה השכן, תראי שכמעט כל ההריוניות עושות סקירות פרטיות ובדיקות פרטיות ומשלמות אלפי שקלים על ה"זכות" הזו לעשות המוני בדיקות אולטראסאונד מיותרות. פרטי, לדעתי, תוכלי לעשות בכל מקום בגלובוס.
 

debby12

New member
מנהל
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

לפורומנו ה"שווה". גמני בניכר - ארה"ב חוף מזרחי. שאלת לגבי גורמי סיכון ש"פוסלים" ללידת בית. זה כולל דברים כמו: לחץ דם גבוה או רעלת הריון (פרה-אקלמפסיה באנגלית); מצג עכוז של העובר - כשהישבן שלו כלפי מטה; כשהעובר גדול מאוד או קטן מאוד; שיליית פתח - עלול לגרום לדימומים; בעיות בקרישת דם או להיפך נטיה לקרישים. יש בטח עוד - זה מה שעולה לי בראש כרגע. לגבי מה שתיארת שמנסים לשכנע יולדות שלא ללדת בבית - תראי יכול להיות שלפעמים זה עם סיבה רפואית משכנעת. אין אחת כמוני שונאת בתי חולים ורופאים היסטריים, כך שאני לחלוטין מבינה את הכיוון שממנו את כותבת. אבל יש מצבים שבהם הסיכון גדול יותר. ושוב - זו תמיד בסוף החלטה שלך מה לעשות - אבל שווה ללמוד את הנושא כדי שתמיד תוכלי לקבל החלטה מושכלת. הלידה הראשונה שלי תוכננה כלידת בית אבל בסוף לצערי היתה בבית חולים בגלל התקף חמור של רעלת הריון. ולא הייתי זקוקה לצערי לשום המלצה לבוא לבית חולים -- היו לי קשיי נשימה ניכרים.... סליחה שיצאה לי הודעה קצת שלילית. מה שאני בעצם רוצה לכתוב זה שלדעתי חלק מההכנה ללידה זו "עבודת ראש" שתכין אותך לזרום עם דברים וכו' (אולי זו גם בכלל הכנה טובה להורות - שגם בה לא הכל יוצא כמו שמתכננים
ואסיים שוב בברוכה הבאה - ואיחולים להריון רגוע ולידה חוויתית
 

debby12

New member
מנהל
רקכשיו ראיתי...

אני בריצות מסביב לבית כי יש לנו אורחים לברביקיו בחצר בצהריים. שלום גם לך
. מה שלומך? תזכירי מתי התל"מ שלך? (את כבר בתשיעי?). ומה שלום הבת המיילדת?
 
שלומנו נפלא ../images/Emo24.gif

איזה תשיעי ואיזה נעליים - עוד כמה ימים אני נכנסת לשמיני. אבל אם היית רואה אותי היית חושבת שאני בדרך להתפוצץ
התל"מ - 20 ביוני. הבת המיילדת מתוקה כהרגלה, אבל השוס הגדול הוא אחותה בת השנתיים ו-8 שנגמלה מחיתולים תוך 4 ימים. יופי לנו
 
למעלה