הריון ולידה בנכר
New member
חדשה פה...
היי לכולם! אני חדשה פה בפורום, וגיליתי אותו רק היום - בעזרתן של בנות מהאתר של באופן טבעי. לא ציפיתי לפורום לידות בית בארץ, כי שמעתי שזה נורא קשה לתכנן ולבצע לידת בית, ולכן חשבתי שהן כל כך נדירות, שלא יהיה פורום כזה. אני גרה בסקוטלנד כרגע. חודשיים אחרי המעבר לפה נכנסתי להריון, והלידה מתוכננת להיות באוגוסט פה. בהתחלה חשבתי, שאני אלד בבי"ח, כי ככה נולדתי וככה אני מכירה את העולם. אבל לפני כמה שבועות נפתחתי לנושא של לידות בית, והוא קוסם לי! בעיקר בתור אחת שנהיית חולה רק מלהיכנס בדלתות בית חולים ולא סומכת על רופאים בכלל! איך נפתחתי לנושא? קראתי סיפורי לידה מפה, והבנתי מהם, ששירותי הבריאות פה מציעים ליולדת עם הריון תקין ללדת בבית, עם מיילדת מטעמם. זאת אומרת, שאנחנו לא צריכים לשלם את המיילדת באופן פרטי, ויש גיבוי של בי"ח עם אמבולנס והכל, אם חו"ח צריך, וזו בהחלט הקלה, למרות שאם אני רוצה להצליח בלידת הבית, אסור לי לחשוב על האפשרות הזו בכלל. כזו אני. רק בעלי ואחי הצעיר (בן 18 ונמצא בארץ, כך שזה לא ממש עוזר...) יודעים על הרצון שלי בלידת בית. בעלי מאוד תומך, מתעניין ובעד. לאמא שלי אני לא אספר על אחרי הלידה, וזה מאוד כואב לי. יש לנו יחסים מאוד מסובכים, והיא מאוד ביקורתית כלפיי. עוד לפני שחשבתי בכלל על לידת בית, היא אמרה על ההריון: "רק שלא תלדי לי בבית!". בשבילי זה סימן, שהיא מכירה אותי כמו שאמא מכירה את בתה (הפתיע אותי), אבל לא מקבלת אותי כפי שאני. במצבים כאלה יותר מבעבר אני חושבת לעצמי: הלוואי ואמא שלי היתה אחרת... אני מאוד מתפתה לספר לה ולשכנע אותה בנושא, כך שהיא תעבור לתמיכה בי, אבל אני חוששת שהיא לא תשתנה בקטע הזה. אה, ואחרי ששיתפתי, יש לי שאלה: קראתי איפשהוא, שבארץ ממליצים ללדת בבי"ח, אם משקל העובר עובר את ה 4 ק"ג. האם זה נכון? אם כן, למה? מהם הסיכונים בבית בעקבות עובר גדול? האם זה נכון גם לבחורות ממש גבוהות (1.78 מ') ורחבות אגן? היה כיף לשתף. מקווה לתגובות. המשך חג שמח!!!
היי לכולם! אני חדשה פה בפורום, וגיליתי אותו רק היום - בעזרתן של בנות מהאתר של באופן טבעי. לא ציפיתי לפורום לידות בית בארץ, כי שמעתי שזה נורא קשה לתכנן ולבצע לידת בית, ולכן חשבתי שהן כל כך נדירות, שלא יהיה פורום כזה. אני גרה בסקוטלנד כרגע. חודשיים אחרי המעבר לפה נכנסתי להריון, והלידה מתוכננת להיות באוגוסט פה. בהתחלה חשבתי, שאני אלד בבי"ח, כי ככה נולדתי וככה אני מכירה את העולם. אבל לפני כמה שבועות נפתחתי לנושא של לידות בית, והוא קוסם לי! בעיקר בתור אחת שנהיית חולה רק מלהיכנס בדלתות בית חולים ולא סומכת על רופאים בכלל! איך נפתחתי לנושא? קראתי סיפורי לידה מפה, והבנתי מהם, ששירותי הבריאות פה מציעים ליולדת עם הריון תקין ללדת בבית, עם מיילדת מטעמם. זאת אומרת, שאנחנו לא צריכים לשלם את המיילדת באופן פרטי, ויש גיבוי של בי"ח עם אמבולנס והכל, אם חו"ח צריך, וזו בהחלט הקלה, למרות שאם אני רוצה להצליח בלידת הבית, אסור לי לחשוב על האפשרות הזו בכלל. כזו אני. רק בעלי ואחי הצעיר (בן 18 ונמצא בארץ, כך שזה לא ממש עוזר...) יודעים על הרצון שלי בלידת בית. בעלי מאוד תומך, מתעניין ובעד. לאמא שלי אני לא אספר על אחרי הלידה, וזה מאוד כואב לי. יש לנו יחסים מאוד מסובכים, והיא מאוד ביקורתית כלפיי. עוד לפני שחשבתי בכלל על לידת בית, היא אמרה על ההריון: "רק שלא תלדי לי בבית!". בשבילי זה סימן, שהיא מכירה אותי כמו שאמא מכירה את בתה (הפתיע אותי), אבל לא מקבלת אותי כפי שאני. במצבים כאלה יותר מבעבר אני חושבת לעצמי: הלוואי ואמא שלי היתה אחרת... אני מאוד מתפתה לספר לה ולשכנע אותה בנושא, כך שהיא תעבור לתמיכה בי, אבל אני חוששת שהיא לא תשתנה בקטע הזה. אה, ואחרי ששיתפתי, יש לי שאלה: קראתי איפשהוא, שבארץ ממליצים ללדת בבי"ח, אם משקל העובר עובר את ה 4 ק"ג. האם זה נכון? אם כן, למה? מהם הסיכונים בבית בעקבות עובר גדול? האם זה נכון גם לבחורות ממש גבוהות (1.78 מ') ורחבות אגן? היה כיף לשתף. מקווה לתגובות. המשך חג שמח!!!