חדשה פה.

חדשה פה.

דבר ראשון שמחתי לדעת שיש פורום כזה. ואמממ זהו ניראה לי.. חצי שנה....חצי שנה שאני עושה הכל כדי שהיא תיהיה מאושרת. חצי שנה שאני מקטינה את עצמי עד אפס כדי שאני אוכל להיות שם בישבילה. חצי שנה שהיא ספק נמצאת ספק לא.חצי שנה שהיא הולכת ובאה באה והולכת ואני עוקבת בלי לפספס. חצי שנה שהיא עם חיוך.חיוך שאני לא מאמינה לו.חצי שנה שהיא מהלכת ממקום למקום.לא מוצאת את עצמה. חצי שנה שהיא נשמה גוססת בגוף חי לגמרי. חצי שנה שבה אין לה מושג למה היא קמה בבוקר.היא פוקחת את העינים וסוגרת אותם שוב.חצי שנה שאין לה טעם לחיות. חצי שנה שהיא לא נושמת.שהיא חנוקה.שהיא מרגישה שלקחו לה הכל. חצי שנה שאני מנסה לעלות לה חיוך.חצי שנה שאני מבקשת מכל כוכב שנופל וגם שלא שיתן לי צ'אנס. חצי שנה שאני מנסה להבין אותה.חצי שנה שאני מנסה להראות לה שיש דרך אחרת. חצי שנה שאני עושה כל מה שאני יכולה כדי להחזיר לה את הניצוץ. חצי שנה שכל מה שמעסיק אותי זה היא.חצי שנה שהיא נמצאת בעולם משלה.לא מוציאה את הראש החוצה. חצי שנה שהיא שונאת את עצמה.חצי שנה שהיא לא מצליחה להשלים עם הטעויות שלה. חצי שנה שבה אני מנסה להסביר לה שהיא רק בנאדם.חצי שנה שכואב לה. חצי שנה שאני יודעת כמה שהיא רצתה להיות מאושרת ולא הצליחה. חצי שנה שהיא לא נותת לי להתקרב.לא נותת לי להיכנס.חצי שנה שאני לא יודעת מי היא. חצי שנה שהיא מחוסרת כוחות. חצי שנה שהיא בוכה כל לילה.חצי שנה שהיא מחפשת לברוח.חצי שנה שהיא בנאדם עצוב. חצי שנה שאני מנסה להתקרב.חצי שנה שאני חושבת שהצלחתי להגיע אליה. ואז כל פעם היא מוכיחה לי מחדש שלא. חצי שנה שהיא מתנצלת ואני סולחת. חצי שנה שבה קורה הכל חוץ מימה שהיא רוצה שיקרה. חצי שנה שבה אני מבינה יותר ויותר מהו הפירוש האמיתי של המילה עצב. חצי שנה שאני לא מוותרת לה על כלום והיא מוותרת על הכל. חצי שנה שאני מנסה לנהל מערכת יחסים של שניים. חצי שנה שהדבר היחיד שאני רוצה זה שתחייכי.אבל לא חיוך חובה.חיוך אמיתי. חצי שנה שאני מנסה להחזיר לך דברים ששכחת.שמחקת שהחלטת לנטוש. חצי שנה שהמחשבות רצות בראש ולא נותנות לנוח.חצי שנה שהלב כאוב. חצי שנה.. .ובדקה אחת..בשישים שניות. היא מחזירה לך את הכל.ולוקחת שוב..
 
ממ ההודעה הקודמת נשלחה מהר מידי.

וניראה לי שלמדתי את המסר שכתבת בדרך הקשה..
 
במילא

אין כזה דבר דרך קלה. תמיד משהו יפריע, ויקשה על הדברים. רק צריך לדעת לנסות להתמודד. ובסופו של דבר להבין, ללמוד ובעיקר לחוות.
 
כן אתה צודק..

אבל לא יודעת..ליפעמים לומדים ממקרים של אנשים אחרים.לפעמים התשובה ישר מופיעה לך מול העינים בשלט גדול.. אבל אחרי חצי שנה..זה קצת הרבה זמן... אבל כן אתה צודק.צריך להתמודד/ללמוד.ואני בשלב הזה. סך הכל עשיתי כל מה שיכולתי ואני שלמה עם עצמי.
 
צודקת* (אני בת)

ולהיות שלמה עם עצמך זה הכי חשוב. יודעת מה אומרים, בסופו של דבר הכל זכרונות. בהצלחה
 

מורן א

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

הזמן מרפא הכל ועם הזמן, הכאב נחלש ומפנה מקומו לזיכרון שהולך ומתחזק ואף פעם לא נעלם. בהצלחה.
 
למעלה