הפתעת אותי מאוד עם המחיר
אני חייבת להודות.
לדעתי אני הולכת 20 צעדים ביום. אבל אני כן בדר"כ עולה ויורדת במדרגות (קומה 2) רק כי זה נראה לבת שלי "מאגניב".
עכשיו לנושא הכבד -
על פי רב אני לא סובלת מתחושות רעב.גם אם אני לא אוכלת אני לא מרגישה רעב (מה שהקל? עלי תמיד רזה עד סוף ההריון) אם אני עסוקה אני מדלגת על ארוחות בלי לשים לב בכלל. לא מרזה מזה כמובן עכשיו אבל מבחינת שובע/רעב אין לי בעיה.
האם אני יכולה להמשיך בתוכנית אוכל לאורך זמן זו כבר כן בעיה. ביומיום יש לי בדר"כ תפריט קבוע וגם אם אאלץ לחזור עליו לאורך שנים אני אסתדר. אני בכל מקרה מאוד בעייתית עם אוכל ולא אוכלת המון המון דברים ככה שבלי קשר לדיאטה המזונות שלי לא מגוונים במיוחד. אבל בסופי שבוע מתחילה הבעיה. בסופי שבוע אני אוכלת מחוץ לבית, אצל אמא, סבתא, וכן הלאה. ואז הרבה יותר קשה לעקוב אחרי תפריט קבוע, כי המארח לא יבשל לי ספציפית מה שאני צריכה. כשהיתי בדיאטת הלחם הכנתי לעצמי סנדויצים אבל בדיאטות אחרות זה יותר מקשה.
וכמובן מתוקים,מלוחים,קשקושים - בבית אני לא מחזיקה בכלל בכלל בכלל. ולכן (כנראה) נותר מצב שאני מתארחת ויש, מאוד קשה לי (לאחרונה) לעמוד בפיתוי.
לא הבנתי את הכונה שלך בהתיחסות לצ'יפס ועוגה (מעבר לכך שהם מזונות שאני לא מחשיבה כדיאטתים ומבחינתי לא מקובלים בדיאטה שלי)
אני בוחרת מה לאכול אבל יש טריגרים שיפעילו אותי. אני מסיימת (לא מתחילה) לאכול ואז מצטערת.
החלק שמדכא אותי (ובפרוש מדכא) שלא התמודדתי עם הדברים האלו בעבר. היתי רזה ואם במקרה היה אירוע או משהו ורציתי לרדת קילו שניים לפני עשיתי את זה בלי בעיה. גם בשנה הראשונה שאחרי הלידה ילדתי ללא כל ניסיון או מאמץ מיוחד כמעט את כל המשקל האדיר שהעליתי. ואז פתאום, בלי סיבה שאני מצליחה לשים עליה את האצבע, בלי לשנות הרגלי אכילה, בלי לשנות הרגלי ספורט - עליתי הכל בחזרה וזו פשוט מלחמה. כי כלום לא יורד.
היתה "הקלה" קטנה לפני כחצי שנה של חודשיים עם דיאטת הלחם שאחרי החודשיים עליתי חזרה את מה שירדתי, חודשים אחרי זה עליתי תוספת למשקל שהיתי בו בתחילת הדיאטה. וכלום לא מצליח לשנות את זה