עם הטענה שלך שאלו עובדות, אפשר להתווכח.
טולקין מתאר באריכות תנאי מזג אוויר, תוואי שטח וגיאוגרפיה וצמחיה שכביכול שולית. ג'ורדן מתאר באריכות סגנונות לבוש, בניה ומראה חיצוני של אנשים. מרטין מתאר בפרוטרוט תפריטי סעודות, פריטי לבוש וכלי זין. אני לא יודע מי מעביר סדנאות כתיבה. אני לא יודע מי לומד בסדנאות כתיבה. הנקודה היא שבעיני, גם אם אני משתעמם מתאורי הצמחיה של טולקין ותיאורי המאכלים של מרטין, אולי זה נחוץ. בסוגים כאלו של ספרות, הסופר מכניס אותך לעולם זר. עולם בו התרבות, הצמחיה, סגנון הלבוש והבניה ובעצם כמעט הכל, יכול להיות שונה. על מנת שתבין את העולם שנוצר בדמיונו של הסופר, על מנת להבין את הסביבה בה מתרחש הסיפור, ישנם תיאורים שיוצרים רקע. הרקע שולי אבל לא מיותר. בשבת האחרונה קראתי את "הסיפור שאינו נגמר". הספר פשוט ערימה של דרעק ספרותי. אבל הוא כתוב היטב, אולי בגלל זה אנשים אהבו אותו ונתנו לו פרסים. מבחינתי, בסיפור אין קו עלילה משמעותי חוץ מרעיון קטן, בסיפור אין חוקיות ועקביות. עלוב. אבל מסתבר שלא כולם חושבים כמוני. אחרת הספר לא היה זוכה בכל פרסיו. מה אני רוצה לומר פה ? ספרות זה עניין של טעם. והצורה בה אתה מביט על ספר ועל קו כתיבה, זו בסך הכל פרשנות. יכול להיות שבעיניך ובעיני איזה מעביר סדנאות כתיבה, קווי עלילה כאלה ואחרים הינם שוליים. בעיני מישהו אחר, אותם קווי עלילה תופסים מקום מרכזי יותר. אולי הסופר ניסה להביע משהו בנקודה הזו, נקודה שפספסת בגלל שצורת החשיבה וההסתכלות שלך שונה מזו של הסופר. אולי אדם שצורת החשיבה וההסתכלות שלו יותר קרובים משלך, לאלה של הסופר, יבין ויזדהה ואף יתעניין בזה הרבה יותר. לטולקין יש את הקסם שלו. אם מדובר בסגנון כתיבה ושפה, בצורה בה הוא מתאר נופים, ערים דמויות וסצנות. לסגנונו של טולקין, לפחות לדעתי ומן הסתם לדעתו של טולקין עצמו, ישנה חשיבות לתיאורים שתיאר ומעבירים לקורא עוד רושם על העולם שיצר. לרולינג יש את הקסם שלה. הסגנון שלה נועד לקהל אחר. הספרים מושכים ומהנים. אין בהם את העומק שיש בטולקין, אבל גם בהם יש מסרים מסויימים ומאפיינים אחרים שמושכים את הקורא אל העולם שציירה הסופרת. טולקין לא מכר הרבה ולא הלהיב עד כדי אובססיה מליוני קוראים בכל העולם רק בגלל "רעיון". זה כל המבנה. ואם אנשים אובססיבים לטולקין הרבה יותר מאשר להארי פוטר, ואם קהילות הטולקינאים מתאפיינות באנשים ברמה גבוהה לאין שיעור מקהילות חובבי הארי פוטר, שברובן מורכבות מילדות מטופשות בנות 13, זה אומר משהו. להשליך "סטנדרטים נמוכים" על סגנון שהעיק עליך, לא פוסל את הסופר וסגנונו, כי אם מצביע על העובדה שאתה לא מהטיפוסים שממש מתאימים לסגנון הזה. אולי זה פוסל אותך? צא וחשוב.