חדשה פה
אשמח להתייעץ איתכם.

חדשה פה
אשמח להתייעץ איתכם.

אמא לבן בכור בן שנה ו 9, איתי בבית מתוך בחירה.
לאחרונה עלתה התהייה האם להכניס אותו למסגרת. זה עלה על ידי משפחה וחברות שלי, אני ובן הזוג מאמינים בדרך שלנו של להיות איתו בבית.
אתמול היה לו יום הפוך וזה גרר אמירות מצד הוריי שהוא חייב מסגרת כי אין לו סדר יום וחייב חברה להתפתחות.
יש לנו סדר יום אם כי לא נוקשה כמו במסגרת, לגבי חברה, הוא כל היום איתי. יוצא לנו להפגש שעתיים לפחות כל יום עם חברים בגן שעשועים שלא תמיד הם בגילו אלא סביב הגיל שלו +-
אני בחודש 6, מבחינתי להשאר עם שניהם בבית עד... (אין לי צפי, מבחינתי כל החיים אבל ברור שזה לא יקרה).
החששות הם האם אני פועלת נכון? האם ילד בגילו לא זקוק לחברה במשך שעות רבות? האם אני לא פוגעת בהתפתחות שלו?
הוא ילד חכם לכל הדעות אבל אמירות מצד הסביב שילדים מתפתחים היטב רק במסגרת מעלות בי תהיות.
מה לגבי לגדל בבית ילד בן שנתיים ותינוק בן יומו?
אשמח לכל עצה.
אמא מבולבלת
 
ברוכה הבאה פרנצסקה שלי!

אני ממש מאמינה בכך שאין כללים. ממה שראיתי וחוויתי, לכל ילד ולכל אמא מתאים משהו אחר.
אני מכירה אמהות שהיו בחינוך ביתי עם ילדים בוגרים וסבלו מאד, ואמהות שחזרו לעבודה אחררי 9 שבועות מאושרות.
ההתנהגות החדשה של הבן שלך קשורה בוודאי ל'גיל ההתבגרות' של גיל שנתיים, אז תהיי שמחה על כך שהוא מתפתח נפשית 'לפי הספר'. טוב מאד שהוא רואה ילדים, גם אם גדולים ממנו, למשך טווח זמן משמעותי ביום.
יכולה להמליץ לך גם על יצירת קשר עם אמהות באיזורך, אפילו נסיעה למקום מעט מרוחק שווה לכם בילוי משמעותי עם ילדים קבועים.
כדאי לקחת בחשבון שתינוק חדש בבית פלוס ילד בן 2.5 יכול להיות מאד מאתגר בשבילך. ברמה נפשית וגם גופנית. אולי כדאי לבדוק מסגרת חלקית או לפחות בייביסיטר קבועה כבר החל מעכשיו, כדי שהתהליך (אם בכלל) יהיה הדרגתי
חשוב מאד מאד שתקשיבי לעצמך ולילד שלך, ותנסי לשמוע. אם אחד מכם יהיה אומלל בסיטואציה זה לא שווה את זה.
על עצמי אני יכולה להעיד שבגיל 6.5 חודשים הכנסתי את הבת שלי ל (מה שחשבתי שיהיה) שבוע מלא במסגרת 800-1600. יצא שעזבתי את העבודה ונשארתי איתה חצי שבוע בבית למשך עוד שנה.
אני מאמינה שזה היה שילוב מושלם של 'קצת אמא וקצת גן' ונהנתי מכל רגע. מצד שני היא ילדה סופר חברתית, תקשורתית ויצירתית וייתכן שעשיתי לה קצת עוול- אולי הייתה נהנית יותר בגן ב'משרה מלאה' בתקופה זו?
אף אחד לא יכול 'ללמד אותנו' מה נכון ורגשות האשמה והאחריות הם רק שלנו.
לכן אני אומרת- אל תקשיבי לי או לחמותך.. רק לעצמך ולילד.
 
היי

זכורות לי המחשבות האלו.
המחשבה שאין לה מספיק חברה
היום היא בת 6 עדיין בבית ועם 3 אחים, ילדה חברותית, פתוחה, מתחברת בקלות.
חברה מתחילה להיות רלוונטית לקראת גיל 3, עד אז ממילא זה רק משחק ליד ילדים אחרים ולא עם ילדים אחרים
וגם אז למה זה צריך להעשות בגן 8 שעות בלי אמא?
שעתיים ביום כל יום זה מלא בגיל הזה ואל תשכחי שהוא איתך, בסופר, בבנק, בדואר וכו' ובכל המקומות האלו הוא פוגש אנשים חדשים, יוצר אינטראקציות חדשות וכו'...
מוזמנת לקבוצה בפייסבוק אם יש לך "דיונים בנושא חינוך ביתי"
ותכל'ס? ברוב מדינות העולם לפני גיל 3 בכלל לא מדברים על מסגרת ומה אני אגיד לך... נראה שהעולם שורד
 

nuvnuv1

New member
יש די הרבה קבוצות הורים בחינוך ביתי שתוכלי להצטרך אליהן

הי פרנצסקה
יש די הרבה קבוצות הורים בחינוך ביתי שתוכלי למצוא בפייסבוק ולהצטרף לקבוצות הוואטסאפ שלהם, ואז יוצרים פעילויות ביחד עם הילדים, כך זה מאפשר ללו להיות גם בסוג של מסגרת חברתית, וגם מאפשר לך שינויים בשגרה עם הקטנצ'יק.
די קל למצוא אותן בפייסבוק.

בהצלחה
 
יש קבוצה גדולה בהוד השרון

אם יש לך פייסבוק חפשי "גדלים בבית באיזור השרון"
(אנחנו לא מקוריים בשמות חחחח)
 
איך יוצרים קשר? אין לי פייסבוק

את יכולה לפרט קצת על הקבוצה? איפוא נפגשים? גילאים וכו'.
 
אני מגדלת חמישה בחינוך ביתי

הבכורה בת 13 וחצי, הקטנטן בן עשרה חודשים. אף אחד לא סובל מקשיים חברתיים או שעמום יתר... תינוק בן שנה וחצי צריך אהבה וטיפול פרטני. חברה נשמע שהוא מקבל בשפע, ואפשר להניח שנתראה גם עם שכנים ובני משפחה ורואה אנשים בסופר וברחוב. זה לא שאת מבודדת אותו מהעולם ... ובכלל, במושגים שלי זה עדיין תינוק. בכל מקום אחר בעולם מי שמכניסה תינוק בגיל הזה למסגרת מתנצלתעד מחרתיים... רק בארץ תינוקות צריכים טירונות...

אם את מרגישה מחסור בחברה או פעילות, נסי לחפש משפחות אחרות עם פעוטות בבית. ואם את בכיוון של חינוך ביתי גם בהמשך הדרך, ממליצה להכנס לקבוצה שאמצא של תהלולי המליצה לך עליה בפייסבוק.
 
מודה לכולכן. אני יודעת שבעולם לא מכניסים

בגילאים כאלה, אבל בארץ תינוקי בן שנה ו 9 שנמצא בבית זה ממש "מוזר".
גם בעיניי הוא עדיין תינוקי למרות שכולם חולקים עליי. חוץ מבן הזוג שהוא לגמרי בדעתי.
הזאטוט בהחלט נחשף לאנשים / חברים בכל מקום בו אנו מסתובבים.. הולך איתי לכל מקום.
התהייה שלי עלתה בעיקר כי זה מה שאני שומעת מהסביבה, שהזאטוט צריך מסגרת, סדר יום וחברה כל היום.
ושוב תודה!
הלוואי ויכולתי להשאר עימו תמיד אבל לדעתי זה לא יקרה. מצד שני, אין לדעת.
 
את ואביו יודעים הכי טוב מה הוא צריך


סמכי על האינטואיציה שלך ושלו, כהורים. כל השאר זה רק רעשי רקע שמפריעים... וכמובן שתמיד הם מגיעים כשיש יום קשה (אפשר לחשוב שלילד שהולך לגן אין ימים קשים, פשוט אנחנו לא שם כדי לחוות את זה איתם או לעזור להם, אז בעצם הקושי לא משתנה אלא רק עבורנו). מחזקת את ידיכם הורים מקסימים וקשובים שכמוכם!
 
רוני את כזו מקסימה ואני מודה לך מאוד.

לאחרונה הסתכלתי מהצד וקלטתי שגם ילדים במסגרות הם שובבים / הפוכים מידי פעם.
הבן שלי היה "הפוך" כמה ימים בגלל שיניים אבל נניח שישי שבת היה מדהים!
בילינו כל הסופ"ש בחוץ, שיחק בדשא / עלים / אבנים / ליטף חתולים וכלבים.
אכל נהדר ופשוט היה מקסים אמיתי.
כנראה שזה אכן שילוב בין ימים קשים שעברו עליו ובין הערות מהסביבה.
הוא גם ממש גדל בימים האחרונים. ממש מקשקש ומנהל שיחות. אומנם לא מדבר ברור אבל מבין דברים כמו שצריך להכניס מפתח לטרקטורון ולחבר חלקים מסובכים של משחק.
מרגישה גאה ורגועה! והכי חשוב, שמחה שלא נכנעתי והכנסתי למסגרת.
אני יודעת כשאלד זה לא יהיה קל אבל מבחינתי תמיד לגדל את ילדיי כי זו תקופה שלא תחזור.
 
הבת שלי בערך באותו גיל ואני כמוך מאמינה שהיא צריכה להיות

בבית. אני לא חולמת להכניס אותה עכשיו למסגרת. וממש לא חייבים חברה יומיומית עד גיל 3 מינימום. כל המחקרים מראים שעד גיל 3 הכי טוב 1:1, ורצוי עם אמא. אם טוב ונעים לכם אז פשוט תתעלמי מכל הדיבורים מסביב. אם קשה לך בגלל ההיריון זה כבר סיפור אחר. אולי כדאי לחשוב על עזרה כל שהיא לאחר הלידה. לפחות לחודשים הראשונים.
 

תריגה

New member
זה עוד ממש רחוק מחינוך ביתי

בסך הכל פעוט צעיר שנמצא במקום הכי טוב ונכון לו- עם ההורים בבית. כל עוד הוא גם פוגש עוד ילדים זה מושלם, בודאי עד גיל 3.
 
למעלה