חדשה פה. כמה שאלות.

[shimshon2005]

חדשה פה. כמה שאלות.

שלום אני חדשה פה אתמול התקבלו בדיקות הדם שלי לצליאק ולפי מה שהגאסטרו אומר "זה צליאק" .... הוא אמר לי שאני צריכה עכשיו לעשות גאסטרוסקופיה כדי שהאבחון יהיה ודאי.. אני די בשוק , זה לא שכל החיים שלי לא סבלתי מכאבי בטן אבל תמיד היו בטוחים שזה בגלל שאני רגישה ללקטוז ואף רופא לא חשב אף פעם להפנות אותי לבדיקה לצליאק.... אז יש לי מספר שאלות, אני מניחה שרובכם עברתם את בדיקת הגאסטרוסקופיה - אני די חוששת ממנה - מישהו יכול להגיד לי מה זה בדיוק ועד כמה זה נוראי ? חוץ מזה איך חיים עם זה ? אני אשמח לכל תשובה. כמו שאתם בטח רואים אני קצת מבולבלת.... תודה מראש, מיכל

 

[boochi]

גאסטרוסקופיה- ממש לא סוף העולם

זו בדיקה פשוטה יחסית, וככל שתגיעי אליה יותר רגועה, ככה ייטב. בעיקרון מחדירים מצלמה דרך הפה אל דרכי העיכול, שיושבת על צינורית בעובי זרת נשית ודקה (בחיי שלא יותר עבה). בהרבה מקומות ישנה אפשרות להרדמה קלה (ברמה של כדור שינה חזק) שניתנת דרך הוריד. את מסוממת, והם עושים את העבודה בזריזות (בערך 5 דקות), ומיד מעירים אותך, ואת מחכה להתאוששות של בערך חצי שעה. ברוב המקומות ניתן לבקש לא להיות מורדמים. אני למשל העדפתי שלא יסממו אותי, ונתתי להם לעשות את זה בלי. הייתה הרופאה שהחדירה את הצינורית, ואסיסטנטית מקסימה שהשכיבה אותי על הצד, והזכירה לי כל הזמן לנשום (כי למרות האינסטינקט של כאילו חנק, אין כל הפרעה לדרכי הנשימה!). אמנם הרגשתי את הצינור נכנס, ובסוף התהליך כבר רציתי שזה יגמר, אבל זה בכלל לא נורא. כשמוציאים את הצינור יש לפעמים הרגשה שמתחשק להקיא, אבל זה בד"כ רק בראש. לעומת האחרים שנכנסו לפני, ושצפצפתי עליהם בחדר ההתאוששות כי הם נראו נורא מצחיקים, אותי מיד שחררו הביתה... אבל כפי שאמרתי, רוב רובם של האנשים עוברים את זה בהרדמונת הזו, כי ככה זה מקובל (ואני סתם לא רציתי מחט בוריד). אח"כ נדמה לי שאסור לאכול או לשתות חם במשך שעה או משהו, אבל אל תתפסי אותי במילה. הרבה פעמים, ישנה בסוף הצינורית גם צבת קטנטנה, שבעזרתה הם לוקחים דגימות. זה לא רק שלא כואב, אלא אפילו לא מורגש! (זוכרת, הייתי ערה...). הביופסיות האלה חשובות לבדיקות שונות של חלקי העיכול הפנמיים. שיהיה בהצלחה, ורק בבריאות.

 

[גיל המגניב]

עדות של מורדם

אני בחרתי טשטוש כללי, במקום הרדמה מקומית (כמו שקודמתי בחרה), כי לא רציתי את ההרגשה של ההרדמה בגרון (זה מספיק לי אצל הרופא שיניים).. הטששוט ניתן בזריקה, בקושי מורגשת, הוא מתחיל לפעול במיידי. את מרגישה מנומנמת אבל נמצאת בקשר עם העולם, זה חשוב כי הרופא צריך לומר לך לבלוע כשהוא צריך להחדיר את הצינורית לושט... בכל אופן, התגובה הקודמת באמת הסבירה הכל. בסוף הצינורית יש צבת שלוקחת דגימת מעי קטנטנה (עדות של אמא: "זאת קוביה ממש פצפונת! בקושי רואים אותה"), ואחרי זה מתעוררים, ויכולה להיות הרגשה לא נעימה קצת בגרון.. לי אישית היה כאב קל ביום-יומיים שלאחר הבדיקה (כנראה כי התנגדתי מתוך "שינה" להחדרת הצינורית). בשורה התחתונה - אפילו אם זה כן יכאב לך (למרות שלא מרגישים בכלל), זה שווה לדעת אם את באמת חולת צליאק או לא. בין אם כן ובין אם לא - שתהיי בריאה ודרך צלחה

 

[סביוני]

ואני בכלל...

שמעתי סיפורים זוועתיים על גסטרוסקופיות, ופחדתי נורא לפני הבדיקה... תכלס? בחרתי בטשטוש כללי. נהניתי לאללה מהסוטול של לפני ההירדמות, ישנתי כמו תינוק אחורי זה (המורה ללשון - סליחה!). שום מיחושים, שום כלום. באתי, הלכתי, סאלאמאת.

 

[Reznik]

קצת מהצד השני,

בתור אחד שממש ממש חושש ממחטים, בחרתי באפשרות של ההרדמה, עכשיו זה לא בדיוק הרדמה, זה נקרא טשטוש. על ידי, דקירה אחת, והכנסה של החומר המטשטש ונרדמים, למרות שזה נקרא טשטוש, אני נרדמתי. אני רק זוכר את האחות אומרת לי לילה טוב, מכניסה לי Air Way על מנת שהפה ישאר פתוח, ויאפשר גישה נוחה לצינורית של הבדיקה. ואחרי זה את הפרצוף של אימא מעלי - אחרי כחצי שעה. אני לא זוכר שאמרו לי להיות בצום אחרי הבדיקה. (אבל גם לא זוכר אם היה צום לפניה). בכללי, לא מורגש, ובאמת באמת מומלץ ואין מה לחשוש מזה. עכשיו איך חיים עם מה? עם הבדיקה? או עם הצליאק? מבחינת הבדיקה, חמש דקות אחריה כבר שוכחים שהיה משהו. ועם הליאק? אומנם זה קצת יותר קשה, ע"פ הכרטיס שלך, את בת 27, לכן חיית את רוב החיים, עם התרגלות לאכילה של "המאכלים האסורים" וזה יהיה קשה, אני יודע ומרגיש את זה כמה קשה לפעמים, בלי לרדת עם החבר'ה על מגש פיצה, או לשבת עם כולם על דאבל מקרויאל. אבל כמו שאמרתי, מתרגלים. פיתחתי לעצמי מנהג, (כמו רוב החבר'ה פה) זה פשוט להפציץ את המלצרים במסעדות, עם כל השאלות שיש, או ללכת לקניות עם הספר של העמותה. חוץ מזה, מבחינת אפיה, זה לא בעייתי כל כך, רוב המתכונים שרגילים, פשוט להחליף לקמח מרמוליט, או כל אחד מהקמחים האחרים, וזה עובד יופי.בעייה אחת יש, וזה הפיתות, עדיין לא נתקלתי בפיתה נורמלית אחת! לא קל, לא נעים, אבל לסיכום, באמת אפשר לחיות עם זה, וזה לא סוף העולם. חוץ מזה, אנחנו אופטימים שהניסוי עם הגלולות החדשות יצליח, ואז נוכל לאכול הכל... בהצלחה

 

[shimshon2005]

../images/Emo51.gif

תודה לכולם.. הרגעתם אותי, אני מקווה באמת שהבדיקה תעבור ככה טוב... סופשבוע נעים