חדשה פה אפשר לשפוך קצת את הלב ????????????

הוא זכאי לסייעת רק אם הוא מעל גיל 5

הבן שלי אובחן בגיל 3+
היה בגן עיריה רגיל,עבר את כ-ל הבדיקות שהיה צריך כדי לקבל סייעת,
השגנו את כל האישורים שהיה צריך,
אבל בסופו של דבר אפילו לא דנו בתיק שלו כי הוא היה מתחת לגיל 5...

למזלנו הגננת המקסימה שלו הצליחה לארגן לו חונכת ליום בשבוע+טיפול פרטני במוזיקה במסגרת הגן.
והיא גם לא נתנה לו רק לחמם כיסא,אלא הייתה בקשר עם המטפלות שלו וביצעה את ההנחיות שלהן.ובאמת נתנה את כל כולה בשבילו.
 

dina199

New member
ברוכה הבאה


אל תאשימי את עצמך בשום דבר.
אני יכולה להגיד שהרופאה שלכם אידיוטית בגישה שלה לאנשים
.האם היא באמת גערה או שרק רצתה לדעת למה
ולא מצאה נוסח יותר סביר לשאול? כי אם היא התכוונה לגעור זה אומר שהיא בכלל לא מבינה מה עובר על ההורים.
הרי היו לכם בעיות רפואיות רציניות החל מהלידה , איך היא לא יודעת להעריך את זה?

בכל מקרה אתם רק 3 ימים אחרי קבלת האבחנה. זה הזמן שנמצאים בהלם ללא קשר כמה שמוכנים ל'בשורה'.
לכן בינתיים את יכולה לכתוב ו'לחפור' כמה שאת רוצה
. אפשר גם לבכות. כל דבר שמשחרר
 
זה סוגר מעגל מצויין

לשרשור שהבאת כאן בסוף שבוע לגבי משפטים ששומעים,
רציתי להגיב שם שאת התנסחת בעדינות כי כן יש אנשי מקצוע שגם גוערים על הורים, וגערה כזו משמועתה בעצם להאשים את ההורה במה בדיוק?
אני חושבת שזה מאוד חמור, ואף שווה תלונה אם היא באמת גערה בה,
אבל אני כבר שמעתי את זה במקום לתמוך ולהרגיע את ההורה הם עוד גוערים.
נ.ב. אני יודעת שאף הורה לא ילך להתלונן...
 

dina199

New member
אני התנסחתי כך כי גם אתנו

שאלו 'למה באנו עכשיו'. ואחר כך התברר שכל מה שאשת מקצוע רצתה לדעת זה מהן הסיבות שהביאו לגשת לאיבחון.
כשאמרתי לה שצורת שאלה 'למה באתם עכשיו' משתמעת האשמה (במשמעות איפה היתם קודם) , והיא אמרה שבכלל לא הייתה מודעת לזה.
והתברר שבשרשור הנוכחי הרופאה סתם אלופת הטימטום
 
אמרתי שהיום הולדת של בני יביא לי מזל

קיבלתי עכשיו טלפון מהמקסימה בעיריה הבחורה המדהימה שהייתי אצלה המפקחת ויושבת הראש שעשתה הכל כדי שימצאו לבני גן ואמרה לי ביום חמישי שאולי יש לא רצתה להבטיח אומנם לא בעיר שלנו אבל מה זה בעצם משנה רק צריכים לחכות לעניינים של ביטוח לאומי להסתיים מהר ואז כבר גן איזה אושר אמרתי כבר שהיום אני ממש אופטימית אחרי שלושה ימים שלא הפסקתי לבכות נגמר הבכי אני אימא לוחמת ואני גאה בעצמי ובילד המיוחד שלי
 
תודה רבה

אני מרגישה שהעולם מבחוץ שופט אותי שסיפרתי לאנשים מסויימים הסתכלו עלי במבט מרחם חברה שלי אומרת שהם אנשים אטומים פה מרגישים בית כולנו חולקות אותה צרה (טוב לא יודעת עם זאת צרה )
 

anitaronen

New member
בתור אמא לשני ילדים מיוחדים

קודם כל הוא מדהים ומקסים, ובטח שלא יכלת לדעת, גם המומחים מתקשים- די עם הלקאה עצמית

שתיים- את לא אשת מקצוע- אבל את אמא, וחיי הרגש של הבן שלך זה הדבר הכי חשוב שיש. את אחראית לחיי הרגש וזה גורם אדיר, שיכול לקדם להקפיץ ולחזק את הילד שלך המון!
אז אל תמדדי דברים לפי גרפיים-
ראיתי ילד עם 'נתונים' שנראים טובים, ושבבית קוראים לו 'חולה' (אמא שלו רופאה...) הוא היום במצב מזעזע מסתגר ומבולבל, ובגן הוא היה ילד חמוד ומתקשר ושמח- כי מבחינה רגשית הוא לא מקבל תמיכה מההורים והוא לא מצליח להתמודד עם העולם.
לעומת זאת ילדים שלכאורה עם קשיים גדולים, אבל מאמינים בהם, ואוהבים אותם ואת רואה שהם פורחים.

ילד שמח, רגוע, אהוב, מאוזן- יש לו כוחות- והוא יתמודד עם כל דבר בעתו. ודברים מבשילים ומתפתחים לפעמים בלי שום שעון או הגיון- זה פשוט קורה (הבן שלי התחיל לדבר כמעט רק בגיל 5, חמסה חמסה, אבל זה קרה).

אני כן ממליצה להגיע עכשיו בגיל צעיר למקומות עוטפים מטפלים מקצועיים ולא לתת לילד עם קשיים להתמודד עם עצמו וכל העולם בבת אחת- זה לא מנבא כלום.
להפך- יש ילדים אספרגרים שהיו כל החיים עם סייעת והגיעו לכיתת תקשורת בתיכון במצב רע מאוד, וילדים שהיו בחינוך מיוחד, עברו לכיתת תקשורת ובכיתה ד' לכיתה רגילה בלי סייעת.

תני לבן שלך את הכי הרבה שהמערכת מציעה, בכל שלב לפי הצרכים שלו- כמה שתשקיעי בילד שיהיה רגוע ופנוי ללמידה תקטפו את הפירות בעתיד. זה גם מקל להיות במסגרת מקצועית ועוטפת בשלב שאתם מבולבלים בתקווה שבעתיד יהיה קל יותר.

הרבה בהצלחה!!!
 

alphadelta

New member
יש לך בן אהוב

וזה העיקר.

בן זוגי היקר הזכיר לי כשקיבלנו את האיבחון ש - זה אותו ילד מדהים ומקסים ואהוב. פשוט עכשיו יש הגדרה. ויודעים יותר טוב איך להיות בשבילו ההורים הכי טובים שאפשר.

אז אני מזכירה לך ;)
 
אוי את כל כך צודקת

גם בעלי היקר אמר לי אותו דבר ושראה ביום שישי שהייתי שבר כלי לא עשיתי כלום בבית לא בישלתי ולא כלום הוא היחיד המקסים שאמר לי יאללה אירגנתי ביביסיטר אנחנו יוצאים למסעדה בעלי מתמודד בצורה מדהימה ברור שכואב לי אבל הוא מחזק אותי וגם אנחנו דיברנו על זה וברור שאנחנו עדיין אוהבים אותו אפילו יותר כמו שאת אומרת מצד אחד מרגישים הקלה
 

TikvaBonneh

New member
טוב שאת זוכרת להשקיע בזוגיות

לא רק את, גם בעלך קיבל בשורה לא פשוטה, וגם הוא זקוק עכשיו לידיעה שאת שם בשבילו.
 
ברור

אני מאוד בשבילו אצלנו יש נפילות בתורות אני מעודד שהוא דועך וההפך אנחנו כל הזמן מדברים על הזה אני משתפת אותו בכל צעד שאני עושה
 

TikvaBonneh

New member
אני מוסיפה לך עוד גביע

הרבה אמהות במצב הזה שוכחות את בן הזוג...
 
בעלי כבר לפני שנה וחצי דיבר איתי על זה

ואני סירבתי לשמוע את יודעת אי אפשר לקחת לאבחון בלי שיתוף פעולה אבל עכשיו הוא ממש לא מאשים אותי להיפך הוא ממש תומך
 
למעלה