חדשה עם הרבה בבן

joyful

New member
חדשה עם הרבה בבן

שלום לכולם, אני בת 28, נשואה שנתיים לגבר מדהים, שהוא גם החבר הראשון שלי מהתיכון (והראשון איתו ננעצתי..)... אף פעם לא סיקרן אותי לדעת בחור אחר (והוא נעץ מלא לפניי, וגם בכל פרידה שהייתה בתקופת הצבא הוא נעץ לא מעט, ככה שהניסיון שלו רב) בשנה האחרונה התחיל לחזר אחרי בחור מהעבודה, ולפני שבועיים הזדיינו. אני נמשכת לבחור החדש בטירוף, ולא מפסיקה לחשוב עליו. ממש ממש נדלקתי עליו. אני מרגישה חרא עם זה, אבל לא מפסיקה לחשוב עליו.(זה לא מוריד מהמשיכה שלי לבעלי, להפך הסקס ביננו טוב, ואנחנו אפילו עובדים על תינוק). חשוב לציין שאני אוהבת ומאוהבת בבעלי, ועולם לא אעזוב אותו. מה יהיה? מה לעשות?
 

adam33

New member
לא משנה מה נגיב ונגיד

את כעת לא במצב של חשיבה כי בעצם אצלך הכל בסדר עם היזיז עם הבעל ואפילו חושבת על תינוק אבל בכל זאת משהו מציק לך.. רגשות האשמה המצפון שלך אבל רק כשתתפקחי אזיי תוכלי להתמודד עם זה כעת זה רק צץ ואת מהר מהר שניה לאחר מכן זורקת את הכל הצידה וממשיכה.. ההצעה הכי טובה שהיתי נותן לך זה פשוט להיות יותר עם בעלך ולא רק במיטה ככה המצפון יעלה מעבר למה שהוא כיום וזה רק מפני שאמרת שבעלך הוא גבר מדהים... היתי מוסיף גם נאיבי..או לחילופין הוא כל כך מדהים עד שהוא לא מוצא זמן להבחין מה קורה.. אז או שיש דברים אחרים שממלאים אותו מעבר אלייך בצורה כזו שגם אם תמשיכי עוד כמה שנים הוא גם ימשיך בעיסוקיו עוד כמה שנים וככה שהוא לא מביט לכיוון שאוליי משהו חסר לו איתך או שאת שחקנית מצויינת או שהוא נאיבי.. ולגבי " נעץ" וננעץ"... נעיצה היא משהו כואב וחד בתוך גוף אחר עד שהצד השני אינו נהנה מכך ..ככה את מגדירה את נעיצותיו של בעלך.. בעוד שהנעיצות של היזיז בך הם להזדיין...משיכה...טירוף... ברגע שתגדירי את נעיצותיו של בעלך כמעשה אהבה עם מי שהוא היה איתה אזיי תתפקחי...
 

SadnessBegone

New member
אדם...

כל מילה זהב... וכל מילה נוספת מיותרת...
 

joyful

New member
אז ככה...

ראשית, תודה על התגובה. שנית, בעלי אינו תמים, העניין הוא שאני מאוד עסוקה בעבודתי, הרבה פגישות כל יום, מסיימת לעבוד מאוחר מאוד, כך ש"לעבוד" על בעלי ולהעלם לשעתיים זו לא בעיה בשבילי. מה שמטריד אותי זה שאני לא מפסיקה לחשוב על היזיז הזה. אני מחפשת את תשומת בלה שלו, ואפילו חושבת על ניהול רומן איתו. המחשבות האלו מאוד מטרידות אותי.אני מבינה שזה לא בסדר ולא צריך להיות ככה, אבל עושה רושם שאני בתוך המחשבת והפנטזיות עליו. (דרך אגב, הוא לא כזה מציאה, בעלי באמת מכניס אותי בכיס הקטן). דבר נוסף ששמתי לב אליו ברגשות שלי וזה שהוא משלים לי תכונות מעטות מאוד שמפריכות לי אצל בעלי, אבל תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר לא?? בבקשה תייעצו לי, כי אני ממש אובדת עצות, תודה
 

adam33

New member
לאט לאט

את מתחילה לנתח את המחשבות שלך שבעצם היזיז רק יזיז ושבעצם את לא אוהבת לשבת ולדבר איתו על כל נושא שבעולם ושבעצם היזיז הוא לא הטיפוס שיתחתן איתך אלא הכל מתחיל ומסתיים במיטה ולגבי ההשלמה של בעלך צריך המון לנתח מהי השלמה אמיתית זה שאתם הולכים למסעדה? זה שאתם שוכבים ביחד? זה שהוא קונה לך עוגה וקוראסון? השלמה מתבטאת ברגעים הקשים בכעס בכסףבהבנה תחת לחץ וזה לא מה שקורה לך עם היזיז כי כשהיזיז איתך הוא במצב של חלל והרי את יודעת אין בני אדם עובדים בחלל ריק כי יש לחצים ויש רגשות וכוליי.. תמשיכי כך ועוד תמצאי את התשובה לבד... זה נקרא..התפקחות..והבנת המציאות...
 

ozbak

New member
אדם, תרשה לי לחלוק עליך

בעל מדהים או לא, זוגיות נהדרת או לא, הם אף פעם לא תעודת ביטוח, כל זה לא קשור. לפעמים יש את המחשבות האלה של "מה היה אם...." ואני בהחלט מכין אותה. לגיתימי לפקפק ולפנטז. נ.ב אני כן מסכים איתך בכל מה שקשור לזה שהיא צריכה לשנות את ההגדרה שלה לגבי "הנעיצות"
 

adam33

New member
יכול להיות

אבל אני שואב את מה שאני כותב מדבריה היא יודעת ולא שנינו... והיא בחורה שרואה ומסתובבת ומבינה וחכמה ככה שהיא לא סגורה כל היום בבית .. ולכן אמת ההשואה שלה היא נעשת בכל רגע בשעות היום מכיוון שעם בעלה היא נמצאת רק זמן מועט בלילה.. מחשבות תמיד יש.. אבל..ככל שאתה מרגיש שותפות ומקבל פרגון ותמיכה ובעיקר חברות טובה מהבן זוג אז בעצם אתה פחות חושב.. בן זוג צריך להיות כמו מאהב לדעת לפרגן ..לדעת להתחרות על הלב..ולא לשבת בבית ולומר זהו התחתנתי איתה וכעת היא שלי ולכן אני יכול לדבר איך שאני רוצה ולא להשקיע.. אבל היא אומרת שהוא יחסית למה שהיא רואה בעל אוהב .. ולגבי המינוסים..ניראה לי שזה יותר באינטימיות.. ולכן במקום ל..אפשר ל.. יום של קסם...
 

joyful

New member
תגובות...

הבן זוג שלי מאוד מפרגן ומאוד תומך ומבין. העניין הוא שאחרי 10 שנים עם אותו בחור, אני מרגישה שאני רוצה לנסות עוד, לראות איך אחרים מתנהגים - בעיקר אני מרגישה רע עם זה שבעלי לא אוהב לצאת לבלות - אין לו בעיה שאני אצא עם חברים וחברות, כל עוד אני לא מבקשת ממנו לבוא, ולי זה עכשיו מאוד מפריע (ידעתי שהוא כזה ביום שבו נישאנו, וידעתי שזו ה"כלה" וזה הוא) ואותו בחור שמחזר אחריו הוא כן כזה (חברמן, הולך עם חברה שלו לכל מקום). אני מאוד מאוד מבולבלת, וממש לא מתאים לי לחיות בשני עולמות ולפתח רומן איתו. מה עושים? אני ממש ממש לא מפסיקה לחשוב עליו, שלא לדבר להימשך אליו בטירוף (לא מונע ממני להימשך באותה צורה לבעלי - באמת!)
 

seeyou

New member
../images/Emo24.gif-כול הכבוד! תוך פרק זמן קצר

....והניסיון הרב של בעלך מתגמד ביחס לשלך. אין לך מה לדאוג! את תלמידה טובה! יש לך מרץ ורצון כך שתעמדי בכול המבחנים. כפי שבאוניברסיטה יש הרבה מרצים גם באוניברסיטה של החיים תפגשי הרבה מאוד גברים שיוכלו ללמד אותך סודות ה"אהבה"... גיל 28 הוא גיל מצוין לחיי המין הנשי. עד אז זה רק "היומן."..הסרט מתחיל בגיל שלך... הבעל לא הרגיש בשינוי שלך ?(הסקס ביננו טובטוענת ש"אוהבת ומאוהבת בבעלי, ועולם לא אעזוב אותו" השאלה שלי אם הוא יגלה ולא יסכים האם למרות האהבה שלו כלפיך הוא לא יעזוב אותך? הייתי ממליץ לך להמתין עם העבודות להביא ילד לעולם.
 

ofsher

New member
להסתכל על זה בתור קטע חד פעמי

דבר ראשון כדאי לך לחתוך!!! (עם המאהב), את הרי חיה טוב עם בעלך ואין תחליף לזוגיות טובה, זה פשוט כמו להחזיק ביד כרטיס לוטו זוכה ולקרוע אותו לחתיכות תמורת פחית קולה ביום שרב... תסתכלי על זה בתור חוויה חד פעמית (שמאזנת במשהו את הגיוון שהיה לבעלך) ותמשיכי הלאה בחיים, לא שווה לאבד אושר אמיתי רק בגלל שלוקחים אותו כמובן מאליו...אז אל תשפטי את עצמך בחומרה רבה על הרומן אבל תיהי חזקה ותתגברי על הפיתויים בעתיד לילה טוב
 
למעלה