חדשה כאן

[ימית אור]

חדשה כאן

7 שבועות עברו בדיוק. אחי הקטן והאהוב נפטר ממחלה פתאומית. כ"כ מהיר כ"כ כואב. והזמן עובר לו, ומנסים לחזור לשגרה מסויימת.ומחייכת ומדברת ויוצאת. אבל מרגישה שמשהו מת בי.

 

[24 ברבלה]

../images/Emo201.gif

אני לא אכתוב לך "ברוכה הבאה" כל כך כואב שעוד אנשים מתווספים לתוך מעגל הכאב כאן. אם אתה מרגישה צורך לדבר תדעי שכאן באמת יבינו משתתפת בצערך הגדול. משהו מת זה נכון, רק מי שחווה אובדן יודע. בן כמה אחיך היה? מאיזו מחלה הוא סבל? כמובן עני רק אם את רוצה ויש משפט שאני שונאת כי לא יכלתי לסבול שאמרו לי אותו "תהיי חזקה"... אל תהיי, תרשי לעצמך להתפרק, רק ככה מתמודדים באמת לילה שקט שלך ברבלה

 

[אחשל]

../images/Emo201.gif

רק 7 שבועות... ומצד שני כבר 7 שבועות... ומשהו בחיים שלעולם לא יהיה אותו דבר כמו קודם. אנחנו כאן כדי להקשיב לך.

 

[ימית אור]

ממש כך

בלבול כזה נוראי.. הזמן נראה לי כנצח מצד אחד ומצד שני לפני רגע דברתי איתו. בן 15 וחצי היה וישאר. כ"כ מהיר שלא הספקתי להפרד, כ"כ מהר שהמוח לא הספיק לקלוט. אני מרגישה שאני מרחפת במין חלל, לא מצליחה לאסוף את השברים, כאילו אבדתי את השליטה על חיי. רוצה לעזור למשפחה שלי להורי שאבדו בן לאחותי הקטנה, אבל אין בי כמעט כח. כוחות שמושכים אותי מטה מטה ואני נאבקת בקושי.