חדשה כאן

[shlomitush1]

חדשה כאן

ויש לי שאלה שבטוח שנשאלה פעמים רבות: מה אני אספר לילד שאביו נטש אותו בעודו תינוק רך ולא שומר איתו על קשר? (הוא לא מעוניין בילד כלל וממה שאני מכירה אותו לא ישמור איתו על קשר גם בעתיד) בקרוב הוא יתחיל לדבר, לשאול שאלות. אני לא רוצה לשקר לו, אבל גם לא להכאיב לו. כשהוא ישאל איפה אבא שלו, מה אני אמורה לענות?! אשמח לתגובות, ולעצות מנסיון. שלומית

 

[janea]

כאן אני יכולה לעזור....

כי גם אני נעזבתי כשהיו לי 2, בן 2.5 ו 1....ובלי להיתראות.... לא לשקר. אבל לדבר בטון של סיפור מובן וסוכם. לדבר את, על האבא.לראות תמונות באלבום, תני לשאלות להגיע, ותני תשובות קצרות, ברורות, מספקות.ולשאלה: למה הוא לא כאן? את יכולה להגיד בפשטות: או את יודעת...אבא ואני לא ידענו לעשות בית שמח ולשמח אחד את השני.... להגיד מה היה טוב, שאהבת אותו,שרצית את הילד ממנו, שאת הואבת את התינוק שנולד לכם. ולמסור שאת המאושרת בעולם עם הילד הרצוי ביותר... ואפשר להגיד: , בלעדך, מה אני! אני רצה לגן רק בשביל לחבק אולך. כל כך טוב לנו מחובקים מול הטלויזיה.נכון? כל יום כל פעם שהלב שלך סורף מאהבה, תגידי שוב שאת אוהבת אותו וכמה, כל כך את מאושרת ממנו. לא לחכות לשאלות, יש לך כל כך מה לספר, וזה נספג יותר בכלות, יהיה מובן לאט לאט, בראש הצעיר הזה.תדברי הראשונה, לא השכונה, לא החברים, את, הצליל הראשון, הוא הצליל המנחה.

 

[shlomitush1]

תודה

אני מסכימה איתך שהוא צריך לשמוע ממני ראשונה. אני חושבת שאין טעם "ליפות" ולומר שלא ידענו לשמח אחד את השני, כי זו פשוט לא הסיבה שאנחנו בהליכי גירושין (ההליכים מתמשכים ועדיין לא נגמרו). הסיבה שנפרדנו היא שבעלי לא רצה מחוייבות, ילדים כרוכים בעבודה קשה. בנוסף, הוא קיבל העלאה רצינית במשכורת, ומשראה שהמשכורת שלו גדלה, לא רצה לחלוק אותה עם אחרים, ממש כך... רמת החיים שהוא מנהל היום ממש בזבזנית וגבוהה, כמו שהוא רצה. המשפחה שלי ממש שונאת את בעלי (די בצדק כי הוא נהג ממש בנבזות וברוע כלפי וכלפי התינוק וזאת בלשון המעטה) והילד שומע את זה בבית. האם להפסיק את זה מחשש שיפגע? הילד יגדל וישאל שאלות. האמת כואבת וקשה, אך עדיין אני סבורה שלא כדאי להסתיר אותה (האם אני צודקת? מאיזה גיל לומר את האמת?). מה עונים לשאלות כמו - איפה אבא שלי? למה הוא לא פה? מה, הוא לא אוהב אותי? אני רוצה שהבן שלי יפגע כמה שפחות. אני אשמח לתגובות נוספות.

 

[m i c h a l i]

כשמתחילות השאלות על אבא...

מצורף קישור לדיון שהיה פה בעבר. ניתן למצוא עוד תשובות בטאגליינס ובשאלות הנפוצות של הפורום

 

[s h o o s h a]

מתי לענות ומה לענות

הילד, כשיגיע לגיל שבו יצליח להבין שיש הורים שהם זוג ורק הוא בן לאם יחידנית, זה הזמן שבו יעלו השאלות. והתשובות- התשובות צריכות להיות אמיתיות ומהבטן מבלי לנסות לייפותן ולעטות עליהן צבעי איפור ורודים. ידוע שלילדים יש כוח התרגלות גדול מאד ואת ההחלטה בבוא היום אם להכיר את אביו או לא, עליך להשאיר להחלטתו. החלטת האב אם לקבל את בנו כבן משפחה הוא יחליט בעצמו יצטרך לתת תשובות שיספקו את הילד. את תדאגי לרווחו של הילד ותעשי כמיטב יכולתך. הנקודה העיקרית והחשובה היא לא לשקר לילדך על הגעתו לעולם. ןמרגע שהגיח לעולם, יעשה במיטב יכולתך להעניק לו את הטוב ביותר האפשרי, יחד עם אביו או אם בלעדיו. כושר הסתגלתנות של ילדים למצבים 'לא רגילם' הוא מדהים. חשוב מאד לא להסיט את הילד נגד אביו, כי החיים הם כמו בומרנג. היום האב דואג לצרכיו בלבד אבל בטוחני שבתת המודע 'יושב' לו גם בנו וייתכן ויבוא היום שבו יתחרט כל צעדיו וירצה להחיל בהם שינוי. תנו לילד את האפשרות להחליט כיצד לנהוג עם האב בבוא הזמן, אם יבוא.

 

[janea]

לא, לא ליםות אבל...

איך אומרים לילדים כשהם שואלים : איך באים הילדים לעולם? פרחים, דבורים, תרנגולות, קופים, זוג.... אפשר לגיד שלא היה שמח, זה מספק את השאלות הראשונות, כשבאות עוד, וזה בא!, תוסיפי עוד הסבר... ועד...אם לעבירי לו שטוב לך כך(גם אם לא כל כך נכון) הוא יאהוב את החיים שלו, לשאלה איפה אבא?תגידי לו ותוסיפי שאת מקווה שטוב לו כמו שטוב לכם.... יש ילדים בלי סבתה...למה יותר קל להסביר? נכון גם לא להקניט את הילד נגד אביו, אבל גם אם מגיעים לאמת הלא מבריק, אפשר תמיד להוסיף שהיתם צעירים, ואולי אבא ישתנה, יתבגר, וגם אם לא, גם כך שתיכם ביחד יכולים להרים הרים של אהבה ושמחה! סיפור קטן: כשנישארתי לבד עם 2 קטנים, היה לי גם גדול בן 20,שהקטן אהב מאוד וכשהקטן שאל: למה אין לי אבא, אמרתי לו: אבל לך יש אח דגול! הוא היה המום! וכל כך שמח,הוא לא חשב על זה. צריך לחפס כל פרט שמרים לו את הראש, טיול, חברים, יופי גם , לעט לעט אם את בוטחת בכם, הוא גם. כלטוב

 

[בר היפה 1]

שלום לך

לדעתי כשהילד יגיע לגיל בו תהיה לו בשלות רגשית והוא ישאל שאלות זה הזמן לענות ולא ליפות את התשובות להגיד רק את האמת אני אמנם גרושה והאקס שלי עזב את הבית כשהקטן היה בן 3 שבועות וילד בן 5 הוא אמנם בקשר עם הילדים אבל כשיגיע הרגע אענה לקטן על הכל ולא אנס ליפות כלום והשאר תהיה בחירה שלו מה לעשות עם הדברים שיהיה לך המון כח