חדשה כאן..

לא !!!

(אולי רק קצת
) תראי - בכל נושא יש הבדל בין הרמה האידאולוגית, לרמה האישית. ברמה האידאולוגית יש הרבה אמיתות - וברמה האישית יש לכל אחת/ד מאיתנו חיים - שהחברה מסביב מוכרחה ללמוד להכיל ולקבל , במסגרת זכות הבחירה של כל אחד/ת. דוגמא? קהילת הטרנסג'נדרים: אידאולוגית יש לי רצון שניתוחים לתיקון אברי המין יהיו ממומנים ע"י קופות החולים, וזמינים לכל טרנסג'נדר/ית החפץ בהם. אישית - אני נחרדת לחשוב שמישו יעבור ניתוחים קשים ומסוכנים כאלה, והייתי רוצה לקוות שאף אחד מהם לא יסתכן בכך. הייתי מעדיפה שיוכרו עפ"י בחירתם האישית, כבני המין אליו הם מרגישים כשייכים - וזהו. נו? אז עכשיו תספרי לנו?
 
טוב קצת

וזה מהרמה האישית כי אידיאולוגית גיליתי שזה מתקבל הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה. הנה אני כבר עונה ,סטרייטית בהורות משותפתעם אבא הומו שחי בזוגיות כמעט 20 שנה. ואני שידעתי שאני לא מעוניינת בזוגיות מהסוג של חתונה (רוצה זוגיות מסוג אחר,כזו שלא מתקיים בה בית משותף),אבל ידעתי שאני רוצה אבא לילדים שלי . המחשבה לאפשרות כזו של מין הסדר כזה של חברות שממנה צומח קשר משותף לילד,כבר עלה אצלי אי שם לפני המון שנים לקח לי זמן להבין שגם אפשר להוציא את זה לפועל. יצא שהשותף שלי הומו. המון משפטים עולים לי בראש על מה זה ההורות הזו מה טומן בחובו הקשר ,על המחוייבות האישית,על המשמעות של להתחיל מנקודת פרידה ובאותו הזמן הצורך לבנות. תשאלו יהיה לי יותר קל לענות. וערבה אמרת שיש לך זוג חברים את בטח מכירה מה זה אצלם. אמרת שיש אושר רוצה לפרט קצת יותר?
 
למעלה