בס"ד אם את שנתיים אחרי פרידה מקשר ארוך
ומשמעותי - אז אין ספק שזה לא קל לחזור למעגל הפנויים.
אומרים שגירושין זה כמו להתנגש בקיר עם משאית - אם נשארים בחיים אז מרימים את הראש ומסתכלים לצדדים בזהירות....
אומרים גם שלרכב על אפניים לא שוכחים. אבל איך זה להיות סינגל - לדעתי, דווקא כן שוכחים.
כשחזרתי לשוק אחרי יותר עשור בתוך נישואית -הרגשתי כאילו למדתי ללכת מחדש כמו תינוק.
אולי יש משהו בזוגיות שמנוון או מרגיע את חושי הצייד שלנו, את אינסטינקט הבודדת המחפשת חברה כדי לשרוד? אנחנו נרדמים.
אולי זה טוב, וככה זה אמור להיות, אך אם משהו לא עובד, אח"כ יש ללמוד לנוע בשדה החדש-ישן של ההכרויות - מחדש,
לי לקח ארבע שנים(!) עד שחזרתי לצאת שוב. עוד שנה להבין בכלל איפה אני נמצאת - בכל זאת העולם בחוץ קצת השתנה בינתיים, וזה שב"ה בינתיים עשיתי תשובה לא ממש הקל. ועד שנה לחזור לכושר...
אז בקיצור, לדעתי מתחילים בלקפוץ למים, מתוך ידיעה ברורה שבהתחלה הם יהיו קרים מאד, ועם הזמן מתרגלים.
בהצלחה.
