חדשה כאן
אני מצטרפת חדשה..... אנחנו בתחילת שנות ה 30, נשואים 5 שנים וביחד 8 שנים. יש לנו ילד בן שנה ושמונה חודשים. בעלי אדם מקסים, אוהב, עוזר, תומך, עושה יחד איתי הכל בבית, מגדל ביחד את הילד..... הבעיה היא שכל השנים היו לבעלי מלא בעיות עם עצמו - לא הלך לעבודה, לא תיפקד.... הלך בגלל שהכרחתי לכל טיפול אפשרי - פסיכולוג, קואצ'ר, פסיכיאטר, תרופות, הכל... שום דבר לא עוזר - בעיקר כי מבחינתו אין שום בעיה... עד לא מזמן הסתדרנו מדהים, והיתה אהבה עצומה בינינו. הכוונה שבתקופות ה"טובות" בהן היה מתפקד הכל היה נשכח, והיתה זוגיות מושלמת... בתקופת ה"רעות" - היה רע.. אבל האהבה תמיד היתה שם. אני מרגישה שאני נובלת בתקופה האחרונה... הייתי בחורה רזה, יפה, שמחה ומאושרת.. היום אני שמנה, כבויה ומבואסת כל הזמן. גם כששאלתי חברים שלי הם אמרו לי שאני הרבה יותר כבויה לאחרונה.. שפעם הייתי מתלהבת מכל דבר והיום אני פשוט מעבירה את הזמן..... לאחרונה אני מרגישה שפשוט נגמר לי... הייתי חודש בחו"ל בלעדיו (עם הילד) והייתי מאושרת שם. לא התגעגעתי בכלל. עכשיו הוא היה כמה ימים בחו"ל מהעבודה, וגם - הייתי מאושרת ולא התגעגעתי בכלל. ברגע שנחת - כל הגוף שלי חזר למתח וללחץ וחזרתי להיות מבואסת. נראה לי שפשוט כל התחושות שהיו לי בתקופות "הרעות" - שמזלזלים בי, שלא מעריכים אותי, שלוקחים אותי כמובן מאליו ועוד כל מיני.. פשוט חילחלו. נראה לי שפשוט האהבה נגמרה.. אמרתי לו את הכל, אבל זה היה תוך כדי ריב ובהתפרצות... וכרגיל, לא לקח אותי ברצינות - רגיל לאיומים ובטוח שזו סתם היסטריה שלי..... נראה לי שאנחנו בדרך לגירושין.. איך מתחילים?
אני מצטרפת חדשה..... אנחנו בתחילת שנות ה 30, נשואים 5 שנים וביחד 8 שנים. יש לנו ילד בן שנה ושמונה חודשים. בעלי אדם מקסים, אוהב, עוזר, תומך, עושה יחד איתי הכל בבית, מגדל ביחד את הילד..... הבעיה היא שכל השנים היו לבעלי מלא בעיות עם עצמו - לא הלך לעבודה, לא תיפקד.... הלך בגלל שהכרחתי לכל טיפול אפשרי - פסיכולוג, קואצ'ר, פסיכיאטר, תרופות, הכל... שום דבר לא עוזר - בעיקר כי מבחינתו אין שום בעיה... עד לא מזמן הסתדרנו מדהים, והיתה אהבה עצומה בינינו. הכוונה שבתקופות ה"טובות" בהן היה מתפקד הכל היה נשכח, והיתה זוגיות מושלמת... בתקופת ה"רעות" - היה רע.. אבל האהבה תמיד היתה שם. אני מרגישה שאני נובלת בתקופה האחרונה... הייתי בחורה רזה, יפה, שמחה ומאושרת.. היום אני שמנה, כבויה ומבואסת כל הזמן. גם כששאלתי חברים שלי הם אמרו לי שאני הרבה יותר כבויה לאחרונה.. שפעם הייתי מתלהבת מכל דבר והיום אני פשוט מעבירה את הזמן..... לאחרונה אני מרגישה שפשוט נגמר לי... הייתי חודש בחו"ל בלעדיו (עם הילד) והייתי מאושרת שם. לא התגעגעתי בכלל. עכשיו הוא היה כמה ימים בחו"ל מהעבודה, וגם - הייתי מאושרת ולא התגעגעתי בכלל. ברגע שנחת - כל הגוף שלי חזר למתח וללחץ וחזרתי להיות מבואסת. נראה לי שפשוט כל התחושות שהיו לי בתקופות "הרעות" - שמזלזלים בי, שלא מעריכים אותי, שלוקחים אותי כמובן מאליו ועוד כל מיני.. פשוט חילחלו. נראה לי שפשוט האהבה נגמרה.. אמרתי לו את הכל, אבל זה היה תוך כדי ריב ובהתפרצות... וכרגיל, לא לקח אותי ברצינות - רגיל לאיומים ובטוח שזו סתם היסטריה שלי..... נראה לי שאנחנו בדרך לגירושין.. איך מתחילים?