חדשה כאן...

mary85

New member
חדשה כאן...../images/Emo10.gif

עמכם הסליחה שלא עשיתי סמיילי קצת יותר סימפטי בכותרת, בדרך כלל אני כותבת בנימות אופטימיות אבל היות שאין שום דבר נחמד בנסיבות שהביאו אותי לחפש את הפורום הזה... טוב אתם מבינים. אני מאד אוהבת לכתוב, אבל עד היום לא הייתי מסוגלת להעלות כלום על הכתב, לא ממה שקרה ולא ממה שאני מרגישה. היום חשבתי לחפש את הפורום הזה (קיוויתי שהוא אכן קיים) ואולי להתחיל.. בתקווה שזה קצת יעזור לפרק את השחור הזה שהצטבר לי בפנים. אמא שלי נפטרה לפני כחודש, אחרי מאבק קשה של שנה בסרטן הארור.. שגם פה, כמו בהרבה מקרים, בסוף ניצח. למרות שהמחלה הייתה קשה המצב היה די יציב, אבל בשלושת הימים האחרונים הייתה רק הדרדרות שהסתיימה, כנראה,בקריסת מערכות. אבא שלי אפילו לא היה כאן כשזה קרה, הוא היה בנסיעת עסקים לחו"ל (כמו בכל שבוע) וחזר שעה מאוחר מדי.הוא לא מפסיק לבכות מאז שזה קרה, אבל מי יכול להאשים אותו. היא הייתה ילדה יחידה, כך שגם סבתא וסבא שלי לא במצב מזהיר.. סבא שלי עוד מחזיק את עצמו אבל סבתא שלי פשוט שבורה. אין מילה אחרת. בדיוק אתמול היה טקס גילוי המציבה, ואני עוד בכלל לא מעכלת. אני רואה את המציבה (שאפילו אני בחרתי כי אבא שלי לא ממש תפקד ביום ההוא) ואני רואה את השם ואת הכתובת על הגרניט, אבל לא מפנימה מה נמצא מתחת. כי זה כל כך לא הגיוני, כל כך.. שגוי. גם כי זה ככה, אני מניחה, וגם כי זה היה כל כך פתאומי. חלק אומרים שטוב שזה קרה בבית, שהיא ראתה לידה רק אותי ואת ההורים שלה ולא רופאים או אנשים זרים, אבל איך זה בכלל יכול לנחם. או שאולי זה צריך, ואני פשוט אטומה מדי. בכיתי פעמיים, פעם אחת בבית החולים ופעם שניה בבוקר למחרת. בלוויה ובאזכרה עמד לי גוש בגרון אבל העיניים יבשות. מאז לא בכיתי, כנראה כי החלק שמנסה להשלים עם זה יותר חזק מהכל.. בצדק אולי. אני כל כך מתגעגעת אבל יודעת שבשבילה הסבל כבר היה כבד מנשוא, היא כבר רצתה ללכת. אז בשבילה, אני שמחה שזה נגמר. בשבילי, אני יודעת שזה רק מתחיל... אישה שאהבה לחיות, אהבה את החיים, הייתה רופאה מצויינת ואשת משפחה למופת. ולקחו אותה. אז אין לי הרבה מה להגיד... או שאלוהים באמת לוקח את הטובים ביותר, או שהוא עשה טעות נוראית.
 

morib17

New member
../images/Emo24.gifשולחת לך חיבוק ענק!../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

התקופה הזאת קשה,ואולי את לא בוכה,אבל יש לך דרך אחרת להביע את הכאב שלך! שמחתי לראות כמה דברים טובים כתבת על אמא שלך!
רק רציתי לאחל בהצלחה..ושהתקופה הזאת תעבור לך בטוב..(עד כמה שאפשר...) ברוכה הבאה לפורום...
 

mary85

New member
תודה רבה רבה!

את באמת מתוקה. האמת שאכן הופתעתי קצת, ידעתי שזה יעזור אם אני אכתוב אבל לא חשבתי שאני בכלל אצליח ועוד ארגיש קצת יותר טוב אחרי זה. אולי בכל זאת יש איזו טיפת אור בחושך הזה. שוב תודה, I think I'll stick around for a while הפורום הזה נראה לי מקום טוב להשתכן בו קצת..:)
 

morib17

New member
../images/Emo13.gifתרגישי בנוח...

אני תמיד זמינה במסרים אם תרצי...בכיף!
 
נגעת לליבי, יקירה

עם הזמן את תופתעי לדעת כמה שיש חיים אחרי המוות של ההורה, וכמה שהחיים ממש לא נגמרים אחרי זה. אם תרצי לשתף ולהשתפך - כמובן שהפורום פתוח בפנייך בכל רגע, ואם תרצי גם אני זמין בשבילך במסרים.
 

eshkolit32

New member
../images/Emo140.gifברוכה הבאה.

המילים שלך נוגעות ללב. אני מניחה שאין מילים שבאמת יצליחו לנחם אותך עכשיו.טוב לפחות שפרקת קצת מעצמך. יאני כולה רק לתת לך חומר למחשבה: תני לעצמך להתאבל בדרך שנוחה ומתאימה לך. בעניינים האלה אין חוקים וכללים... אין מה שמקובל ומה שלא. כל אחד רשאי לעשות כראות עיניו, בקצב ובדרך שלו. אל תהיי קשה עם עצמך... את תגלי בעצמך עם הזמן מה את מרגישה. את יותר ממוזמנת להשאר כאן, זה מקום מאד מחבק, כולם כאן יבינו מה עובר עלייך ותוכלי להיות מי שאת באמת, בטוב וברע.
 

eshkolit32

New member
../images/Emo140.gifברוכה הבאה.

המילים שלך נוגעות ללב. אני מניחה שאין מילים שבאמת יצליחו לנחם אותך עכשיו.טוב לפחות שפרקת קצת מעצמך. יאני כולה רק לתת לך חומר למחשבה: תני לעצמך להתאבל בדרך שנוחה ומתאימה לך. בעניינים האלה אין חוקים וכללים... אין מה שמקובל ומה שלא. כל אחד רשאי לעשות כראות עיניו, בקצב ובדרך שלו. אל תהיי קשה עם עצמך... את תגלי בעצמך עם הזמן מה את מרגישה. את יותר ממוזמנת להשאר כאן, זה מקום מאד מחבק, כולם כאן יבינו מה עובר עלייך ותוכלי להיות מי שאת באמת, בטוב וברע.
 

mary85

New member
תודה.. חמודים אתם..

תודה על המילים שלכם, אני יכולה בהחלט להרגיש שהן אמיתיות ומגיעות מכל הלב.. ובזמנים כאלה כמה שזה כביכול שולי ולא ממש עוזר, מילים זה כל מה שיש. בעיקר לאחת כמוני, שרגילה להשתמש בהן גם כשלא באמת צריך :) באמת תודה, זה עוזר וזה כיף לדעת שיש לי כאן אתכם ואת המקום הזה.. וכמו שאמרתי - אני כאן להישאר. לפחות לזמן הקרוב.
 

A GIFT OF LOVE

New member
שלום לך.

קראתי אותך. את נשמעת ממש חזקה. חשוב לי לומר לך שכדאי להביע בזמן הזה את הכאב. השנה הראשונה היא שנה שטוב להתאבל בה ולמצות כמה שאפשר את האבל. מותר לך לבכות, להשבר ולכאוב. את מוזמנת להשאר איתנו כאן. מקווה שתרגישי בנוח.
 
שלום לך.

מזדהה עם כול מילה שאמרת! נגעת לי מאוד. אין לי מה לומר חוץ מלשלוח לך הרבה חיבוקים חמים חמים..
מוזמנת להשאר פה בפורום החם שלנו לתמוך, להתמך והכל בקצב שלך
 

MoRoSH11

New member
שברת אותי עכשיו

שולחת לך כוחות
אני יודעת שכרגע שום דבר לא יכול לנחם אבל אני באמת מאמינה שאת יכולה לנסות להתנחם בזה שהיא מתה בבית ולידיכם. אני יודעת שכשאבא שלינ נפטר וזה היה בבית זה קצת הקל. תנחומי
 

koopy

New member
אהלן!

אני ממש מקווה שלא תישברי ושתמיד תיהי מוקפת באנשים אוהבים ותומכים-ואם לא או סתם אם בא לך את מוזמנת לדבר איתי. אני ממליצה לנסות לפרוק הכאב עכשיו כי מניסיון זה הולך וניהיה יותר קשה כשמדחיקים את זה. בהצלחה! וברוכה הבאה!
 

yaeli20

New member
../images/Emo201.gif ../images/Emo201.gif ../images/Emo201.gif

קודם כל אצטרף לרצף החיבוקים של חברי הפורום ואשלח לך גם את שלי. חודש זה זמן מאוד מאוד קצר. אנשים כאן יוכלו לספר לך שרובנו לא התחלנו לעכל ולהבין רק אחרי חצי שנה ו/או שנה. קחי את הזמן שלך להתאבל, לכאוב, לכעוס ולעבור את כל תהליכי האבל. כמו כן אין דרך אחת להביע את העצב והכאב שלך, וכמו שכבר אמרו לפני אין חוקים באבל. לא תמיד בוכים ישר, לפעמים לא בוכים בכלל... כל אחד מתמודד עם התהליך באופן אחר וייתכן מאוד שהדרך שלך שונה משל בני משפחתך. וגם יכול מאוד להיות שזה יבוא בהמשך... עכשיו הכי חשוב זה שתתני לעצמך את הזמן שאת צריכה. את מוזמנת לכתוב, להגיב, לתמוך ולהיתמך. בינתיים אשלח לך המון המון חיבוקים חזקים
 
למעלה