ברוכה הבאה
שמחה שמצאת אותנו.
אם אובחנת אצל מומחה לאנדו והוא הציע לוקרין והניתוח רק בעוד חצי שנה - חבל שתמשיכי לסבול עד אז.
ראשית יש מרפאות כאב, ואני ממליצה מנסיוני על המרפאה בתה"ש כי יש שם רופאה שמבינה באנדו ועובדת בשיתוף פעולה עם מרפאת האנדו - ואפשר להתאים לך משככים לבינתיים. מראש אומרת לך - זה ניסוי וטעייה. אני הגעתי לאותה רופאה כמה פעמים, בכל פעם ניסיתי משכך וקוקטיילים שונים עד שמצאנו יחד מה שעזר לי. מה שהקל.
והגישה שלי היא - גם הקלה הכי קטנה היא מבורכת.
אבל במצב כאב אינסופי וייאוש גדול - אין לך מה להפסיד. אז תעשי את זה.
לגבי הלוקרין - גם אני חששתי מתופעות לוואי, וקראתי על כל התופעות. פשוט החלטתי שאף תופעה לא תתקרב אלי...
מאילו תופעות את חוששת? גלי חום? זה לא נעים, לא *בהכרח* קורה לכולן (לי היו רק מקרים ספורים) וכל עוד אנחנו בקיץ - במזגן.. אז אפשר לצלוח תופעה זו - באם היא תגיע. גלי חום זה הדבר האחרון לחשוש מפניו. לדעתי.
מודה, לא חששתי דווקא מתופעה זו כי במצב בו הייתי אז, בפעם הראשונה בה זה הוצע לי - הייתי מוכנה להכלללל (כולל ניתוח) רק שלא יכאב.
תופעה נוספת שהיתה לי מהזריקה - ירידה בצפיפות העצם. את זה בודקים בצילום רנטגן ולזה גם טיפול.
את יודעת מאיזו תופעה הכי חששתי? שינוי בקול... (זה כתוב בעלון). הקול שלי לא השתנה... גם לא אחרי כמה וכמה זריקות לוקרין.
לכן חשוב - תפרטי את הפחדים מהתופעות אחד אחד - ותעמידי על המאזניים אל מול הכאב שלך היום.
שוב - אין לך מה להפסיד.
יש כאן נשים שסובלות יום יום - סביב השעון. יש נשים שסובלות רק סביב ווסת וביוץ או אחד מהם. יש מי שלא סובלות בכלל.
כל אחת והמצב שלה.
יש כאן נשים שבנוסף לאנדו יש להן גם פיברומיאלגיה - והסבל גדול.
יש דרכים לאבחן. ואז יש גם טיפול. והתקווה הגדולה היא שזה יועיל וישפר את איכות החיים.
מול מה שאת חווה היום - אומרת בפעם השלישית - אין לך מה להפסיד אם תטופלי בכל דרך שמציעים לך כדי להקל עלייך ולו במעט.
אני נכנסתי לכאן לראשונה עם כאב כרוני יומיומי שנמשך אצלי 17 שנים עד שאובחנתי. למרפאת האנדו הגעתי על ארבע. הסכמתי ללוקרין ואז לניתוח. (וגם זה היה אחרי שהתפרעתי להם במסדרון מרוב ייאוש וכאב).
כמעט כולנו היינו (ואפילו מי שעברה כמה ניתוחים) במצב בו חשבנו שנגיע לניתוח ואוי לפדיחה - לא ימצאו כלום. כי הכאב לא הגיוני ובגלל שלרוב לא מאמינים לנו, גם לא הרופאים (מלבד רופאי האנדו ומי שמטפל באנדואיות בכל מיני תחומים נוספים) - אז אצל כל אחת מאיתנו גם חלפה המחשבה שאולי באמת זה רק בראש שלנו...
זה לא...
והניתוח לא לשווא. כי את סובלת, ואם זה אנדו (אצל איזה רופא היית?) אז יראו את זה. ואם לא - אז סופסוף יסתכלו לך בתוך הבטן כדי לנסות להבין מהיכן הכאב הגדול.
זה רק לטובה במצב שאת מתארת.
עברתי שני ניתוחים לאנדו, אחד של 6 שעות ואחד של 8 שעות. הבטן שלי היתה במצב קטסטרופלי למרות שלא דמיינתי את החומרה של מצבי, למרות הכאב שידעתי שחייב להיות לו מקור.
אחרי כל ניתוח - לשמחתי קיבלתי איכות חיים. מבחינתי - איכות חיים מלאה. וחיים ללא כאב. בטח שאי אפשר להשוות את איך שאני היום לאיך שהייתי רק לפני כמה שנים.
ניתוח הוא אמנם לא תרופת פלא. גם לא הדיכויים על כל צורותיהם.
אבל המטרה היא להקל על המצב הלא הגיוני בו את חיה עכשיו.
קחי נשימה עמוקה, תנסי - ותתחילי במרפאת כאב.
קחי את הלוקרין.
ותגיעי לניתוח.
בחודש הבא נפתחת קבוצת תמיכה במרפאת האנדו בתה"ש. תתקשרי ותירשמי. תכירי בנות כמוך בלייב. תדעי שאת לא לבד. תקבלי כלים להתמודד.
אל תוותרי!!
חיים ללא כאב, או כאב מינורי - זה עולם אחר ממה שאת מכירה וזה יכול לקרות.
את רק צריכה להחליט שאת נלחמת.
שולחת לך הרבה חיבוקים לעידוד, כדי שתקבלי את הכוח להילחם בזה ולחיות עם זה בשלום
