חדשה ומבולבלה
שלום לכולם (הבנתי מקריאה קצרה כאן בפורום, שזה בעקר לכולן) אני אלמנה ,מזה כשנתיים ושמונה חודשים, בת 60 .(ולא לעניין, נראית מצויין). אולי הגעתי למקום הנכון, אולי לא, בכל מקרה אבקש מכם לא להטיח ביקורת לנסות ולהבין. אין חסרה דבר אני, ובכל זאת ילדיי טוענים שאמם חצי חיה חצי מתה מאז המקרה.יותר ויותר. אני נוטה ומשוכנעת היום שהם צודקים. יש לי דירה משלי (נו טוב בגילי חחח) יש לי 3 ילדים נהדרים וטובים. אלא שלצערי הם רחוקים ממני. (בעלי היה ניצול שואה לא הייתה לו כלל משפחה ואני הייתי בת יחידה לאם חד הורית) מה שבא לומר שנותרתי לבדי לבדי בעולםםםם.!!!!!!!!!! מדי פעם ילדי , מתעניינים בשלומי,אבל .האמא שהם מכירים נעלמה להם והם מדרך הטבע מעדיפים ללכת לצד השני, של בני זוגם ,שם יותר שמח. מאז המקרה, אני שוקעת יותר ויותר לתהומות אין סופיים. מעין מעגל קסמים שאיני יודעת כיצד לצאת ממנו. אני עובדת. (בעלת סלון יופי) שלא ממש הולך מבחינת לקוחות . אולי מיקומו הרחוק ממרכז העיר.? השעמום . חוסר המעש השיגרה הבדידות הורסים , כל חלקה טובה שהיייתה בי פעם. וכאן מתגלה לי עולם הצאטים.משם חשבתי תבוא ישועתי. הכרתי דרך הצאטים, עשרות גברים בני גילי פחות או יותר . תארו לכן שהייתה איזו תקופה שפעמייים ביום נפגשתי עם גברים , חייתי בתחושה של " לא טוב היות האדם לבדו" בטוחני שאתן מתארות לעצמכן ,שכלום לא יצא מכל המפגשים. הגברים חיפשו סקס ואני זוגיות , שני דברים שנראה שלעולם לא יפגשו. לידיעתכן בנות..(אולי אתן מכירות)עולם הצאט הוא עולם די ממכר של דימיונות. וכך לאט לאט, הבנתי ומבינה שזהו עולם משעמם וריק מתוכן ממשי. (יש שם מלא נשואים ונשואות שמחפשים ריגוש ודימיון לרגע). מגיעה הבייתה מנסה לקרוא ספר טוב. בורחת שעה שעתיים לתוך עולם דימיונות משלי. כן אני מנוייה בספריה העירונית. וגם פעם בשבוע , אני הולכת עם חברה מ"העבר" שלי לחוג ריקודים לטיניים. ובכל זאת,חשה אבודהההההההה. חשה מנוכרת , זרה ובודדה בעולם. וככל שיש יותר זמן פנוי כך המחשבות יותר ויותר דיכאוניות. לפעמים נדמה לי ש"בן זוג " בוריאציה כזו או אחרת יפתור את כל הבעיות. אז.מציצה לחייהם של הזוגות הנשואים הרבה מאד שנים , מביטה אל השחיקה אל הקיטורים של בנות הזוג בעיקר. מ ומגיעה למסקנה שעדיף כבר לבד. לפפעמים אני חושבת , שלו הייתה לי במשך היום הרבה יותר עבודה (לקוחות) הרי שהייתי מגיעה הבייתה שפוכה ולא היה לי זמן לכל אותן מחשבות מטופשות. אבל כדי שתהיה יותר עבודה, אני צריכה ליזום לקום להלחם לפרסם ולזה למי יש כוח ולמי יש תקציב????. אנא עזרתכם . בקשר לכל נושא שהועלה כאן. אנא תמיכתם לשינוי כלשהוא בדרך חיי. וללא הגזמה ..." המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" כבר ממש ממש מחפשת את המוות.
שלום לכולם (הבנתי מקריאה קצרה כאן בפורום, שזה בעקר לכולן) אני אלמנה ,מזה כשנתיים ושמונה חודשים, בת 60 .(ולא לעניין, נראית מצויין). אולי הגעתי למקום הנכון, אולי לא, בכל מקרה אבקש מכם לא להטיח ביקורת לנסות ולהבין. אין חסרה דבר אני, ובכל זאת ילדיי טוענים שאמם חצי חיה חצי מתה מאז המקרה.יותר ויותר. אני נוטה ומשוכנעת היום שהם צודקים. יש לי דירה משלי (נו טוב בגילי חחח) יש לי 3 ילדים נהדרים וטובים. אלא שלצערי הם רחוקים ממני. (בעלי היה ניצול שואה לא הייתה לו כלל משפחה ואני הייתי בת יחידה לאם חד הורית) מה שבא לומר שנותרתי לבדי לבדי בעולםםםם.!!!!!!!!!! מדי פעם ילדי , מתעניינים בשלומי,אבל .האמא שהם מכירים נעלמה להם והם מדרך הטבע מעדיפים ללכת לצד השני, של בני זוגם ,שם יותר שמח. מאז המקרה, אני שוקעת יותר ויותר לתהומות אין סופיים. מעין מעגל קסמים שאיני יודעת כיצד לצאת ממנו. אני עובדת. (בעלת סלון יופי) שלא ממש הולך מבחינת לקוחות . אולי מיקומו הרחוק ממרכז העיר.? השעמום . חוסר המעש השיגרה הבדידות הורסים , כל חלקה טובה שהיייתה בי פעם. וכאן מתגלה לי עולם הצאטים.משם חשבתי תבוא ישועתי. הכרתי דרך הצאטים, עשרות גברים בני גילי פחות או יותר . תארו לכן שהייתה איזו תקופה שפעמייים ביום נפגשתי עם גברים , חייתי בתחושה של " לא טוב היות האדם לבדו" בטוחני שאתן מתארות לעצמכן ,שכלום לא יצא מכל המפגשים. הגברים חיפשו סקס ואני זוגיות , שני דברים שנראה שלעולם לא יפגשו. לידיעתכן בנות..(אולי אתן מכירות)עולם הצאט הוא עולם די ממכר של דימיונות. וכך לאט לאט, הבנתי ומבינה שזהו עולם משעמם וריק מתוכן ממשי. (יש שם מלא נשואים ונשואות שמחפשים ריגוש ודימיון לרגע). מגיעה הבייתה מנסה לקרוא ספר טוב. בורחת שעה שעתיים לתוך עולם דימיונות משלי. כן אני מנוייה בספריה העירונית. וגם פעם בשבוע , אני הולכת עם חברה מ"העבר" שלי לחוג ריקודים לטיניים. ובכל זאת,חשה אבודהההההההה. חשה מנוכרת , זרה ובודדה בעולם. וככל שיש יותר זמן פנוי כך המחשבות יותר ויותר דיכאוניות. לפעמים נדמה לי ש"בן זוג " בוריאציה כזו או אחרת יפתור את כל הבעיות. אז.מציצה לחייהם של הזוגות הנשואים הרבה מאד שנים , מביטה אל השחיקה אל הקיטורים של בנות הזוג בעיקר. מ ומגיעה למסקנה שעדיף כבר לבד. לפפעמים אני חושבת , שלו הייתה לי במשך היום הרבה יותר עבודה (לקוחות) הרי שהייתי מגיעה הבייתה שפוכה ולא היה לי זמן לכל אותן מחשבות מטופשות. אבל כדי שתהיה יותר עבודה, אני צריכה ליזום לקום להלחם לפרסם ולזה למי יש כוח ולמי יש תקציב????. אנא עזרתכם . בקשר לכל נושא שהועלה כאן. אנא תמיכתם לשינוי כלשהוא בדרך חיי. וללא הגזמה ..." המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" כבר ממש ממש מחפשת את המוות.