חדשה ומבואסת

[לולואיזה]

חדשה ומבואסת

שלום לכולן ולכולם (אם יש פה גם כולם..)
מקווה שפתיחת הודעה חדשה על הצטרפות לפורום היא לפי החוקים.. קראתי אבל לא בטוחה שהבנתי מתי משרשרים ומתי לא...

אני מתחילה באיחולי שהות קצרה, הריונות תקינים, ילדים בריאים, סיפוק, שמחה, בריאות ואושר לכווווולם

אני חדשה פה... יחסית חדשה בטיפולים - 4 סבבים של הזרעות ועוברים במחזור הבא לIVF.... החודש - מחזור טבעי בלי מעקבים ובלי כלום - פשוט הפסקה מכל ההורמונים
המעבר לIVF מדכא אותי מכל כך הרבה סיבות... והעיקרית היא שזה מחדד לי את האיזה עצבים ובאסה שאני במצב הזה... בגיל שחשבתי שכבר יהיו לי 3 ילדים, לא בהמתנה לילד ראשון..

הריון שחשבתי שיגיע כל כך בקלות... והנה הוא לא מגיע... ולא ולא ולא...
זה לא רחמים עצמיים, זה תסכול עמוק מהחיים האלה שהם לא מה שציפיתי שהם יהיו.. אוף... אני לא רוצה לעשות דמורליזציה פה בפורום לאף אחד\אחת שקורא... פשוט רוצה להרגיש שאני לא לבד... ושיהיה בסדר.. ואוף למה אי אפשר לקבל את זה כתוב איפושהו "בעוד X חודשים את תהיי בהריון"... זה כל כך קשה לי עם החוסר וודאות הזאת...
ועוד דבר זה שאני פוחדת מהIVF הזה...
ממש פוחדת
מכל ההורמונים, מהפרוצדורה..
יש לי הדרכת אחיות באסותא ביום רביעי..

 

[ענתושקה האוהבת]

היי לולואיזה, אני מבינה לליבך

אני בת 40 ומעולם לא חשבתי שבגילי אהיה רווקה ללא ילדים.
תמיד חלמתי על בן זוג אוהב, בית במושב, ילדים, כלב וחתול.
אבל החלום לזוגיות לא התממש וההחלטה להביא ילדים לעולם כאמא חד הורית היא לא קלה.
אבל אני יודעת שאם אגיע לגיל זיקנה ללא הקמת משפחה לא אהיה שלמה עם עצמי.
התחבטתי רבות - המשכתי לצאת לדייטים ובמקביל נפגשתי עם פרטנרים פוטנציאליים להורות. לאחר שראיתי שזה לא בשבילי החלטתי ללכת על תרומת זרע, ולאחת כמוני שתמיד חלמה על זוגיות והקמת משפחה קונבנציונאלית זו החלטה לא קלה בכלל.
אבל כבר עברתי את תהליך ההחלטה והיום אני אחרי שתי הזרעות כושלות (הזרעות ללא הורמונים) וממש היום הייתי בייעוץ ל-IVF בבית חולים אסף הרופא.
יש נשים שממשיכות הזרעות ואף מצליחות אחרי 6 או 7 פעמים (וכמובן יש גם כאלה שמיד מצליח להן, בהזרעה הראשונה או השנייה), יש כאלה שממשיכות להזרעות עם הורמונים, ויש כאלה - אלה שעברו את גיל 39 - שמיד עוקפות את ההזרעות ופונות ל-IVF.
זו אכן החלטה לא פשוטה.
אני יכולה להגיד לך שהיום, אחרי שהייתי בייעוץ באסף הרופא, קצת נרגעתי. הצוות שם מקסים, הפרופסור שייעץ לי (פרופסור רזיאל) היה סבלני ונחמד מאוד, האחות הייתה מקסימה - היא הסבירה לי הכל עם חיוך ועשתה לי סיור במחלקה. זה מאוד הרגיע אותי.
אפילו ראיתי שתי נשים מחויכות בחדר התאוששות.
אני ממליצה לך לקבוע תור לייעוץ, אולי זה ירגיע גם אותך.
לפעמים יש לנו חלומות שלא מתגשמים ועלינו לנסות להפיק מן החיים את המיטב.
חשוב לי להדגיש שזה שתביאי ילד מתרומה זה לא בהכרח אומר שלא תהיה לך זוגיות. יש הרבה מקרים של נשים שמצאו זוגיות טובה ומספקת גם אחרי שהביאו ילדים.
תנסי לחשוב חיובי. אני בטוחה שיש גם צדדים חיוביים בחייך.
אני מאחלת לך המון בהצלחה!

 

[לולואיזה]

תודה יקירתי

יש לי תור ביום רביעי בבוקר להדרכת אחיות.. מקווה שזה ירגיע אותי קצת..

 

[ענתושקה האוהבת]

בכיף

אגב, היום האחות באסף הרופא שאלה אותי אם ארצה להיפגש עם עובדת סוציאלית.
אם קשה לך, תבקשי להיפגש עם עו"סית, אולי זה יקל עלייך את התהליך וההתמודדות.
שיהיה המון בהצלחה בהדרכת אחיות

 

[לולואיזה]

אני אשאל את האחיות באסותא, אני חושבת שיש שם גם קבוצת תמיכה..
קשה לי:
1. הלבד הרגשי של "זר לא יבין זאת" (לא משפט שלי, אבל קולע בול)
2. השיגרה שפשוט אני מרגישה שעפה מהחלון וכל כך הרבה דברים שאהבנו לעשות ביחד אנחנו כבר הרבה פחות עושים
3. התסכול... שכמו שחיוכי אהבה עלתה על זה... קצת הופך גם לרחמים עצמיים...

 

[חיוכי אהבה]

התחושה הזו של לבד מאוד מקשה

ובפורום הזה יש בנות אלופות בתמיכה וחיבוקים, אז הלבד קצת פחות לבד,
השיגרה משתנה לתקופה, אבל כן חשוב שתעשו משהו לעצמיכם, בשביל הנפש, לך לעצמך וביחד,
&nbsp
והסתכול..... חלק מה'שיעור' שרבות פה עוברות קשור בתסכולים, סבלנות, לחכות בתורים,
ובאופן כללי להתמודד עם כל התהליך הזה וכל המסביב, כשהמסביב לפעמים מאוד מתיש
(בדיקות, תורים, לחכות וכל הזמן לחכות למשהו.... תורים, שאיבה, כמה הופרו, החזרה, ביטא, דופק וכו' וכו'

).
&nbsp
&nbsp

 

[לולואיזה]

נכון...

בא לי לזפזפ הכל קדימה

 

[חיוכי אהבה]

כן... אני כל כך רציתי, פעם ראשונה בחיי ממש, להיות אחרי החגים

כדי להתחיל טיפול חדש, כי הייתי צריכה לחכות 3 חודשים,
והנה הזמן עף, ועד שהטפול התחיל, הנה כבר 4 חודשים עברו.
&nbsp
לפעמים צריך לתת לזמן לעשות את שלו, להחלים את הגוף והנפש,
שגם הם חשובים בתהליך הזה. להתחזק.
&nbsp
חיבוקים

 

[לולואיזה]

ואני תמיד אמרתי שכשהזמן יעשה את שלו, הזמן יוכל ללכת

תודה חיוכית, זה עוזר

 

[חיוכי אהבה]

אהבתי, הזמן יכול ללכת

 

[חיוכי אהבה]

היי

אומרים... שהחיים הם לא תוכנית כבקשתך,
וגם אומרים... שהאדם מתכנן תוכניות ואלוהים יושב וצוחק...
&nbsp
החיים הם מה שקורה בדרך לכל המטרות שלנו,
אז נכון שיש רצונות אבל לכל אחד יש איזה תיק כזה של רצונות שכדי להגשים אותם
צריך לעבור מסע ארוך, לא תמיד קל וכייפי.
&nbsp
אלו החיים שלנו, זה המסע שלנו,
ועם זה - ננצח!
&nbsp
תהיי חזקה, מותר ליפול לרחמים עצמיים לפעמים, אבל צריך גם לדעת לנשום עמוק, ולהרים את הראש למעלה,
ברגע שתתחילי תראי שאפשר לעמוד בזה, הפחדים ירדו קצת ברגע שתהיי בתוך התהליך, כי הידע וההיכרות הופכים
את הכל להרבה יותר נסבל ופחות מבהיל ומפחיס.
&nbsp
אחרי הזריקה הראשונה שתזריקי לעצמך, תביני שאת גיבורה! ואת יכולה! ולא צריך לפחד מהזריקות,
והכל הופך להיות הרבה יותר קל ופשוט.
&nbsp
ולקבל את התגובה של הגוף באהבה ובקבלה ובעדינות עם עצמינו, וגם את תגובת הנפש ומצבי הרוח.
אני למשל מתמודדת עם מקלחת זעה כל לילה, זה מחרפן אותי, אבל המטרה טובה.
(וזה בלי להתייחס לעצבנות, רעב וכל מיני כאלו

)
&nbsp
שיהיה בהצלחה בהדרכת אחיות, תקבלי מרשמים, תתחילי פרוטוקול, והדרך תתחיל להתגלגל קדימה.
&nbsp
בהצלחה!! ובקלות!

 

[לולואיזה]

תודה...

לא כל כך הזריקות מפריעות לי כמו ההורמונים... אבל זה מאד מאד מאד מעודד אותי מה שכתבת...
יש לי פרוטוקול ביד (נראה לי...) מפרופסור זיידמן....
יש לי בעל ש(האמת, זה דווקא בעצם טוב!) מבואס לא פחות ממני
ובאמת... באמת שכולנו גיבורות... מה... אלוהים אדירים - מה שאנחנו עוברות בשביל להפוך לאמהות!!

 

[חיוכי אהבה]

לא כולן מגיבות רע להורמונים, יכול להיות שתופתעי לטובה

מהתגובה שלך להורמונים, אולי הם לא ישפיעו עלייך בצורה רצינית,
ולזריקות אפשר להתרגל איכשהו.
&nbsp
בסוף זה עובר...
&nbsp
&nbsp

 

[לולואיזה]

טוב לדעת..

 

[חיוכי אהבה]

לילה טוב

 

[napit]

IVF ראשון

היי,
ההודעה שלך ממש מזכירה לי את התחושות שלי לפני קצת יותר מחודש, כשהיינו לפני IVF ראשון.
אני חייבת להגיד שאותי ההדרכת אחיות רק הלחיצה כי לא זכרתי שום דבר אחרי! מזל שבשביל זה יש המון סרטוני הדרכה באינטרנט ואת הפורום המקסים הזה
גם אני ממש פחדתי, ובסופו של דבר ... זה לא היה כ״כ נורא. החלק הכי קשה היה ההמתנה לבטא.

אמרתי לבעלי לא מזמן שאם מישהו היה אומר לי שאני אעבור שנה\ שנה וחצי ואפילו תקופת זמן ארוכה יותר - מלאה בטיפולי IVF בכל חודש, אבל יבטיח לי שבסופם מחכה לי תינוק קטנטן - אני אהיה רגועה. רק רוצה לדעת שבסוף יהיה בסדר...

מאחלת לך שהטיפול הראשון שאת עומדת לעבור יהיה גם האחרון! בנתיים, אנחנו כאן לכל דבר

 

[shir3001]

באמת? זה לא היה נורא?

כל כך טוב לשמוע. לא היו לך תופעות לואי בעקבות ההורמונים?

 

[napit]

אני חושבת שכל אישה חווה את זה בצורה שונה

הזריקות לא כ״כ נעימות, אבל נסבלות. פיתחנו טקס אני והחצי כל יום בשעה 19:30 והעברנו את זה בצורה סבירה יחסית.
תופעות לוואי לא הרגשתי כ״כ, אולי טיפה כאב ראש... אבל מצד שני זה יכול להיות מהלחץ. חשוב להדגיש שמעתי על נשים שחוו את זה בצורה שונה לחלוטין...

השאיבה עצמה גם עברה בסדר, היו לי טיפה כאבים באותו היום, ותחושת נפיחות (ניראתי כאילו אני בחודש חמישי) במשך כמה ימים. אבל שוב, זאת שלי, כל אישה חווה בצורה שונה.

מה שחשוב לי להראות זה שלא בהכרח חייבים להרגיש תופעות לוואי מההורמונים ומהשאיבה...

בסופו של דבר הסבב לא הצליח אצלי, אמנם שאבו 31 ביציות, הופרו 27. החזירו 1 והקפיאו עוד 9 בלוציסטים.