חדשה בפורום...
- פותח הנושא ltais
- פורסם בתאריך
כפי שציינתי...
, אני בת 40 ובן זוגי בן 48. לשנינו המון חששות: איך נתמודד עם לילות חסרי שינה - כבר מזמן שכחנו מה זה. ובעיקר הגיל. אני חוששת מקשיים בהריון לאור הגיל. בן זוגי חושש מכך שלילד שלנו לא יהיו הרבה שנים להנות מהוריו ושמהר מאוד אנו ניפול נטל על הילד והוא יצטרך לטפל בנו במקום שאנו נטפל בו. בקיצור, מה אתם אומרים? עם כל כך הרבה חששות יש טעם להתחיל בכלל?
, אני בת 40 ובן זוגי בן 48. לשנינו המון חששות: איך נתמודד עם לילות חסרי שינה - כבר מזמן שכחנו מה זה. ובעיקר הגיל. אני חוששת מקשיים בהריון לאור הגיל. בן זוגי חושש מכך שלילד שלנו לא יהיו הרבה שנים להנות מהוריו ושמהר מאוד אנו ניפול נטל על הילד והוא יצטרך לטפל בנו במקום שאנו נטפל בו. בקיצור, מה אתם אומרים? עם כל כך הרבה חששות יש טעם להתחיל בכלל?
אני לא חושבת שבגיל 40 מתמודדים
עם בעיות שינה אחרת מאשר בגיל 20. ת'אמת לא ניסיתי, כי אני התחלתי רק בגיל 46. אבל בגיל כזה כבר יש לך נסיון ואת פחות היסטרית, מה שאומר שאת יכולה להתמודד נכון יותר עם הקשיים ולתת לילד שלך הרגלי שינה ואכילה שמתאימים למשפחה. הטענה של בן זוגך מוכרת ודי מדברת אלי, ועדיין אתם צעירים. הילד שיוולד לכם אמנם יהיה בן להורים מבוגרים כשהוא יהיה אדם צעיר, אבל אני מאמינה באמת ובתמים שכילד הוא יקבל הורים בוגרים, מנוסים, עם אישיות מעוצבת והמון סבלנות. אני רואה את זה אצלנו, ואני רואה את זה אצל הורים מבוגרים אחרים. בגיל 40 אנחנו כבר די מגובשים, כבר "מצאנו את עצמנו" וכבר יש בנו מספיק סבלנות לחיים. אולי אנחנו פחות סבלנים לשטויות, אולי אנחנו פחות תזזיתים. אבל אנחנו גם פחות קטנוניים, יותר מבדילים בין עיקר לטפל, יותר מוכנים לקבל את החיים ואת מה שהם מציעים לנו. יתכן ואני מדברת ישר מתוך העור שלי, אבל אני באמת מאמינה שהבת שלי מקבלת אמא טובה יותר מאשר היתה מקבלת אם היתה נולדת לפני 20 שנה. העתיד עדיין מטריד אותי, אפילו מפחיד, אבל השנים האחרונות לימדו אותי ששום דבר לא בטוח והכל יכול לקרות. אני מניחה שבשנים הקרובות נצטרך לעשות סידורים כספיים ומשפטיים כדי להבטיח את עתיד הילדים שלנו. נצטרך לדאוג לביטוח טוב כדי להקל את המעמסה מהם. המצב הכלכלי שלנו כרגע הוא על הפנים, אבל בגדול אנחנו מסודרים ומאמינים (מקווים?) שהכל ילך כשורה. נועם
עם בעיות שינה אחרת מאשר בגיל 20. ת'אמת לא ניסיתי, כי אני התחלתי רק בגיל 46. אבל בגיל כזה כבר יש לך נסיון ואת פחות היסטרית, מה שאומר שאת יכולה להתמודד נכון יותר עם הקשיים ולתת לילד שלך הרגלי שינה ואכילה שמתאימים למשפחה. הטענה של בן זוגך מוכרת ודי מדברת אלי, ועדיין אתם צעירים. הילד שיוולד לכם אמנם יהיה בן להורים מבוגרים כשהוא יהיה אדם צעיר, אבל אני מאמינה באמת ובתמים שכילד הוא יקבל הורים בוגרים, מנוסים, עם אישיות מעוצבת והמון סבלנות. אני רואה את זה אצלנו, ואני רואה את זה אצל הורים מבוגרים אחרים. בגיל 40 אנחנו כבר די מגובשים, כבר "מצאנו את עצמנו" וכבר יש בנו מספיק סבלנות לחיים. אולי אנחנו פחות סבלנים לשטויות, אולי אנחנו פחות תזזיתים. אבל אנחנו גם פחות קטנוניים, יותר מבדילים בין עיקר לטפל, יותר מוכנים לקבל את החיים ואת מה שהם מציעים לנו. יתכן ואני מדברת ישר מתוך העור שלי, אבל אני באמת מאמינה שהבת שלי מקבלת אמא טובה יותר מאשר היתה מקבלת אם היתה נולדת לפני 20 שנה. העתיד עדיין מטריד אותי, אפילו מפחיד, אבל השנים האחרונות לימדו אותי ששום דבר לא בטוח והכל יכול לקרות. אני מניחה שבשנים הקרובות נצטרך לעשות סידורים כספיים ומשפטיים כדי להבטיח את עתיד הילדים שלנו. נצטרך לדאוג לביטוח טוב כדי להקל את המעמסה מהם. המצב הכלכלי שלנו כרגע הוא על הפנים, אבל בגדול אנחנו מסודרים ומאמינים (מקווים?) שהכל ילך כשורה. נועם
אני "בסדר גודל" של המשתתפות כאן
אבל יש לי ילדים (שכבר אינם ילדים...) בוגרים. והייתי אמא בגיל צעיר (החצי הראשון של שנות ה-20 לחיי). יש יתרונות וחסרונות להורות בגיל צעיר . אבל כיום במבט לאחור ובדיעבד אנ סבורה שיש יתרון עצום להורה בגיל מבוגר יותר (כן, העדיף ביותר הוא באמצע
אבל ...) הסיבות? כבר נאמרו כאן בשרשור. אנשים מנוסים יותר (בחיים בכלל...), מגובשים יותר, הספיקו כבר למצוא את עצמם.
אבל יש לי ילדים (שכבר אינם ילדים...) בוגרים. והייתי אמא בגיל צעיר (החצי הראשון של שנות ה-20 לחיי). יש יתרונות וחסרונות להורות בגיל צעיר . אבל כיום במבט לאחור ובדיעבד אנ סבורה שיש יתרון עצום להורה בגיל מבוגר יותר (כן, העדיף ביותר הוא באמצע
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.