חדשה בפורום

[קצת חוששת1]

חדשה בפורום

לא האמנתי שיש פורום כזה, בדיוק מה שאני צריכה. אני נשואה כ 10 שנים, עם בעל מקסים, אוהב. תומך בלה בלה בלה. פתאום אני מוצאת את עצמי באמצע החיים (בת 37) בוגדת בו. איך זה קרה, סתם משיחת טלפון שלא יצאה לי מהראש. בחור חמוד שלא הכרתי קודם היכרות אישית אלא רק מקצועית (עובדים באותו תחום). גם הוא נשוי, וזו לא הפעם הראשונה שהוא בוגד באשתו (שלי כן). הבעיה העיקרית שלי היא שאני לא מצליחה להפריד בין החיים הרגילים שלי לבין הרצון שלי להיות עם הפרטנר החדש... נשמע טבעי, אבל כנראה שאני לוקחת את זה רציני מדי (כמו כל דבר אחד בחיי). אני מרגישה שאני יוזמת מדי, כי כזו אני, והוא פחות. אני מרגישה שאנחנו כבר ילדים גדולים ולכן הכל צריך להיות גלוי. רציתי לחתוך כי הרגשתי שרק אני רוצה אבל הוא לא הסכים, אמר שהוא כל כך נהנה אתי. מה הוא רוצה ממני? כנראה רק מין וזה קשה לי. זו ההקדמה לי, אשמח לתגובות, אם יש עוד שאלות, אשמח לענות... יום נפלא

 

[B פאבלו]

אהלן

לכי עם האינטואיציות... אם הבנאדם שבו עושה לך את זה אז זה מהר מאד יהפוך לדבר האמיתי. סקס? כולנו בגדול סובבים סביב זה... יש שזורמים בקלות יש שמתבשלים להם לאט... הורמונייה זה שם המשחק.... אם את שוברת את הראש כבר עכשיו....למה לך? לזרום להרגיש טוב...נעורים וכו... אחרת למה להכנס לזה בכלל נו טוב.... כבר גלשתי לזיוני מוח ופלספנות... בהצלחה

 

[קצת חוששת1]

כן הוא עושה לי את זה

אבל זה הורס אותי שהוא לא מחזר אחרי. כשאני איתו אני נמשכת אליו בטירוף כשאני לא איתו, הוא פשוט שותה לי את המיץ. נכון, אם אני שוברת את הראש אז באמת למה לי. אבל כל כך קל לדבר מחד ולעשות מאידך. הרגש אומר דבר אחד וההגיון אחר. לא חשבתי כלל כשנכנסתי ליחסים הללו, אבל עכשיו אני בפנים ורוצה את הפנטזיה. רוצה שהוא יחזר אחרי, שיתקשר אלי, שיזום...אבל יוצא שרק אני יוזמת...ולא לא גלשת לזיוני שכל, זה בדיוק המצב בו אני נמצאת. אני מרגישה שאם אני צריכה להגיד מה לעשות אז עדיף שלא ייעשה...אויל הוא לא רוצה מספיק או אולי הוא לא המאהב המושלם. תודה

 

[dalida3]

לפי מה שכתבת,נראה שאת מתאהבת

ואם אכן כך, תברחי כמו מ

. את חייבת להפריד בין חייך עם בעלך ומשפחתך ולבין החיים עם הפרטנר החדש. הפרטנר נועד לשעות מתוקות של הנאה נטו. את לא צריכה לריב איתו. את לא צריכה להתווכח איתו על חינוך הילדים

אל תצפי לתשומת לב יתרה,המפגשים שלכם נועדו לסקס ולמימוש פנטזיות,אלא אם גם הוא מתאהב בך ואז אתם כבר בסרט אחר.

 

[B פאבלו]

לא מסכים

אפשר להתאהב ועדיין לעשות את ההפרדה בין זה לבין הבית... השאלה אם היא בנוייה לזה. נכון שאי אפשר לדעת עד שמתנסים בזה מי אמר שהחיים קלים. אבל זה בהחלט אפשרי והאמת? קשר שנמשך...גם אם באים בציפיות נמוכות מן הסתם בדרך כלל אם הוא נמשך אז לאורך זמן... מבעבעים רגשות וכו... וזה ככ כייףףףףף רק שהסוף כשהוא בא הוא הרבה יותר קשה מהצפוי... כי ההתמודדות והמסכה שאנו אמורים לעטת על פנינו ולתפקד כרגיל... אבל ביניינו... מי שטעם פעם אחת....יחזור לזה שוב ... כי זה ככ כייףףףףףףףףףףףףףףףףףף

 

[קצת חוששת1]

אני לא חושבת שאני מתאהבת

אני רק רוצה שזה יהיה קל יותר. איך אפשר בלי רגשות? בטח שיש, אבל לא כאלו שיגרמו לי לעזוב הכל ולהיות רק איתו. זה כיף בטירוף, המשיכה כמו שהיינו צעירים ויפים, הנגיעות החדשות. אבל משום מה זה הופך להיות מעצבן כשהוא לא יוזם. איפה הגבול? אולי הציפיות שלי גבוהות מדי?

 

[dalida3]

ברור שאי אפשר בלי רגשות בכלל.

מותר לשאול כמה זמן אתם יחד? ואגיד לך למה אני שואלת. כשאנחנו התחלנו את הקשר (אוטוטו שנה) הכל היה כל כך חדש,כייף בטירוף (כמו שכתבת),ורציתי כל הזמן להרגיש אותו, לדבר איתו,לSMS איתו,החלפנו מיילים וכתבנו אחד לשניה פנטזיות ושאר ירקות. בשלב מסויים הבנתי שאני חייבת להרפות קצת, ושהוא ירפה גם הוא. זה הפך להיות כל יום כל היום,לחפש בתיבה משהו ממנו, לחכות לטלפון שיודיע על הודעת SMS והרגשתי שזה מתחיל להפריע בחיי היום יום. גם בעבודה וגם בבית. פחדתי להתאהב. והחלטנו לעשות תיאום ציפיות. ישבנו ודברנו ,חשבנו מה אנו רוצים מהקשר הזה. שנינו הבענו את אהבתנו לבני הזוג החוקיים שלנו ואת הרצון לשמור על שלמות המשפחות. והחלטנו להרפות קצת,ובאמת, אוטוטו אנחנו שנה ביחד,ובשנה הזו נפגשנו בסך הכל 5 פעמים. לפחות פעם פעמיים בשבוע מדברים בטלפון,או דרך הודעות SMS,מתעניינים בשלומו האחד של השניה ולהיפך וממשיכים את החיים. לא מצפה לחיזורים מצידו, לא מצפה למתנות,לא מצפה לשום דבר מעבר לסקס מדהים ומימוש פנטזיות.

 

[קצת חוששת1]

אנחנו "ביחד" חודש

אנחנו בהתחלת הקשר, ואני רוצה כל הזמן להרגיש אותו...כמו שכתבת...לדבר איתו, להיות איתו...אבל אני לא מרגישה שהוא רוצה את אותו דבר. כבר למעלה משבוע שלא נפגשנו, אבל כן דברנו. אני מרגישה שהוא כן רוצה להיות אבל כנראה לא בעוצמה שאני רוצה. ביום שכתבתי לו שאני מפסיקה את הקשר כי אין הדדיות הוא הבהיר לי שהוא לא רוצה להפסיק. הלוואי ויכולתי להרפות קצת, אבל עד שהקשר לא הדדי אני כנראה לא אצליח. אני מאוד רוצה לדבר איתו ולערוך תיאום ציפיות, אבל לא רוצה שזה ישמע מלחיץ מדי. מה את מציעה, איך להציג את הדברים?

 

[dalida3]

אצל נשים זה יותר קשה יקירתי,אין מה

לעשות. אנחנו רוצות יותר,אנחנו מחפשות את הרגש שמאחורי, אנחנו מחפשות להרגיש נאהבות. לעומת הגברים שלהם יותר קל לשייך את הקשר לסקס נטו,לסיפוק יצרים,לרענון חיי המין. הכי טוב זה להשלים עם העובדה שהוא מעוניין בקשר למטרת סקס בלבד. אם מתאים לך,תשארי איתו ואם לא מתאים לך,אז או שתחפשי קשר עם אדם אחר שיענה על הדרישות שלך. איך להציג את הדברים זה פשוט מאוד, שלחי לו מייל,או SMS ותכתבי את מה שאת מרגישה. ותשאלי אותו מה טיב הקשר שהוא מעוניין בו? תכתבי שהיית רוצה שיזום יותר שיחות,יותר SMS , שחשוב לך להרגיש שהוא רוצה אותך. חשוב לך להרגיש שהקשר הוא הדדי שהמשיכה היא הדדית. את יכולה להוסיף,שאין לך כוונות להלחיץ אותו ושהתא המשפחתי שלך חשוב לך ואין לך כוונות לפרק אותו. אבל תכתבי מה שאת רוצה מהקשר בינכם. לפי התשובה שלו תדעי לאן נושבת הרוח, ותחליטי אם להמשיך את הקשר או לא.

 

[dalida3]

התאהבות בלא חוקי= מתכון לאסון.

אסור להתאהב וברגע שמרגישים שזה הולך לכיוון הזה חייבים לסיים את הקשר. קשה לעשות את ההפרדה כשמאוהבים באדם אחר. לדעתי, אי אפשר להיות מאוהב ביותר מאדם אחד. אפשר לאהוב מיליון אנשים בו זמנית, אבל להיות מאוהב זה רק באדם אחד. לי יש "לא חוקי",נפגשים לעיתים רחוקות,אני אוהבת אותו אבל לא מאוהבת בו. אני אוהבת להיות איתו. אוהבת את המגע שלו. אוהבת את הרגעים שלנו יחד. אוהבת להרגיש כשאנחנו יחד,שהוא נטו בשבילי,בשביל לפנק אותי, לענג אותי. אבל ה

שלי שמור לאדם אחד, והוא בן זוגי החוקי. נשמע מופרך,אבל תאמין לי שזה אפשרי. אני לא יודעת בן כמה אתה,אבל ממרומי גילי (ולא אני לא בת שנה) וניסיוני,אני יכולה להגיד לך שזה אפשרי.

 

[חתולת פח]

לא מסכימה איתך..

כל הכיף הוא שמאוהבים, שמצפים לSMS , לטלפון... שמתרגשים ומתכוננים לפגישה וכו'.. בזוגיות חוקית, השגרה גודמת את ההתאהבות ואז נשארת אהבה..

 

[dalida3]

בוודאי שמתרגשים לפני כל פגישה

ומתכוננים,ואני בהחלט מחכה לSMS ממנו שיגיד לי בוקר טוב,אבל יש הבדל גדול בין להיות מאוהב לבין לאהוב. אם אתאהב בו, ארצה להיות איתו כל הזמן,הוא יהיה במחשבות שלי כל היום ולא אוכל לתפקד בבית כאם וכרעיה .זה מתכון לפירוק התא המשפחתי ואת זה אני לא רוצה.

 

[מ ת ו ק ה מ ד ב ש]

הייתי מאוהבת פעמיים..../images/Emo99.gif

וזה היה פשוט האיי רציני, זה לחייך כל היום רק מעצם המחשבה עליו, זה לחכות לסימן ממנו, זה הלב שדופק בחוזקה כל פעם שהוא מתקשר או מסמס לי.. אבל זה לא, ממש לא, הפריע למסגרת המשפחתית שלי. אם כבר, זה עזר, הייתי יותר סלחנית כלפי הילדים, כלפי בעלי, דברים שבדרך כלל מוציאים אותי מדעתי, סלחתי עליהם, הייתי פשוט מאושרת. ורציתי שכולם יהיו מאושרים והכל טוב וכייף. בשבילי, זה המתכון לאיחוד, לאווירה נעימה בבית. כי כשטוב לי, אני רוצה שלכוווווווווולם יהיה טוב, רוצה לפזר את אהבה בכל מקום.

 

[קצת חוששת1]

הרגשות שלי

כשאני איתו אני בשמיים, כשאני לא איתו זה מרגיז אותי שהוא לא יוזם ואז זה מפריע לחיי היום יום שלי. אני מתכוונת להבהיר לו את זה בקרוב מאוד - יזמתי (כן... שוב אני יזמתי) פגישה ביום שלישי. בימים הראשונים כהכל היה עוד ב high מדהים זה מאוד עזר למערכת היחסים שלי בבית עם כולם. כמו שכתבת...סלחנית יותר, רואה את הכל בוורוד. כך אני רוצה להרגיש כל הזמן. כנראה שהוא לא האדם הנכון...חבל לי כי אני נמשכת אליו בטירוף. לא רוצה לחפש מישהו אחר, כי זה לא העניין בכלל. הוא היה שם וזה קרה איתו...ובאמת חבל לי.

 

[מ ת ו ק ה מ ד ב ש]

מניסיוני האישי

תתרחקי. אני יודעת כמה זה קשה לביצוע, אבל, אם תתרחקי, תשחקי אדישה כמה ימים, הוא ירוץ אחרייך, סמכי עלי, זה עובד. עם הראשון שלי, היה לי את אותו הדבר בדיוק, הייתי משתגעת, איך הוא לא מרגיש כמוני, איך הוא לא רוצה לדעת כל רגע כל דקה מה אני עושה, כמו שאני מרגישה כלפיו, איך הוא יכול לבלות זמן פנוי לבד, ולא לרוץ אלי? החלטתי שאני סוגרת עניינים, שזה לא שווה לי גם להסתכן וגם לסבול. ורק אחרי שהתרחקתי ממנו, פתאום היה לו זמן, פתאום זה כבר לא כל כך מסוכן בשבילו כמו שהוא אמר בהתחלה.. הוא פחד שהוא מפסיד אותי. נסי... ותחזרי עם תשובה עוד כמה ימים..

 

[B פאבלו]

../images/Emo127.gif

 

[חתולת פח]

ואני חושבת...

שקשר מקביל צריך לענות על כל הדרישות שלנו... להתפשר יש לנו בבית!

 

[B פאבלו]

סחטיין

מלאכתם של צדיקים נעשת בידי אחרים ולעצם העניין. ממרומי גילך...את אמורה להבחין בין רומן לקשר אינטימי וברור שאת כותבת מנסיונך... מקווה שמובן לך שישנן התנסויות אחרות בחיים. אין תבנית אחידה... זה ככ אינדבדואלי.

 

[זריחה1]

סיפורך מזכיר במידת מה את סיפורי...

אני מרגישה גם שאני היא זאת שיוזמת ושואלת "מתי ניפגש"? וכו'.... ובעקבות זאת גם נפגעת יותר..כי מצד אחד הוא לא רוצה לסיים את הקשר אך גם לא עושה למענו.. תעשי כמוני קחי צעד אחורה כמו בריקוד הטנגו ותראי מה יקרה זה עובד בדרך כלל.. פחות להתקשר אליו, פחות לשאול יותר לזרום...

 

[זריחה1]

לדעתי צריך לאמץ את גישתה של דלידה..