חדשה בפורום....

[בודדה ברשת]

חדשה בפורום....

שלום לכולם... אני מקווה שזה הפורום הנכון, כדי לשפוך בו את כל מה שעובר עלי כיום. לפני 3.5 שנים עברתי מדינה בשביל הגבר שלי, הגבר שהבטיח לי הרים וגבעות, הגבר שהבטיח לדאוג לי, הגבר שהתחנן שאני אשאר איתו במדינה שלו. עשיתי זאת, ומה קיבלתי - כלום!!! אני נמצאת כיום במדינה מרוחקת בצפון אמריקה, בודדה מאד. אין לי כאן אף אחד, מסיבות כאלו ואחרות.... כל יום שעובר אני אומרת תודה, על זה, שעוד יום עבר... ואז בלילה אני דואגת מה יהיה מחר. אני עובדת בעבודה סתמית... בלי שום סיפוק... הוא עזב אותי... הוא חזר להוריו אחרי 3 שנים... למה?!? כי לא היה לו כסף לפרנס אותי!!! (ואין לי בכלל דרישות... אני כבר 3.5 שנים לא קניתי לי בגדים , לא נעלים, לא טיולים (פרט לירח דבש), כלום!!!). 3 שנים אבא שלי מפרנס את שנינו, וזה אומר שכ"ד, כסף למחייה. אחרי 3 שנים אבי החליט שדי, כיום אני חוקית ואני יכולה לעבוד ולעזור לפרנסה... אבל אז... בדיוק ביום ששוב היינו צריכים לשלם שכירות הוא עזב.... בעלי עובד, אבל לא מרוויח הרבה, אני לא עבדתי עד לא מזמן מאחר ולא הייתי חוקית במדינה לה עברתי... כיום אני כן חוקית וכן עובדת. בעלי חזר לבית הוריו, בשביל להוריד כל אחריות, לא אכפת לו ממני, והעצוב ביותר שהוא מגיע אלי לבקש הלוואות כספיות ממני, ואני שכל כך שמחה שמישהו נמצא בחברתי... אני מלווה לו את מה שהוא צריך... עם דמעות בעיניים. הוא מגיע אלי כמעט כל יום, אוכל, נח, בסופ"ש אפילו ישן את שנת היופי שלו... אבל אז... הוא חזור הביתה... 3.5 שנים שהייתי איתו, לא קיבלתי ממנו דבר, לא מתנה (לא ליום הולדת, לא ריגוש, לא פינוק... אפילו טבעת נישואים לא קיבלתי ממנו... אבי קנה לי... אפילו סקס לא היה לנו כמו שצריך... בעוד שאני תמיד יזמתי... (אין לו אף אישה אחרת, וזה בטוח!!!). זה ישמע אולי מוזר... אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי... אבל אהבה מסוג אחר... אהבה שאח או ידיד קרוב אוהבים ... אבל לא של בעל. אני לא מצליחה לפתח קשרים... כי אני חושבת עליו (אני לא אוהבת אותו יותר!!!) אבל אני רגילה אליו, יש לי רק אותו. ועד שסוף סוף אני מכירה חברה חדשה, ובאמת מנסה להתחבר... אז אחרי זמן מסויים זה נגמר... כי אם יש לי אפשרות להפגש איתה או איתו... אני אפגש איתו, אפילו שאני אצטרך לבטל אותה ברגע האחרון, ואף אחד לא מוכנה לקבל את זה, ובצדק. אנחנו עדין לא גרושים, אנחנו פרודים, ואני לא יודעת מה לעשות. רציתי ללכת ליעוץ, אבל הוא לא מאמין בזה, הוא טוען שהוא מאד אוהב אותי... וכל הזמן הוא אומר לי את זה... אבל הוא גם לא שוכח להזכיר לי שאמא שלו תמיד תהיה בעדיפות עלי, ומפה אפשר להבין שאמא שלו לא אוהבת אותי, אמא שלו היא הצרה שלי... היא מנסה להרחיק אותו ממני, היא לא יודעת שאנחנו בקשר... לפעמים אני רוצה לעצבן אותה ולהגיד לה, אבל אני יודעת שזה יעלה לי ביוקר.. כי אז הוא לא ידבר איתי יותר. אני מרגישה מאד מבולבלת, ואני יודעת שאני לא מסבירה את עצמי כראוי... אבל רע לי, עצוב לי... בודד לי... כמה בנאדם יכול להיות לבד במדינה זרה....???

 

[איש המערות]

את בודדה ונאחזת בו כמו טובע בקש

האם יש לך אפשרות לבקש ממשפחתך בארץ עזרה בחזרה לארץ, לחופשה ארוכה? את זקוקה לדעתי לפסק זמן במקום בו לא תהיי בודדה ותלויה כל כך בבעלך, כדי לחשוב בראש צלול, וגם כדי שהוא לא יקבל אותך כדבר מובן מאליו.

 

[בודדה ברשת]

לצערי אין לי אפשרות כזו...

אני לא כל כך יכולה לעזוב את המדינה כרגע... אני צריכה בעוד מס' חודשים לקבל את האזרחות שלי, וחבל לי לפספס את זה (למען האמת לי לא חבל.. לאבא שלי חבל...). בכל אופן כמעט 3 שנים והרבה כסף השקעתי בזה.... כך שהחופשה או חזרה הביתה תהיה רק בעוד שנה בערך... אבל אני פוחדת שעד אז אני אשתגע כאן.

 

[s h o o s h a]

לא שם ולא כאן

את בודדה ואת לבד אבל את לא נותנת לאף אחד להתקרב אליך ולנסות לעזור. את כאילו "מכורה" לאיש שאתך אבל איננו. את (להבנתי) מרחיקה מעליך את כולם. הצעתי לך - צאי לתקופת גמילה. כן, כן, כמו שנגמלים מעישון ושתיה, עשי לך גמילה מהאיש. זה קשה, זה יכאב ולפעמים תרגישי כאילו חותכים לך בבשר החי, אבל אם את רוצה לחזור ולעמוד על רגלייך ולהיות בזכות עצמך את חייבת את זה לעצמך. אין יותר הלוואות אין יותר "שנת יופי" אצלך אין יותר סופי שבוע אצלך את לא בית מלון ואם הוא כל כך קשור לאמא שלו - שיישאר אצלה אל תדברי אתה את היא לא מענינת אותך את מענינת אותך את חשובה לעצמך? את מעריכה את עצמך? את חושבת שאת ראויה להכי טוב שיש? אם התשובות לשאלו אלו היא "כן" ללא היסוס, אז עליך פשוט להתחיל לעשות למען עצמך כי איש לא יעשה זאת במקומך (גם לא הוריך). "...רע לי, עצוב לי... בודד לי... כמה בנאדם יכול להיות לבד במדינה זרה....???" את כל ההרגשות הללו את יכולה לשנות אם רק תרצי את יכולה לבחור לא להיות בודדה ועצובה ואם תעשי למען הבחירה הזו ולא תשבי ותקונני על מר גורלך, אלא תצאי עם חברה, לא תבטלי בדקה ה 90 את הפגישה שלך אתה כי הוד מעלתו הודיע שמגיע, אז תמצאי שאת יכולה לרכז סביבך חוג חברים וחברות ולא להיות לבד ולהרגיש הרבה יותר טוב. גם בארץ זרה. הכל תלוי בך ובמה את רוצה לעצמך אל תאשימי אותו (בעלך), אל תאשימי את אף אחד (גם לא את עצמך) אבל, תתחילי לעשות מאמינה שעם העשיה יתחיל גם השינוי. בהצלחה

 

[Melody Girl]

מסכימה עם שושה- אין תשובה טובה יותר

 

[המשכינה שלום]

הקשר לאמא

מדברייך הבינותי שהקשר שלך עם בעלך הוא כקשר בין אח לאחות ואולי עוד פחות. יתכן מאד שהוא אוהב אותך אך לא כמו את אמו.כל עוד הוא לא ישתחרר מסינרה של אמא הוא לא יוכל ליצור אתך קשר בריא של איש ואשה. כיון שאת מציינת שאינך אוהבת אותו עוד והקשר שלך אליו הוא של "התרגלתי אליו" לכן, עצתי לך להפרד ממנו. קשר זוגי לא יוכל להיות ביניכם כל עוד לא ישתנה הקשר הנפשי ביניכם. בהצלחה באשר תחליטי!

 

[אתינקה1]

תלכי לטיפול - תתחזקי ותצאי מהקשר..

החולני הזה, שבו מנצל צד אחד את חולשתו של השני. אין לך שום סיפוק בקשר מסוג זה ואת בהחלט מבחינה בכך. כיום לא חסרים מטפלים, שעשויים לתת בידייך כלים שיעזרו לך לנתב את דרכך בצורה כזו שתלמדי להעריך את עצמך, לאהוב את עצמך ולמצוא מישהו שידע להעריך ולאהוב אותך כמו שאת. בהצלחה

 

[ahrh1]

תהיי חזקה

אני מבינה לליבך, ואני יודעת שקשה לצאת מהמצב אליו שקעת. בעלך הוא הפינה הכי חמה והכי "בטוחה" אותה את מכירה במדינה זרה. גם אני חיה בארה"ב עם בעלי ואני יודעת שבן הזוג הוא הדבר הכי בטוח ומשפחתי שיש לי פה. אני לא יודעת בדיוק איך לומר לך לצאת מהמצב הזה. העצה הכי טובה שלי אלייך היא שתנסי להיות רעה אליו, זה נכון שאת מרגישה תלויה בו אבל אל תתני לו להרגיש זאת. הרי גם היום רע לך נכון? אז פשוט תכריחי את עצמך לומר לו לא, תכריחי את עצמך לדחות אותו, תקבעי עם אנשים, וגם אם את לא עושה כלום תאמרי לו שאת עסוקה, תני לו להרגיש שאת לא תלויה בו, המצב הזה לפי דעתי יגרום לו קנאה, הוא ירגיש שיש לו עליך תחרות וזה אולי יעורר אותו מהמצב בו הוא נמצא. הכרתי זוגות שהתגרשו בגלל שהבעל היה קשור לאמא שלו יותר מאישתו, המצב הזה לא מקובל, את אישתו ואת המשפחה הראשונה שלו, ואם את לא בעדיפות ראשונה תמצאי לך מישהו אחר שיעריך את כל הנתינה הגדולה שלך, תאמיני לי יש הרבה גברים שינצלו את טוב ליבך אבל יגיע מישהו שיעריך את זה עם הרבה אהבה והערכה, זה מה שאני עברתי בחיי, נתתי לאנשים הכל והם תקעו לי סכין בגב עד שיום אחד מצאתי את מי שבעלי היום והוא נותן לי בחזרה את כל הטוב שהוא מקבל ממני. תנסי להיתחבר לאנשים מהעבודה, תשקיעי בעצמך ותראי שמהר מאד יהיו ל"בעלך" מתחרים על ליבך, אולי אז הוא יבין מה הוא מפסיד. אני יודעת שזה קשה אבל תעשי את זה בכוח, תחייכי גם כשאת חושבת שזה קשה, תתלבשי טוב גם כשיש לך חשק לצאת עם הפיגמה לרחוב, תני לו להרגיש שאת בורחת לו מבין הידיים (גם אם זה לא נכון) והוא יבין מה הוא מפסיד, בהצלחה חמודה ואם את צריכה אוזן קשבת אנו כאן תמיד בשבילך

 

[seeyou]

כמה בנאדם יכול להיות לבד

מאוד עצוב,מאוד מרגש כול עוד לא תתנתקי ממנו-זאת רק דעתי אישית,אני לא פסיכולוג-לא תצליחי להתרומם מעבר למצב הנוכחי!קשה לחיות בארץ זרה-ולא קל בארץ בו נלדת...הרבה תלוי בך..

 

[בודדה ברשת]

תודה רבה לכולם!!!

כולכם צודקים!!! "שושה" כל מה שכתבת צדקת, התגובה שלך, גרמה לי להמון דמעות בעיניים, כי זה הכל כל כך נכון. אבל אין לי כח יותר, הלוואי והיה לי כח לקום לעשות את זה... אני ממש בלי כוחות, לא אכפת לי מכלום. אני יותר שאני יותר מידי מרחמת על עצמי, ויש אנשים במצבים יותר גרועים... אבל זו אני ככה אני מקבלת דברים.

 

[איש המערות]

אני רוצה לאחל לך כל טוב, אבל לא רק

לפני שאאחל לך כל טוב, אני רוצה לשאול אותך - בשביל מי את חיה? את לא יוצאת לחופשה, בגלל האזרחות (אני לא מבין למה יציאה לחופשת מולדת תפריע - האם נדרש רצף שהות ללא יציאה בארץ ההיא?) אבל מציינת שלא את רוצה בך כמו שאביך רוצה בה עבורך. את חיה במקום משמים בשביל גבר שהקסים אותך אבל ברח אל אימו ברגע של קושי ואת לא נלחמת - לא עליו ובעיקר לא על עצמך וחיה בנפרד ממנו (אגב - אשאל באופן בוטה במקצת - האם אין סיכון שעל פי האופן בו אתם חיים כיום לא יתנו לך אזרחות בתואנה של נישואם פיקטיביים? יתכן שכל המאמץ שלך לסחוב את הזמן מבלי לשנות כלום יהיה לריק). את מסכימה עם מה שהגיבו לך כאן (זכותך המלאה גם לא להסכים אבל את כן מסכימה) ועם זאת את מראש קובעת שלא תעשי כלום, שתרחמי על עצמך, מתנחמת בכך ש"יש אנשים במצבים יותר גרועים" ואומרת "כזו אני" ונכנעת. דיברת בהודעתך הראשונה על טיפול זוגי שלא מתקיים בגלל התנגדות של בעלך. לכי את לטיפול אישי, כדי לחזק את עצמך. חיי בשביל עצמך ולא בשביל אחרים. כל טוב ובהצלחה.

 

[בודדה ברשת]

תודה!

לא נדרש רצף שהות, אבל אני פוחדת שאחרי שאני אצא לחופשה, אני לא אחזור. אין סיכוי שיחשבו שאני נשואה פקיטיבי, לא חושדים בי, יש לי מספיק הוכחות. אני חיה בשבילי עצמי, אבל הגעתי לרגע, שבזמן הזה אני לא יכולה לטפל בעצמי, אין לי כח. אבל אני מודעת לבעיה שלי, ואני מאמינה שזו כבר חצי מההחלמה.

 

[nina23480]

את רוצה החלמה מלאה!

את רוצה החלמה מלאה! לא חצי... אם כן צאי ..עשי לעצמך ולא לו... התנתקי ממנו באופן מוחלט... הוא המחלה...תני לאנשים אחרים מסביבך לעזור לך להתרפא... והעיקר..האמיני,שלא מגיע לך בשום אופן להיות במצב אומלל שכזה..התנערי מאבק האיש הזה..היי חזקה,וצאי לדרך חדשה... הרבה אהבה ודרך צלחה..

 

[s h o o s h a]

דמעות מול עשיה

חביבתי, דמעות זה טוב הן שוטפות את העינים ואת הנשמה לפעמים גם את כל האיכס המצטבר בתוכינו אבל דמעות לא פותרון בעיות מעצמן כמו שאמרתי לך קודם את חייבת לעשות ל ע צ מ ך !!! כן, יש מצבים הרבה יותר גרועים מהמצב שבו את נמצאת אבל את בוחרת להישאר במקום שאת נמצאת בו היום. נוח לך שם? נעים לך שם? מניחה שהתשובה "לא" אז??? קדימה, תרימי ראש תתחילי לכבד ולהעריך את עצמך ולראות שיש לך כוחות ויכולות ותתחילי לעשות לא משנה כרגע מה... לא נותנת לך עיצות בתחות ה"מה" כי את זה את יודעת יותר טוב מכולנו, אבל תתחילי לעשות כי אם לא תעשי רק תשקעי יותר ואשתף אותך ב"הארה" שהיתה לי אתמול לגבי עצמי מי ששוקע בתוך עצמו לא יכול להתחבר אל עצמו ולא יכול לעזור לעצמו וגם לא לקבל עזרה מאחרים אז, צאי מזה!!! אל תפחדי להושיט יד לעזרה אל תפחדי לקבל עזרה שמוצעת לך ותפסיקי לרחם על עצמך ולדאוג שאחרים ירחמו עליך מהרחמים לא תבוא הישועה רק הקץ יתקרב מהר יותר אז, תתחילי במשהו צעד אחד אחריו השני וכך, עד שתתאוששי ותאמיני בעצמך בוקר טוב

 

[s h o o s h a]

ותקראי את החתימה שלי.מצרפת אותה לך

 

[adam33]

בעל נעל ומה שבנהם

בעצם בעלך מתיחס אלייך כמו לנעל כשהוא צריך הוא נועל וכשאינו צריך הוא הולך יחף כשאת מוצאת חן בעיניו הוא ינעל אבל תמיד ישמור אמונים לנעלים שלו מהבית שהוא רגיל אלהם ואת? הרי את יודעת את הכל את הפנמת את הכל אבל את שבויה בעולם שרק כשאנו קוראים עליו אנו רואים שהוא אפשרי אבל לא הכרחי אז השאלה מה לעשות? אני היתי ממליץ לך להתחיל בעשיה לחייך אליו אבל במקביל גם לעשות כמה דברים שקשורים לחזרתך ארצה וזה תלוי בהמון דברים למשל בלרכוש כלים שיקלו עלייך את החזרה כמו השכלה כמו כסף כמו הפנמה שאבא שלך לאט לאט יפנים שהוא הולך להפרד מהבת שלו כי את קרועה מצד אחד את כבר לא רוצה את החיים האלה כפי שהם ומצד שני העבר לא עוזב אותך אם בדמות של הבעל שנמצא ולא נמצא ואם זה בדמות אבא שלך שקורע אותך מבפנים נפשיית במאויים שלו לעומת הצרכים שלך ולכן ברגע שתתחילי אז תמצאי טעם להמשך שלך ולא תשבי מבוקר עד ערב ותאכלי את עצמך ככה גם תוכלי להציב לך מטרה לשאוף אליה וברגע שכולם יראו שאת עקבית ורצינית אז הבעל יצטרך להחליט או שהוא מתגרש סופית או שהוא מצטרף אלייך אל תשעי לכל התחנונים שלו להשאר ברגע שהוא יבין שזה קריטי מבחינתך וסופית לחזור ארצה בארץ לפחות תוכלי " לשחות" לבד בכל מה שקורה לך בעוד ששם את פשוט בודדה ועם עצמך המון וגם אם יהיו לך חברות זה לא יהיה כמו שעוקרים אותך מהבסיס.. מקוה שתצליחי ותזכרי לפעמים הצעד הקטן הוא התקדמות מאוד גדולה ביחס למה שהיה לפני כן.. בהצלחה

 

[avax]

עזבי אותו !

תראי בודדה, יש מעט פעמים בחיים זוגיים שניתן להגיד, כי אין פה כלל שאלה מה לעשות. המקרה שלך הוא אחד מהם. החיים שלכם לעולם לא ימריאו מהברוך הזה. נראה שאתם פשוט אינכם מתאימים. אין דבר. לא עשיתם שום דבר רע. אתם פשוט לא מתאימים. חבל להמתין 10 שנ' ע"מ להבין את זה. אם הוא כ"כ אוהב אותך, תוכלו להישאר חברים ברמה כזו או אחרת גם לאחר שתיפרדו. מדברייך נשמע, שגם מקום וארץ מגורייך הנוכחי אינו תורם לך. הייתי מציע לך ללכת על מהלך גדול. משולב. עזבי אותו, וחזרי לארץ. עם כל הצרות שלנו, בסוף זאת הארץ שלנו. לא?? מעבר כזה יקל עלייך את הפרידה. ומי יודע אולי תמצאי לך בארץ גבר אחר, שיתאים לך יותר. לפחות את יודעת כעת איזו דמות גברית את צריכה לחפש. ובאמת הדבר החשוב הוא, והוא כבר נאמר לפניי, את חייבת להוציא את עצמך מהבור שנפלת אליו. וזה מתחיל בראש. וכאן, רק את יכולה לעזור לעצמך. ההחלטה היא הצעד הראשון. השאר כבר יבוא מאליו. בהצלחה.

 

[zukzuk1]

חמודה - תעלי על מטוס הביתה ומהר

אין לך מה לחפש בצפון אמריקה במצב שאת מספרת עליו. בואי להפשיר כאן לכמה חודשים, תקבלי חיזוקים מהמשפחה והחברים ואז תהיי בראש יותר נקי ושקט לחשוב על הדברים ולקבל החלטות. בהצלחה!

 

[ramib6]

אני חושב שתחזרי לארץ

תהיי במקום בו את מכירה רת האנשים בו יש לך חברים מסביבך ואז גם תוכלי להחליט החלטות לא מתוך מצוקה אלא מתוך בחירה חופשית חזקי ואמצי רמי

 

[ס ו ס ו ן י ם]

תפסיקי לקטר - תתחילי לעשות

החיים קצרים מידי לעצבות הזאת - רע לך - שני את הדברים כך שיהיו לך טוב - קיטורים זה מחמד בשביל להוציא קיטור - לא יביא אותך למקומות יותר טובים. תחשבי מה את רוצה מהחיים שלך ואיך לעשות אותם יותר טובים - ותעשי! עכשיו! לא מחר!