מרב של ערן
New member
הממ... אצלי זה דווקא היה סיוט
הגעתי לבדיקה מבלי לדעת עליה הרבה (זה היה בימים טרום הכרותי עם הפורום הזה), הגעתי בלי מלווה ועם תוכניות לחזור אח"כ לעבודה. זו לא היתה שנייה של אי נוחות. זו היתה שעה של סיוט, שבסיומה האחות נאלצה להתקשר למישהו שיבוא לקחת אותי הביתה. כאב והיכולת להתמודד איתו הם עניין מאוד אישי. יש מי שעוברת את זה בקלות. יש מי (כמוני) שלא מוכנה לשמוע אפילו את השם של הבדיקה הזו מרחוק ובלחש.
הגעתי לבדיקה מבלי לדעת עליה הרבה (זה היה בימים טרום הכרותי עם הפורום הזה), הגעתי בלי מלווה ועם תוכניות לחזור אח"כ לעבודה. זו לא היתה שנייה של אי נוחות. זו היתה שעה של סיוט, שבסיומה האחות נאלצה להתקשר למישהו שיבוא לקחת אותי הביתה. כאב והיכולת להתמודד איתו הם עניין מאוד אישי. יש מי שעוברת את זה בקלות. יש מי (כמוני) שלא מוכנה לשמוע אפילו את השם של הבדיקה הזו מרחוק ובלחש.