חדשה בפורום

[alexklu]

חדשה בפורום

שלום לכולם...
את האמת אין לי מושג מה הולך פה בפורום (למעט הברור מאליו - כותרת הפורום)...

אני חדשה פה, אבל הנושא מאוד קרוב לליבי...

בכל אופן, חשבתי שיהיה נחמד אולי לחלוק ולשתף בכך אנשים שיבינו...

אשמח לתגובה

אלכסנדרה.

 

[גובלינית]

ברוכה הבאה, אלכסנדרה

את מוזמת לשתף ולהשתתף בשמחה!
למשל - איך זה שהנושא כה קרוב ללבך?..
שתהיה שנה טובה.

 

[alexklu]

הסיפור בקצרה

היי,

אשתדל לקצר...

אבחנו אצלי את הטוראט סביבות גיל 12, לאחר המון בדיקות, רופאים, בתי/קופות חולים וכו' וכו'... שללו כל מיני דברים עד שהגיעו לתוצאה...

אפשר לומר שהיו סיבות לעשות לי את החיים קשים עוד לפני הטוראט אבל ברגע שאבחנו אותו - גיליתי שילדים יכולים להיות ממש אכזריים...

מה שכן - אולי זה קשור ואולי לא, אבל יש לי שמיעה אבסולוטית במוסיקה, ואני רואה זאת כמתנה... (לא, לא עשיתי עם זה כלום עד היום אבל זה כשרון שנחמד שיש אותו )

בכל אופן, אשמח לשתף ולענות על שאלות (באם יהיו) אם מישהו מעוניין.

אגב, קצת רקע על עצמי: אני בת 26, מתחילה אוטוטו תואר שני בחינוך מיוחד בבר אילן (גם הראשון סיימתי באותו המקצוע), הרצאתי מספר פעמים על הטוראט באוניברסיטה (בהתנדבות כמובן לאחר שיחות עם המרצות שהכרתי), לימדתי וחינכתי כשנתיים תלמידים לקויי למידה עם כל מיני בעיות שונות ונרחבות... בני 14-16
אני בעצמי סוג של לקוית למידה (קשב וריכוז "קל") וקצת אובססיביות כפייתיות....


אלכסנדרה

 

[גובלינית]

איזה יופי

זה כל כך משמח לשמוע

על הצלחה למרות הקשיים - ובנוסף, יכולתך לעשות פעולות הסברה.
האם אני יכולה להבין מזה שניתן לגייס אותך לפעילות הסברה במערכת החינוך?
אשמח לקבל את פרטיך באמצעות מסר אישי.
שתמשיכי להצליח

 

[אלמונית פלונית1]

ברוכה הבאה

שמחה שהגעת לבית החם
כל הכבוד על הבחירה המתבקשת ללימודים בטוחה שתעזרי לילדים כי "אין חכם כבעל נסיון"

שיהיה המון בהצלחה בהמשך....

 

[alexklu]

תודה רבה

אני בהחלט משתדלת...

 

[שירוני]

גם חדשה

ההודעה שלך היא הראשונה שקראתי אני אמא לבן 10 שמאובחן בטוראט, כבר שנתיים יש לו טיקים קוליים ותנועתיים, לא מפריע לו כל-כך, יש לו הרבה חברים וכו'.. מהחופש הגדול הוא המצוקה רגשית מתגברת. בהתחלה נעשה לו פתאום לא נעים ונוח לישון אצל חברים, אח"כ לו נעים לו להיות אצלם בכלל. שבוע אחרי תחילת הלימודים הפסיק להגיע לביה"ס- סוג של סקול-פוביה..חזרנו לאבחון רגשי אצל הפסיכולוגית שעובדת עם נוירולוג הילדים שאבחן אותו, יש לו עוד פגישה אחת ואז נשמע את עצתה והכוונתה..

אמשיך לקרוא עוד בפורום..קצת התעלקתי על ההודעה שלך..

סליחה, תודה ושנה טובה לכולם.

 

[alexklu]

היי שירוני

לא יכולתי שלא להגיב לך...
מצטערת שזה באיחור (הייתי בחו"ל)
הטוראט שלי לא היה קשה ממש, היו שנים שהוא החמיר, סביבות גיל העשרה, החלפת בית ספר (חטיבה) ואז תיכון.... לי לא היו יותר מידי חברים אבל לא הייתי לבד...
מכיוון שבאופן סופי אובחנתי רק בכתה ז', ההורים שלי לא נתנו לזה דגש מיוחד ולא דיברו על זה, לכן מבחינתי לא ידעתי מה קורה והייתי בטוחה שזה יעבור, לכן לא עברתי את עניין הפחד הזה...
אבל לאחר האבחון כן היה לי קשה יותר, כי ידעתי שכביכול אני לא בסדר, לא נורמלית כמו כולם.
בשלב כלשהו בחיים הבנתי שזה לא סוף העולם, ושלא עשיתי משהו רע, זה פשוט משהו שיש לי ואני חייבת לחיות איתו.
אני חושבת שכל מה שקרה בחיי דרבן אותי להמשיך ולעשות עם חיי דברים ולא להיסגר בבית.
לחברים ולחברות שלי לא באמת אכפת שיש לי את זה, והיו לי גם בני זוג שזה לא הפריע להם, זה לא סוף העולם!!!!...
אגב לי אמרו שעד גיל 18 זה יחלוף... אולי לכם עוד יש תקווה

אצלי, לעומת זאת.... (אם כך ואם כך, הכתם נשאר על הקיר)....

 

[gaya36]

איזה יופי! שיהיה לך בהצלחה

 

[alexklu]

תודה

אני בהחלט משתדלת )