obsessed girl
New member
חדשה בפורום
וואו. מאיפה להתחיל? גרושה צעירה. חרדית מבית טוב. אני והדת היינו תמיד ידידות, ז"א הסתדרנו לא רע אבל שמרנו על מרחק קבוע. הכוונה שבגדול שמרתי הכל אבל בלי "להתקנן" לדקויות- (פחות כמה ס"מ בחצאית, פחות כמה דקות בהפרש בין בשר לחלב וכו') אני לא רוצה להכנס לנסיבות העגומות של נישואי אבל מה שקרה בפועל הוא שנישאתי לאדם פנאט עד כדי עריץ בכל הנושא של "דת" ו "חניוקיות". ואני לא מדברת על הלכות ואפילו לא על הידורים אלא על כל מיני איסורים מוקרצים שונים ומשונים וגם סוטים. מה שקרה הוא שמהגירושין (משהו כמו שנתיים) אני מוצאת את עצמי מתרחקת יותר ויותר מהדת , כמובן בסתר ולא מרגישה עם זה כ"כ רע. מה שכן, זה בא בגלים. אני יכולה "לחטוא" ולעשות כרצוני ויומיים אח"כ לנסוע לכותל ולהתפלל בדמעות שליש ולקיים מה שצריך כאילו לא היה כלום... זה מפחיד אותי הקריזות האלה. אני מרגישה שאני חיה ב-2 עולמות ולא שוללת אף אחד מהם. זה נורא מתסכל ומבלבל אותי, הפסיחה על2 הסעיפים הזאת. אני לא מרגישה שאני נוקמת בדת או באלוקים (כן, אני עדיין אומרת "אלוקים") או בגרוש שלי אבל מפחדת לקחת את זה צעד אחד רחוק מדי. סתם שיתפתי.
וואו. מאיפה להתחיל? גרושה צעירה. חרדית מבית טוב. אני והדת היינו תמיד ידידות, ז"א הסתדרנו לא רע אבל שמרנו על מרחק קבוע. הכוונה שבגדול שמרתי הכל אבל בלי "להתקנן" לדקויות- (פחות כמה ס"מ בחצאית, פחות כמה דקות בהפרש בין בשר לחלב וכו') אני לא רוצה להכנס לנסיבות העגומות של נישואי אבל מה שקרה בפועל הוא שנישאתי לאדם פנאט עד כדי עריץ בכל הנושא של "דת" ו "חניוקיות". ואני לא מדברת על הלכות ואפילו לא על הידורים אלא על כל מיני איסורים מוקרצים שונים ומשונים וגם סוטים. מה שקרה הוא שמהגירושין (משהו כמו שנתיים) אני מוצאת את עצמי מתרחקת יותר ויותר מהדת , כמובן בסתר ולא מרגישה עם זה כ"כ רע. מה שכן, זה בא בגלים. אני יכולה "לחטוא" ולעשות כרצוני ויומיים אח"כ לנסוע לכותל ולהתפלל בדמעות שליש ולקיים מה שצריך כאילו לא היה כלום... זה מפחיד אותי הקריזות האלה. אני מרגישה שאני חיה ב-2 עולמות ולא שוללת אף אחד מהם. זה נורא מתסכל ומבלבל אותי, הפסיחה על2 הסעיפים הזאת. אני לא מרגישה שאני נוקמת בדת או באלוקים (כן, אני עדיין אומרת "אלוקים") או בגרוש שלי אבל מפחדת לקחת את זה צעד אחד רחוק מדי. סתם שיתפתי.