חדשה בפורום
שלום לכם. קראתי בכמה פורומים ונדמה לי שזה המקום המתאים להעלות את השאלות שלי. אני בת 24 ונמצאת בקשר כבר שנה עם החבר שלי, שצעיר ממני בשנה, אבל בוגר ממני בהתנהגותו ותובנותיו בחיים. אני אוהבת אותו מאד, על זה אין ספק, אבל אני לא מצליחה להתנער מהחשדנות הבסיסית שקיימת בי. אין שום סיבה שאנהג בו כך, מעולם לא התייחסו אלי כל כך טוב בקשר. אני אולי יכולה "לתרץ" את התנהגותי בחינוך כושל. אמא שלי עד היום לא מאמינה שאין גבר שלא בוגד, במיוחד לאור ההיסטוריה עם אבא שלי שבגד בה לאורך שנות נישואיהם. הם גרושים והיא נמצאת בקשר כבר כמה שנים, אבל כאילו מקבלת את עובדת חוסר הנאמנות של הגברים כנתון. כנראה שצולקתי מהחוויות בבית והיום קשה לי מאד להפסיק עם החשדנות, על אף שיש לי בו אמון מלא. פרדוקס, לא כן? מתחילת הקשר שלנו די ניטרלתי אותו מכל מפגש עם המין הנשי, שאינו אני, או לפחות כולל אותי. קשה לי המחשבה שיהיו לו ידידות. אני קוראת את העמוד שלו ברשת חברתית, ועושה לו חקירות שב"כ על כל בחורה חדשה שהוסיף. הוא מבחינתו, אינו מפגין שום יחס כזה אלי. הוא טוען, בצדק, שאני נמצאת בקשר עם החבר הקודם שלי (שיחות בחגים ובימי הולדת בעיקר), ואין לו שום בעיה עם זה, כי הוא יודע עד כמה אני אוהבת אותו. בזמן האחרון אני מרגישה שמצבי התדרדר ואני יוצרת חיכוכים על בסיס יומיומי. אני יודעת שהבעייה היא בי. רציתי לדעת אם יש למישהו/י עצה לאן לפנות כדי לטפל בעצמי? האם טיפול זוגי זו אופציה נכונה בשלב כזה של הקשר? האם יש טיפול שאינו במסגרת "קונבנציונאלית", שמשלב שיחות? תודה
שלום לכם. קראתי בכמה פורומים ונדמה לי שזה המקום המתאים להעלות את השאלות שלי. אני בת 24 ונמצאת בקשר כבר שנה עם החבר שלי, שצעיר ממני בשנה, אבל בוגר ממני בהתנהגותו ותובנותיו בחיים. אני אוהבת אותו מאד, על זה אין ספק, אבל אני לא מצליחה להתנער מהחשדנות הבסיסית שקיימת בי. אין שום סיבה שאנהג בו כך, מעולם לא התייחסו אלי כל כך טוב בקשר. אני אולי יכולה "לתרץ" את התנהגותי בחינוך כושל. אמא שלי עד היום לא מאמינה שאין גבר שלא בוגד, במיוחד לאור ההיסטוריה עם אבא שלי שבגד בה לאורך שנות נישואיהם. הם גרושים והיא נמצאת בקשר כבר כמה שנים, אבל כאילו מקבלת את עובדת חוסר הנאמנות של הגברים כנתון. כנראה שצולקתי מהחוויות בבית והיום קשה לי מאד להפסיק עם החשדנות, על אף שיש לי בו אמון מלא. פרדוקס, לא כן? מתחילת הקשר שלנו די ניטרלתי אותו מכל מפגש עם המין הנשי, שאינו אני, או לפחות כולל אותי. קשה לי המחשבה שיהיו לו ידידות. אני קוראת את העמוד שלו ברשת חברתית, ועושה לו חקירות שב"כ על כל בחורה חדשה שהוסיף. הוא מבחינתו, אינו מפגין שום יחס כזה אלי. הוא טוען, בצדק, שאני נמצאת בקשר עם החבר הקודם שלי (שיחות בחגים ובימי הולדת בעיקר), ואין לו שום בעיה עם זה, כי הוא יודע עד כמה אני אוהבת אותו. בזמן האחרון אני מרגישה שמצבי התדרדר ואני יוצרת חיכוכים על בסיס יומיומי. אני יודעת שהבעייה היא בי. רציתי לדעת אם יש למישהו/י עצה לאן לפנות כדי לטפל בעצמי? האם טיפול זוגי זו אופציה נכונה בשלב כזה של הקשר? האם יש טיפול שאינו במסגרת "קונבנציונאלית", שמשלב שיחות? תודה
